ענת ברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת ברון
AnatBaron.jpg
לידה 12 באוקטובר 1953 (בת 69)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
שופטת בית המשפט העליון
ינואר 2015 – מכהנת
(כ־7 שנים ו־45 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון נאור וחיות
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
יולי 2002 – ינואר 2015
(כ־12 שנים)
שופטת בית משפט השלום בתל אביב
פברואר 1991 – יולי 2002
(כ־11 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ענת בָּרוֹן (נולדה ב־12 באוקטובר 1953) היא שופטת בית המשפט העליון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון נולדה בשנת 1953 בישראל. בשנת 1971 סיימה את לימודיה בתיכון עירוני ד' ולאחר מכן שירתה בצה"ל במשך שנתיים.

למדה משפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב וסיימה את לימודיה לתואר ראשון ב־1977. את התמחותה עשתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון, ועם סיומה ב־1979 הוסמכה כעורכת דין, ועבדה מאז במקצועה. בפברואר 1991 מונתה כשופטת בבית משפט השלום בתל אביב, וביולי 2002 – כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. היא התמחתה בעיקר בתיקים אזרחיים. בין התיקים הידועים שעסקה בהם הייתה התביעה האזרחית של ענת קם, שדרשה פיצויים מהעיתון "הארץ".

בספטמבר 2014 נבחרה לשמש כשופטת בבית המשפט העליון, יחד עם מני מזוז. היא נכנסה לתפקידה בינואר 2015[1], וצפויה לכהן בו עד שנת 2023.

ברון היא המנהלת המקצועית, יחד עם השופט יגאל מרזל, של ההשתלמות התלת-יומית במיומנות כתיבת פסקי דין במרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים.

בתפקידה כשופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון נחשבת לשופטת בעלת גישה ליברלית מובהקת[2].

משפט מנהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתח שבין שיקולים ביטחוניים וזכויות אדם, ברון היא בין השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם לזכויות האדם. היא נמנתה עם שופטי הרוב שביטלו את פסילתה של חברת הכנסת היבה יזבק מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-23[3] והייתה בדעת מיעוט שיש לפרסם את זהותם של מבצעי חפירות ארכאולוגיות באזור יהודה ושומרון, למרות שבקשו ששמם לא יפורסם ובניגוד לעמדת משרד החוץ שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל[4].

עמדתה בסוגיית הריסת בתי מחבלים היא שיש לעיין מחדש בהלכה שנקבעה בבג"ץ 8091/14[5] לפיה מוסמך מפקד צבאי לפי סעיף 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) להורות על הריסת בתי מחבלים[6]. לשיטתה של ברון, החלטה מִנהלית קונקרטית להרוס בית מחבל צריכה להיבחן לאור עקרון המידתיות, ויש לתת משקל ממשי למידת מעורבותם במעשה הטרור של בני המשפחה המתגוררים בדירה שהריסתה מתבקשת[6]. ככל שבני המשפחה לא היו מעורבים במעשה הטרור, ואף לא הייתה בידם ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר כוונותיו הרצחניות של המחבל, הפגיעה בזכויותיהם אינה מידתית[7][8][9].

משפט אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסק דין משנת 2016 קבעה חובת זהירות חדשה על בית חולים לדאוג שרופאים העובדים בו, ואינם עובדי בית החולים, יבוטחו בביטוח אחריות מקצועית. לקביעה חדשה זו הסכים השופט ניל הנדל, כנגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג[10].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון נשואה לגבי, יזם בתחום הנדל"ן ויושב ראש הוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. מתגוררת בצפון תל אביב. היא אם לשניים. באפריל 2003 שכלה את בנה הבכור, רן, מוזיקאי בן 22, בפיגוע במועדון מייק'ס פלייס בטיילת תל אביב[11], לשם הגיע לנגן. בעקבות האירוע כתב אחיו הצעיר, עידו (יליד 1983), את השיר "ממתקים" לארקדי דוכין[12]. אחותה הצעירה ממנה ב-4 שנים היא השופטת בדימוס אורלי סלע, שכיהנה כנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בין השנים 2017-2010[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל פרידסון, שופטת חדשה בעליון: "פסקי הדין מעידים עליה", באתר nrg‏, 21 בינואר 2015
  2. ^ אתר למנויים בלבד שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
  3. ^ א"ב 852/20 אופיר כץ נ' היבא יזבק, ניתן ב-9 בפברואר 2020
  4. ^ עע"מ 10014/16 יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש, ניתן ב-16 במאי 2019, סעיף 35
  5. ^ בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט ואחרים נ' שר הביטחון ואחר, ניתן ב-31 בדצמבר 2014
  6. ^ 1 2 בג"ץ 8161/17 בהאא אלג'מל ואחרים נ' מפקד כוחות צהל ביהודה ושומרון, ניתן ב-7 בנובמבר 2017, שבו דחתה השופטת ברון עתירה נגד הריסת בית מחבל, חרף אי-מעורבותם של בני משפחתו במעשה הטרור, מפני שבני המשפחה אינם מתגוררים בדירה שהריסתה התבקשה
  7. ^ בג"ץ 1125/16 חמד מרעי ואחרים נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחר, ניתן ב-31 במרץ 2016, פסקאות 5–8 לפסק דינה של השופטת ברון
  8. ^ בג"ץ 752/20 כאמל עטאונה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, ניתן ב-25 במאי 2020
  9. ^ בג"ץ 4359/22 צבחי אבו שקיר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב-17 ביולי 2022
  10. ^ ע"א 8146/13 ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק), ניתן ב-21 ביולי 2016
  11. ^ פורסמו שמות הרוגי הפיגוע בתל אביב, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2003; אמנון ברזילאי, וההרוגים רן ברון וינאי וייס באו לנגן בפאב, באתר הארץ, 1 במאי 2003.
  12. ^ יואב קוטנר, ‏השיר שלנו, באתר גלובס, 20 באפריל 2006
    מילות השיר "ממתקים", באתר שירונט
  13. ^ הנהלת בתי המשפט - השופטים והרשות השופטת - השופטים - קשרי משפחה בין השופטים, elyon1.court.gov.il (ארכיון)