עסק משפחתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עסק משפחתי הוא עסק הנמצא בשליטתה של משפחה אחת. דוגמה לכך היא חנות בבעלותם ובהפעלתם של בני זוג או אחים, שאליה מצטרפים ברבות השנים גם ילדיהם, או משרד עורכי דין שניהולו עובר מדור לדור באותה משפחה. לעיתים עסק משפחתי הוא עסק קטן, המעסיק רק (או בעיקר) בני משפחה אחת, ולעיתים העסק מתרחב ומעסיק גם עובדים שאינם מבני המשפחה. בישראל, עסק משפחתי שבוחר להתאגד יכול בעת התאגדותו להירשם כחברה משפחתית לעניין מס הכנסה. בהקשרים שונים מתקיימת רגולציה מיוחדת ביחס לעסק משפחתי.

העסק המשפחתי כזירה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני העסק המשפחתי, שזהותם האישית שזורה וטבועה בדנ"א המשפחתי, חווים תחושת אחדות ורכושנות משותפת. מחד חוויה זו מפתחת בקרבם תחושות הגאוה ואחריות הדדית, ומאידך היא גורמת לכל אחד מהם לחוש שיש לו זכויות ופריבילגיות. נוסף על כך, הפרט מפתח ציפיות כי שאר בני המשפחה האחרים, יפגינו עבודה קשה, מחויבות, נאמנות ומוטיבציה באופן שווה. כאשר קיים פער בין המציאות ובין הציפיות, עולות וצפות תחושות אכזבה, תסכול, ומרירות, אשר עלולות להוביל את הפרט לחוויה אינדיבידואלית של "כאוס רגשי". הכאוס הרגשי עלול להוביל גם לתשישות או שחיקה נפשית, אולם יש לו השפעה אברסיבית גם על המצב הבריאותי,[1] מצב זה עלול להשפיע על רצונם של בני הדור הבא להמשיך לעבוד בקרבת המשפחה[2]

הספרות העוסקת בעסקים משפחתיים מלמדת כי ישנו קשר רגשי של בני המשפחה לעסק כחלק מההיגיון של המרקם המשפחתי. תאורטיקנים וחוקרים מדגישים כי רגשות נתפסים כגורם שלילי אשר משפיע על השיקולים העסקיים הרציונליים. ההנחה היא כי כאשר במקום שיקולים רציונליים תפקוד העסק המשפחתי וניהולה מונחים ואף מוטים רגשית, רגשות מהווים גורם סיכון לקיומה של העסק. לאור זאת, נראה כי יש להפריד בין רגשות, בהיותם לא הגיוניים, מעסק המקצועי[3]

ריבוי הזהויות והתפקידים עמו נאלצים אנשי עסקים משפחתיים להתמודד באופן קבוע, מוביל לעיתים לתחושת כאוס רגשי בשל התנגשויות וקונפליקטים בין הצרכים והשיקולים הרגשיים ובין שיקולים הרציונליים העסקיים. בשעות חיוניות,או לנוכח אירועים קריטיים, שתיים או יותר מזהויות אלה עשויות להימצא בחוסר התאמה ואף להתנגש. במצב זה השילוב של מערכות משפחתיות ועסקיות מעצים את הדיסוננס הרגשי שחווה הפרט, אשר שרוי בקונפליקט בין מחויבויותיו הרגשיות למשפחה ולערכים המשפחתיים, ובין נאמנותו לקבוצה ואחריותו כבעל החברה או כמי שממלא בה תפקיד בכיר. במצב זה רגשות חיוביים שמקורם בהקשר המשפחתי-ביולוגי כמו "אהבה" ו"תשוקה" נחווים במקביל לרגשות שליליים כשנאה, וכעס אשר מתעוררים בעקבות החלטות המתקבלות במישור העסקי והכלכלי. הדיסוננס רגשי אינו פשוט ליישוב, ולא ברור כיצד ובאיזו מידה ניתן ליישוב את הכאוס הרגשי הנלווה,.[4]

לעיתים קרובות, אינדיבידואלים המשתייכים לדור המייסדים, כמו דורות ההמשך, רואים בעסק המשפחתי כאחד מחלקי העצמי שלהם בדומה למחשבות, רגשות ומילים, כך שהעסק הופך הרחבה של העצמי. הללו חשים תחושת "אחדות" חזקה עם העסק המשפחתי אשר מעניק להם תחושת משמעות, עצמאות והשג, כך שתחושות של שמחה, גאווה ונאמנות מתווספות לרגשות של אחריות, ותחושת שיתוף בנטל, 2001.[5] כתוצאה מהזדהותם החזקה עם החברה והיותם בני אותו תא משפחתי לעיתים קרובות הם אינם מוכנים לעזוב את החברה או למכור אותה.[6]בהתאם להאריס וסאטון[7] עזיבת החברה מהווה למעשה נטישת המשפחה. התוצאה היא אובדן של הזירה חברתית מרכזית בה בילה בן המשפחה כל חייו. חוויה זו טעונה רגשית ומעוררת בעקבותיה לרגשות אבל, כעס, דיכאון, צער ופחד מהלא נודע, העתיד והמעורפל. לעזוב את העסק המשפחתי מצטייר כחוסר יכולת, ומפרים את זהותו של בן העסק המשפחתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Härtel, C. E. J., Hsu, A. C., & Boyle, M. V. 2002, A conceptual examination of the causal sequences of emotional labor, emotional dissonance, and emotional exhaustion: The argument for the role of contextual and provider characteristics.
  2. ^ Hoy, F., & Sharma, P. (2010). Entrepreneurial family firms.
  3. ^ Whiteside & Brown, 1991, Drawbacks of a dual systems approach to family firms: Can we expand our thinking, Family Business Review, 4(4), 383-395.
  4. ^ Carsrud & Brännback, 2011., Entrepreneurial motivations: what do we still need to know, Journal of Small Business Management, 49(1), 9-26.
  5. ^ ((Avey et al., 2009; Pierce et al., 2001), Toward a theory of psychological ownership in organizations, organizations. Academy of management review, 26(2), 298-310.
  6. ^ Salvato, Chirico, & Sharma,2010, Salvato, Chirico, & Sharma,2010 A farewell to the business: Championing exit and continuity in entrepreneurial family firms, Entrepreneurship & regional development, 22 (3-4), 321-348.
  7. ^ Harris & Sutton, 1986, Functions of parting ceremonies in dying organizations, Academy of Management journal, 29(1), 5-30.