ענת צחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ענת צחור
Anat zahor.jpg
ענת צחור, 6 במאי 2007
לידה 12 במאי 1962 (בת 57)
באר שבע, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.yoga-studio.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ענת צחור (נולדה ב־12 במאי 1962) היא מורה ישראלית ליוגה ולמדיטציה בודהיסטית, ולשעבר שחקנית ואמנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב־1962 בבאר שבע שם גם גדלה. בהמשך למדה פסיכולוגיה וספרות באוניברסיטת תל אביב, משחק בסטודיו ניסן נתיב, ואמנות פלסטית במדרשה ברמת השרון.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים שיחקה בטלוויזיה, בסרטים ובתיאטרון:

צחור השתתפה במספר תוכניות טלוויזיה, ביניהן בהופעת אורח בסיטקום הישראלי "קרובים קרובים" של הטלוויזיה החינוכית ב־1985 ובפרק של "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" בבימוי מיקי בהגן בערוץ הראשון ב־1987 ובהופעת אורח בתוכנית הבידור הישראלית "זהו זה!" בסוף שנות השמונים. בעונה השנייה של הקוסם מארץ עוץ דיבבה את גלינדה.

צחור השתתפה בסרטי קולנוע ישראלים שונים ביניהם "המובטל בטיטו" (1987) "מקום ליד הים" (1988), "ילדה גדולה" (1988), "המקלט" (1988) וסיפורי תל אביב (1992) בבימוין של נירית ירון ואיילת מנחמי.

צחור השתתפה במספר הצגות תיאטרון, ביניהן "מי רצח את פינוקיו" מאת ובבימוי שמואל וילוז'ני, במסגרת המרכז לתיאטרון ניסויי (1987), "פונדק הרוחות" מאת נתן אלתרמן, עם "פיצ'ו" בן צור ושרון כהן בחסות סדנת הסטודיו שליד הסטודיו למשחק ניסן נתיב, תל אביב (1988), "סטריפטיז אחרון", מאת הלל מיטלפונקט, בימוי גדליה בסר, בצוותא, ת"א (1988), "תאומים" מאת סמי מיכאל, בימוי רמי דנון, בתיאטרון חיפה (1988).

אמנות פלסטית ושירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה־90 של המאה העשרים למדה ועסקה באמנות פלסטית.

ב־1989 כתבה את הפואמה "מתקשרת לשמוע את הקול" אשר זכתה במלגת ספרות מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

הפניה ליוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מ־1987 החלה צחור לתרגל יוגה ולהתעמק בטאי צ'י, צ'י קונג, טאואיזם ובודהיזם.

ב־1994 החליטה צחור לסיים את קריירת המשחק ולהתמסר באופן מוחלט ללימודי יוגה ומדיטציה בודהיסטית. לקראת אמצע שנות התשעים עברה קורס מדיטציית ויפאסאנה ומאוחר יותר החלה להתמקד בשיטת היוגה של ב.ק.ס איינגר. צחור הוסמכה כמורה ליוגה בשיטה זו בפונה שבהודו אצל מפתח השיטה, היוגי רב־ההשפעה איינגר.

ב־2000 הקימה סטודיו מיוחד ליוגה, מדיטציה ובודהיזם טהרוואדי בתל אביב בשם "יוגה סטודיו" - בית הספר ליוגה ודהארמה.

ב־2005 הנחתה סדרת תרגול איינגר יוגה אשר שודרה בערוץ החיים הטובים ובערוץ 2.

ב־2005 הוציאה ביחד עם בן זוגה, ד"ר ראובן ברק את הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי - הדרך לחיים בריאים".

ביוני 2011 הוסמכה כנזירה על פי כללי מסורת הטהרוואדה על ידי אג'אן טונג סירמנגלו, ראש לימודי הויפאסאנה של כל מחוז צפון תאילנד וראש מנזר צ'ום־טונג שבתאילנד, בעת שהותו בביקורו הראשון בארץ.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת היא נכדתם של יוסף "יופ" וייס, זקן היהודים במחנה ברגן בלזן וארנה פאלק וייס[1], זמרת סופרן באופרה של קלן לפני מלחמת העולם השנייה.

מאז תחילת שנות השמונים נמצאת בזוגיות, ללא חופה וקידושין עם ד"ר ראובן ברק, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים אשר התמחה בכירורגיה כללית ובכירורגית ילדים בבי"ח ביילינסון ושניידר בפ"ת אך מזה כשלושים שנה עוסק ברפואה משלימה בעיקר סינית. לזוג שלושה ילדים. מתגוררת כיום בתל אביב.

תערוכות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 תערוכת יחיד, גלריה קלישר חמש, אוצר: איתמר לוי.
  • 1992 תערוכה קבוצתית, במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, זוכת מלגת קרן שרת אמריקה ישראל, (שבוע האמן הצעיר).
  • 1994 תערוכת יחיד, "הצופה, המתבונן והעד", גלריה ארטיפקט. אוצר: סרג'יו אדלשטיין.
  • 1994 תערוכה קבוצתית, "מטא־סקס - זהות גוף ומיניות", המשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד, אוצרות: תמר כץ־פריימן, תמר אליאור.
  • 2005 כאוצרת, "פרופיל תל אביבי", אוצרת ראשית קטי בר.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו על ארנה פאלק וייס (בגרמנית)