עפיפונית צהובת-פסים

עפיפונית צהובת-פסים
	זכר נקבה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	שפיראים
תת־סדרה:	Epiprocta
משפחה:	טיסניתיים
סוג:	עפיפונית
מין:	עפיפונית צהובת-פסים
שם מדעי
	Sympetrum striolatum; ‏Charpentier, 1840
תחום תפוצה

עֲפִיפוֹנִית צְהֻבַּת-פַּסִּים (שם מדעי: Sympetrum striolatum) היא מין של שפירית ממשפחת הטיסניתיים הנפוצה באירואסיה. זוהי אחת השפיריות הנפוצות ביותר באירופה, המופיעה במגוון רחב של בתי גידול מימיים, אם כי מגלה העדפה לרבייה במים שקטים כגון בריכות ואגמים. בדרום תפוצתה הבוגרים מעופפים כל השנה. היא נפוצה בישראל, במיוחד בצפון הארץ.

תיאור

הזכרים הופכים לאדומים כשהם מתבגרים, ואילו לנקבות ולפרטים טריים יש חזה ובטן צהובים בהירים, עם פספוס שחור בולט בצידי החזה. הנקבות מתכהות עם הגיל, וכשהן מזדקנות הן מקבלות גוון חום כהה, ולפעמים מפתחות צבע כחול בחלק התחתון של הבטן. הכנפיים עשויות גם לפתח גוון חום עם הגיל. בכל המופעים יש לרגליים פס שמנת או צהוב על רקע שחור – זהו מאפיין אבחנתי של מין זה. הפטרוסטיגמה של הנקבות יכולה להיות אדומה, כחולה, כחולה בהירה או חומה. העיניים המורכבות חומות בחציין העליון וצהובות עד ירוקות בחציין התחתון.

זכר בוגר, ניתן להבחין בצידי החזה בפסים הצהובים שהעניקו לה את שמה העברי
זכר תת-בוגר
זכר (בטן צהובה ופטרוסטיגמה חומה)
נקבה (בטן צהובה ופטרוסטיגמה כחולה)
תקריב ראש לנקבה
נקבה
נקבה בוגרת (בטן אדומה)
נקבה בוגרת (בטן חומה)
הקשקש הנקבי (Vulvar scale) הבולט מטה מהווה סימן זיהוי אצל הנקבות

התנהגות

ניתן לראות בוגרים מעופפים כל השנה בדרום אירופה, אך באזורים הצפוניים הם מעופפים מיוני עד נובמבר.

שפירית קטנה זו נראית במגוון רחב של בתי גידול, כולל אגמים, בריכות, תעלות ונהרות עם זרימה איטית. הן טורפות ממארב, ממתינות בעמדה בולטת עד שהטרף יעבור על פניהן, ואז הן עטות עליו. הן טריטוריאליות בבריכות הרבייה, ולעיתים קרובות ינסו לגרש שפיריות הרבה יותר גדולות, כמו שומרנים. יש להן הרגל לחזור שוב ושוב לעמדה שטופת שמש, דבר מאפשר לחזות בקלות היכן הן הולכות לנחות; וזו הסיבה שזו אחת השפיריות הקלות ביותר לצילום.

עם זאת, באזורי ציד מתאימים הרחק ממים, הן אינן טריטוריאליות: מספרים גדולים עשויים להתאסף יחדיו – ישנם תיעודים של קבוצות בנות כמה מאות בשדה בודד – וניתן לראות שורות של עפיפוניות לאורך גדרות השדה.

בדומה לשאר העפיפוניות, הביצים לא מוטלות במים, אלא משוגרות מהאוויר: הזכר מחזיק את הנקבה מאחוריו ומניף אותה מטה וקדימה מעל המים. בנקודה הרחוקה ביותר של הקשת הנקבה משחררת כמה מביציה כדי שייפלו במים.