ענת הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת הרשקוביץ
Anat A. Hershkovits
לידה 4 באוקטובר 1973 (בת 50)
בית שאן, ישראל ישראלישראל
עיסוק מיקרוביולוגית מולקולרית
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה נשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2018)
www.herskovitslab.com
תרומות עיקריות
חקר יחסי הגומלין בין הפתוגן הבקטריאלי ליסטריה מונוציטוגנס ותאי יונקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת הרשקוביץ (נולדה ב-4 באוקטובר 1973) היא מיקרוביולוגית מולקולרית ישראלית ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב המכהנת כראש בית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן. לשעבר נשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת הרשקוביץ נולדה והתחנכה בבית שאן בשם ענת אפריאט, בת לרחל ומקסים אפריאט.

שירתה בצה"ל כצפרית בחיל האוויר. את לימודיה לתואר ראשון בביולוגיה עשתה באוניברסיטת תל אביב והשלימה אותם בשנת 1996 בהצטיינות. מיד לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני אף הם באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתו של פרופ' דייוויד גוטניק, ואותם סיימה בשנת 1998 בהצטיינות.

את לימודיה לתואר שלישי במיקרוביולוגיה עשתה במכון ויצמן למדע בהנחייתו של פרופ' איתן ביבי והשלימה אותם בהצטיינות יתרה. נושא התזה שלה לדוקטורט, שהוגשה בשנת 2003, היה "חקר מסלול ה-SRP (סינתזה של חלבונים ממברנליים) של חיידקי E. coli".

באותה שנה עברה הרשקוביץ לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם הייתה לעמיתה בתר-דוקטורית בהנחייתו של פרופ' דניאל פורטנוי. במשך כחמש שנים חקרה את האינטראקציה של החיידק הפתוגן ההומני ליסטריה מונוציטוגנס והמערכת החיסונית המולדת. עם חזרתה לישראל בשנת 2008, מונתה למרצה בכירה במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2016 קודמה לדרגת פרופסור חבר, וב-2023 לפרופסור מן המניין.

עם הקמתו של בית הספר שמוניס למחקר ביו רפואי וחקר הסרטן, מונתה הרשקוביץ לסגנית ראש בית הספר ובאוקטובר 2022 החלה את תפקידה כראש בית הספר. בשנים 2018–2023 כיהנה הרשקוביץ כנשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של הרשקוביץ מתמקד בהבנת יחסי הגומלין בין הפתוגן הבקטריאלי Listeria monocytogenes ותאי יונקים, בפרט תאי מקרופאגים. קבוצתה של הרשקוביץ חוקרת אסטרטגיות שונות באמצעותן הבקטריה חודרת לתאי היונקים, משתכפלת בתוכם, חומקת מזיהוי על ידי מערכת החיסון המולדת ומבצעת מניפולציה על דרכי ההתמודדות התאית.

בשנים האחרונות מחקרה של הרשקוביץ מתמקד בהבנת מערכת היחסים של חיידקים פתוגנים עם הווירוסים שנמצאים בגנום שלהם (פאג'ים). בין היתר, גילתה הרשקוביץ כי פאג'ים אלה משתפים פעולה עם חיידקים בזמן הדבקה ממלית ואף עוזרים להם לשרוד בגוף האדם.

בליסטריה מונוציטוגנס, הראתה כי הפאג' יכול להפוך עצמו ל"מתג מולקולרי" המבקר ביטוי גנים של החיידק מבלי לפרוץ למסלול הליטי, תופעה אותה כינתה "ליזוגניות פעילה" (Active Lysogeny).[1][2][3][4][5]

כמו כן, היא תרמה להבנת האופן בו חיידקי ליסטריה חשים את הסביבה הממלית (על ידי חישת מטבוליטיים) וכיצד מידע זה מתורגם לאקטיבציה של הגנים הווירולנטיים.[6][7][8][9]

במחקרה משלבת הרשקוביץ שיטות חישוביות, ביוכימיות וגנטיות על מנת לפענח מנגנונים אלה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ נשואה לאיתי ואם לשניים, מתגוררת בכפר סבא.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס וולפסון למצוינות אקדמית, מטעם אוניברסיטת תל אביב (1998)
  • עמיתת EMBO כחוקרת אורחת באוניברסיטה החופשית של אמסטרדם (2000)
  • מצטיינת דקאן בלימודי הדוקטורט, מטעם מכון ויצמן למדע (2003)
  • זוכת מלגת מכון מילר, אוניברסיטת ברקלי (2003)
  • זוכת מענק המועצה האירופית למחקר (2013, 2019)
  • פרס משה שילה למחקרים מצטיינים, מטעם האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2015)
  • נשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2018)
  • חברת האקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה (2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת הרשקוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ron Feiner et al., A new perspective on lysogeny: prophages as active regulatory switches of bacteria, Nature Reviews Microbiology, 10 13, 2015, עמ' 641-650 doi: https://doi.org/10.1038/nrmicro3527
  2. ^ Lev Rabinovich et al., Prophage excision activates Listeria competence genes that promote phagosomal escape and virulence, Cell, 4 150, 2012, עמ' 792-802 doi: https://doi.org/10.1016/j.cell.2012.06.036
  3. ^ Tal Argov et al., Temperate bacteriophages as regulators of host behavior, Current opinion in microbiology 38, 2017, עמ' 81-87 doi: https://doi.org/10.1016/j.mib.2017.05.002
  4. ^ Tal Argov et al., Coordination of cohabiting phage elements supports bacteria–phage cooperation, Nature communications
  5. ^ Anna Pasechnek et al., Active lysogeny in Listeria monocytogenes is a bacteria-phage adaptive response in the mammalian environment, Cell reports, 4 32, 2020, עמ' 107956 doi: https://doi.org/10.1016/j.celrep.2020.107956
  6. ^ Lior Lobel et al., Integrative Genomic Analysis Identifies Isoleucine and CodY as Regulators of Listeria monocytogenes Virulence, Public Library of Science, 9 8, 2012, עמ' e1002887 doi: https://doi.org/10.1371/journal.pgen.1002887
  7. ^ Lior Lobel et al., The metabolic regulator CodY links Listeria monocytogenes metabolism to virulence by directly activating the virulence regulatory gene prfA, Molecular microbiology, 4 95, 2015, עמ' 624-644 doi: https://doi.org/10.1111/mmi.12890
  8. ^ Lior Lobel, Anat Hershkovits, Systems Level Analyses Reveal Multiple Regulatory Activities of CodY Controlling Metabolism, Motility and Virulence in Listeria monocytogenes, PLoS genetics, 2 12, 2016, עמ' e1005870 doi: https://doi.org/10.1371/journal.pgen.1005870
  9. ^ Adi Haber et al., L-glutamine Induces Expression of Listeria monocytogenes Virulence Genes, PLoS pathogens, 1 13, 2017, עמ' e1006161 doi: https://doi.org/10.1371/journal.ppat.1006161