עסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפעל עסיס ברמת גן ב-1957
מבחר ממוצרי עסיס, 1964
מגדלי התאומים ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן הוקמו במקום בו שכן מפעל עסיס

עסיס הייתה חברה ישראלית לייצור מיצים, תרכיזים ושימורים, שנוסדה בשנת 1930. בשנת 1988 נמכרה לאסם השקעות, אשר ממשיכה למכור מוצרים תחת המותג "עסיס".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל נוסד על פי רעיון של הכימאי מאיר פייבל שפירא, שביקש לשווק תרכיז של מיץ טבעי שישווק באירופה במקום מיצים מלאכותיים. הוא חבר למנהל חברת שמן להקים מעבדה לפיתוח מוצר בחיפה. התרכיז שווק באופן נסיוני וזכה להצלחה והוחלט להקים מפעל ולצורך כך הוקמה חברה, כשאל השותפים חבר ד"ר נגלר[1]. אבן הפינה למפעל ברמת גן הונחה ב-17 בנובמבר 1929[2] והמפעל החל לפעול ב-7 בינואר 1930 והכין בקבוקי תרכיז תפוזים ולימון. מקליפות הפירות הכינו במפעל שמנים לתמרוקים וסבון[3].

בשנת 1939 נרכש המפעל על ידי האחים בז'רנו (בהם שמעון בז'רנו) ומרדכי רומנו והחלה בניית בניין מחסנים גדול[4]. המפעל גדל מאוד ומהעסקת כ-40 עובדים עלה להעסקת כ-500 עובדים[5]. בנוסף לייצור מיצים ותרכיזים יוצרו במפעל ריבות ושימורי פרי וירק[6].

בשנות ה-60 ייצאה עסיס ל-35 מדינות והגיעה להסכמי ידע עם מפעלים במספר מדינות, על פיהם יוצרה ואף שווקה התוצרת תחת השם עסיס[7].

בשנות ה-70 הוקם מפעל חדש בנתניה[8] והמפעל הישן נסגר[9]. בבעלות עסיס היו גם חברות הבת "מן" לשימורי דגים ו"ארדי" לאבקות ופודינג[10].

באמצע שנות ה-70 נתקל המפעל בקשיים, צבר הפסדים והכניס כשותף את החברה לישראל ב' של אהרן רובינשטיין[11]. ב-1988 רכשה חברת אסם את פעילות החברה. בשנת 1998 הקימה אסם עם קיבוץ בית השיטה מיזם משותף שאיחד את פעילות עסיס עם פעילות המפעל של קיבוץ בית השיטה. רוב קווי הייצור של עסיס הועברו למפעל בבית השיטה שהבעלות בו התחלק בין אסם והקיבוץ[12][13]. המפעל של עסיס בנתניה נסגר ובשנת 2001 נמכר המתחם בנתניה לחברת גנדן, שהקימה במקום פאואר סנטר[14]. בשנת 2004 רכשה אסם את חלקה של בית השיטה במפעל והיא עברה לבעלות מלאה של אסם[15].

ב-1989 רכשה קבוצת משקיעים פרטיים (בהם קבוצת מנחמוב, אהרונוב ובביוף) את המגרש ברמת גן בו שכן המפעל, תמורת סכום של כ-6 מיליון דולר, והקימה עליו את מגדלי התאומים אשר נחנכו בשנת 1994.

נכון לשנת 2014 אסם ממשיכה לשווק תרכיזים וסירופים תחת המותג עסיס. אחד המותגים הידועים של החברה הוא "ויטמינצ'יק"-מותג לתרכיזי מיצים ממותקים.

אזכורים בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 שרה להקת פיקוד המרכז את השיר "טנגו תורנות" (מילים: יוסי גמזו) המתאר את ההווי בתורנות. השיר פותח בשורה: "תורנות בבסיס, בקבוקים של עסיס".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עסיס בוויקישיתוף
  1. ^ עסיס, דואר היום, 18 באפריל 1930
  2. ^ ביהח"ר עסיס עובר לרמת גן, דואר היום, 24 בנובמבר 1929
  3. ^ ביהח"ר עסיס, דבר, 27 באפריל 1930
  4. ^ הנחת אבן הפינה לבנין אגף חדש, המשקיף, 20 בדצמבר 1939
  5. ^ למעלה מ-500 פועלים מועסקים כיום בעסיס, המשקיף, 21 באפריל 1941
  6. ^ עסיס - אחד המפעלים הגדולים בארץ, דבר, 21 באפריל 1941
  7. ^ 4 מלון דולר - תחזית היצוא של מוצרי עסיס, דבר, 23 במאי 1967
  8. ^ עסיס יתחיל לייצר בנתניה בינואר 1975, דבר, 20 בנובמבר 1974
  9. ^ עסיס מוכר שטח המפעל ברמת גן, דבר, 13 ביולי 1977
  10. ^ אילן זולברג, העסקים המסועפים של שבט רובינשטיין, מעריב, 5 בדצמבר 1980
  11. ^ עסיס: 1975 שנה רווחית, דבר, 4 בנובמבר 1975
    שינוי בבעלות עסיס, דבר, 1 בנובמבר 1977
  12. ^ מיכל רוה, ‏אוסם ובית השיטה מקימים מיזם משותף - אליו תועבר פעילות עסיס, באתר גלובס, 20 במאי 1998
  13. ^ הזיתיה שהפכה לבית השיטה עסיס, באתר בית השיטה
  14. ^ יורם גביזון, אסם מכרה את מתחם עסיס בנתניה לקבוצת גנדן תמורת 75 מיליון שקל, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001
  15. ^ אסם רכשה בעלות מלאה על שותפות בית השיטה-עסיס, באתר גלובס, 14 במרץ 2004