עפרוני עב-מקור
עפרוני עב-מקור | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | עפרוניים |
סוג: | Ramphocoris |
מין: | עפרוני עב-מקור |
שם מדעי | |
Ramphocoris clotbey בונפרטה, 1850 | |
תחום תפוצה | |
עפרוני עב-מקור (שם מדעי: Ramphocoris clotbey) הוא מין ציפור ממשפחת העפרוניים. שמה ניתן לה בגלל המקור העבה והגדול יחסית לגופה. אורך גופו של העפרוני עב המקור הוא 17-18 ס"מ.
העפרוני עב-המקור נפוץ בעיקר במדבריות סהרה ולעיתים נדירות מאוד חולף גם בישראל. בתחילת המאה ה-20 מצא הזואולוג ישראל אהרוני לראשונה עפרוני עב-מקור במדבריות סוריה והיה לתגלית מרעישה בזמנה בתחום הצפרות באירופה.
את קינו בונה העפרוני עב-המקור על הקרקע. המקור העבה כנראה משמש להבאת אבנים לבניית סוללת הגנה לקן מתנאי מזג האוויר הקשים והרוחות החזקות במדבריות. לאחר בניית הסוללה העפרוני עב-מקור מביא כמה זרדים לריפוד הקן והנקבה מטילה בו ארבע ביצים בגוון אדום-ורוד. הוא דוגר במדבריות צפון מערב אפריקה, מלוב ועד למאוריטניה, ובתפוצה מקוטעת גם במזרח התיכון - בחצי האי ערב, בירדן ובדרום ישראל.
בישראל עד לסוף שנות ה-90 העפרוני עב המקור היה מזדמן נדיר ביותר, עם תצפיות ספורות של פרטים בודדים או קבוצות קטנות, לרוב במעוף. בשנת 1999 נמצא דוגר לראשונה בהרי אילת, בעקבות גשמי חורף יוצאי דופן באזור זה שגרמו להתפתחות כתמי צמחייה עשירים. מאז דוגר לא קבוע, ונצפה כמעט בכל שנה באופן קבוע בנגב הדרומי, בהרי אילת ובערבה. בעקבות גשמים עזים בינואר 2010 בערבה ובנגב הדרומי, התרחש אירוע דגירה המוני ויוצא דופן, וכנראה שאלפי זוגות דגרו בדרום ישראל. בעקבות כך, בשנה שלאחר מכן נצפו ריכוזים של מאות פרטים יחד במספר אתרים בנגב הדרומי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עפרוני עב-מקור, באתר ITIS (באנגלית)
- עפרוני עב-מקור, באתר NCBI (באנגלית)
- עפרוני עב-מקור, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עפרוני עב-מקור, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עפרוני עב-מקור באתר הרשימה האדומה של IUCN