עפיפונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפיפונים
Les Cerfs-volants
Les Cerfs-volants1.jpg
מאת רומן גארי
שפת המקור צרפתית
שנת הוצאה 1980
הוצאה בעברית הוצאת עם עובד
שנת הוצאה בעברית מהדורה ראשונה - 1983
מהדורה שנייה - 2015
סוגה רומן היסטורי
תרגום לעברית אביטל ענבר
מספר עמודים מהדורה ראשונה - 346
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עפיפוניםצרפתית: Les Cerfs-volants) הוא ספר מאת הסופר היהודי-צרפתי רומן גארי, שנכתב בשנת 1980. הספר הוא רומן היסטורי שכל עלילתו מתרחשת בימי מלחמת העולם השנייה והמערכה על צרפת. הספר תורגם לעברית על ידי אביטל ענבר, ויצא בהוצאת עם עובד ב-1983.

תוכן הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מספרת את סיפור אהבתו האובססיבית של נער צרפתי מכפר קטן בנורמנדי בשם לודו (לודוביק), ללילה, נערה פולנייה בת למשפחת אצילים עתיקה שמתגוררת ב״אחוזת האווזים״ - אחוזה בנורמנדי הבנויה בסגנון טורקי ומשמשת למשפחתה של לילה כמעון קיץ, יחד עם הוריה, אחיה טאד, ובן המשרת ברונו, שמחונן בכישרון מוזיקלי יוצא דופן ומנגן בפסנתר. משפחתה של לילה באה לנורמנדי בקיצים, ולודו, שחונן בזיכרון מופלא, ממונה למנהל החשבונות של סטאס ברוניצקי, אביה של לילה. לפני מלחמת העולם השנייה מתפצלות דרכיהם כשהיא נשארת בפולין והוא בצרפת. לודו נוסע באביב 1939 לגרודק שבפולין, שם הוא מתאחד עם אהובתו. בעקבות ריב עם הנס, בן דודה של לילה, הוא חוזר לצרפת זמן מועט לפני פרוץ המלחמה.

לודו מאבד את הקשר עם לילה, ואינו יודע מה עלה בגורלה. הוא מצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית אליה הוא מוזמן על ידי מאדאם ז'ולי אשפינוזה, יהודיה בעלת בית בושת שעם כניסת הגרמנים לצרפת מתחזה לרוזנת אסטרהאזי - בת אצולה פריסאית שנישאה לאחד מאחייניו של אדמירל הורטי, ופעילה בסתר בתנועת ההתנגדות. תפקידו העיקרי של לודו במחתרת הוא החבאת טייסים של בעלות הברית שהופלו מעל לנורמנדי. בנוסף הוא משמש כאיש קשר, מאחר שהוא השיג אישורים רפואיים לכך שהוא משוגע, וכך הוא אינו מעורר את חשדם של הגרמנים. בנוסף העלילה מספרת על דודו שוחר השלום של לודו, אמברואז פלרי, בונה עפיפונים מדופלם, (מכאן שם הספר) שלאחר ולודרום החורף מעיף לאות מחאה עפיפונים בצורת טלאי צהוב, נעצר, וכאשר הוא משתחרר הוא מחליט לנסוע לכפר לה שמבון-סור-ליניון עליו שמע בעת היותו במעצר על מנת לתמוך בבני הכפר, שהסתירו יהודים רבים מפני הנאצים. אמברואז נעצר, נשלח לבוכנוואלד, ומשם לאושוויץ, שם אובדים עקבותיו.

במהלך המלחמה, פוגש לודו בלילה, שחזרה יחד עם הנס, בן דודה שנעשה לקצין בוורמאכט, לנורמנדי. לילה מספרת ללודו על מה שקרה לה מאז פרידתם. לילה, שלה השפעה רבה על הנס ועל הגנרל פון טילה, מפקד הכוחות הגרמניים באזור, משכנעת אותם לנסות ולסייע לניסיון התנקשות בהיטלר, שנכשל. פון טילה מתאבד לאחר שהוא נתפס על ידי הגסטאפו, ולודו מסתיר את הנס, שנאלץ אף הוא להתאבד בעקבות דרישתו של מנהיג המחתרת באזור. לילה בורחת בעקבות הזהרתו של לודו, המקבל מידע על הסכנה האורבת לה ממאדאם ז׳ולי, אך עקבותיה נעלמים, ורק כעבור זמן מה היא מצליחה לחזור ללודו, שמנסה לעזור לה להשתקם לאחר כל הטלטלות שחוותה.

בזמן הנחיתה של בעלות הברית בנורמנדי, לודו הולך לעזור לחבריו למחתרת בפעולות החבלה בעורף, ומשאיר את לילה בכפר, תחת השגחתו של מארסלן דופרה. כאשר לודו חוזר הוא מתחתן עם לילה, וכעבור זמן מה דודו של לודו, אמברואז פלרי, שהצליח לשרוד את אושוויץ, חוזר גם הוא לקלרי.

עלילת משנה נוספת מתארת את מאבקו של השף מארסלן דופרה, בעליה של מסעדת "קלו ז'ולי", לשמור על כבוד המטבח הצרפתי. דופרה אמנם משרת את הקצונה הנאצית שבאה לסעוד אצלו, אך הוא רואה את עצמו כ"שומר על הגחלת" של גדולתה של תרבות צרפת.

העלילה רצופה באנקדוטות על אירועים אמיתיים שהתרחשו במהלך המלחמה, כגון הפרק בו נוסע אמברואז פלרי לכפר לה שמבון-סור-ליניון ועוזר לתושבי הכפר ולמגדה ואנדרה טרוקמה להציל יהודים.

העלילה שואלת גם מהי שפיות ומהו טירוף כאשר אמברואז פלרי ולודו נחשבים בתחילת המלחמה למשוגעים כאשר הם מצטרפים למחתרת ונחשבים לפניה למשוגעים זה בגלל תחביב העפיפונים וזה בגלל עודף הצלחה בחישובים. היחיד שלומד להעריך את שגעונותיהם בזמן ההוא הוא המורה למתמטיקה של לודו שהפך למנהיג במחתרת ולפני המלחמה ראה בלודו המחונן צרה. כשלודו מתרחק מלילה הוא עצמו חש שהוא משתגע ומצליח להוציא אישורים רפואיים לשגעונו שמאפשרים לו להלך בשדות ולהעביר ידיעות עבור המחתרת באין מפריע. אביה של לילה מאבד את שפיותו עם פרוץ המלחמה וזו חוזרת לו, כבדרך נס עם סופה. לודו בטוח שהאיש פשוט לא יכל לשאת בדאגות או בחובות המלחמה.

דמויות מרכזיות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לודו - גיבור הסיפור, לוחם חופש צרפתי בעל זיכרון פנומנלי.
  • לילה ברוניצקי - אהובתו הפולנייה של לודו.
  • אמברואז פלרי - דודו ואפוטרופסו של לודו, בנאי עפיפונים ולוחם חופש צרפתי.
  • מאדאם ז'ולי (גברת אסטרהזי) - בעלת בית בושת יהודייה, פעילה מאוד בתנועת המרי.
  • הנס - בן דודה של לילה, שנלחם מול לודו על ידה. קצין בצבא הגרמני שניסה להתנקש באדולף היטלר.
  • מארסלן דופרה - בעלי מסעדת היוקרה 'קלו ז'ולי' שממשיך בעיסוקו זה למרות שלטון הנאצים בצרפת. דמותו מבוססת על השף הצרפתי פול בוקיז.[1]
  • גנרל פון-טילה - קצין גרמני בכיר שפיקד על אזורים נרחבים בצרפת, דודו של הנס ובין מארגני ניסיון ההתנקשות בהיטלר, חברו של מארסלן דופרה.

פרשנות משמעות ותובנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התובנות העולות מספרו של רומן גארי היא הקשר שבין היזכרות לתקווה. תקווה היא יצר החיים טעם החיים, החירות להרגיש, כמיהה לחופש, כמיהה לאהבה.

כדי להחיות את הזיכרון, כדי לממש את האהבה שלנו או להחזיר את האהוב לחיינו, עלינו לזכור היטב מה אהבנו, לזכור מה נכון לנו.

לצורך מימוש שאיפתנו ואהבתנו, ראשית- עלינו להזכר, שנית- עלינו להתנגד להווה ולהיאבק בו, שלישית- עלינו לממש את התקווה או האהבה.

הזיכרון או ההיזכרות הם תנאי בסיסי וחיוני למאבק בהווה ויצירת תקווה, התקווה שלנו מורכבת תמיד מהחייאת זיכרון או משאיפה להחזיר אדם או ערך מוכר ואהוב לחיינו.

על פי רומן גארי, הזיכרון המשפחתי של משפחת פלרי ומרסלן דופרה הוא המפתח ליצירת תקווה לעם הצרפתי הכבוש בידי הנאצים, ההזכרות בצרפת של פעם בערכים האהובים ובאנשים האהובים היא הבסיס לתקווה ולשאיפה לעתיד טוב יותר. לצורך הגשמת התקווה נאבקים הצרפתים בכיבוש הנאצי כל אחד בדרכו הוא. פלרי בונה עפיפונים, מרסלן דופרה מבשל אוכל צרפתי, המורה הכפרי ובעלת בית הבושת מצטרפים למחתרת, ולודו חולם על אהובתו לילה. כל הדמויות של רומן גארי משתמשות בהיזכרות לצורך מאבקן בהווה ובכיבוש הגרמני, ורובן ממשות את תקוותם ואהבתם.

למרות האופטימיות השופעת מספרו, עם סיום כתיבתו ביום 2 בדצמבר 1980, נטל הסופר רומן גארי את חייו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]