עפר (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עֵפֶר הוא דמות מקראית, בנו השני של מדין ונכדם של אברהם וקטורה. לעפר היו ארבעה אחים: עיפה, חנך, אבידע ואלדעה.[1][2]

יש מספר אפשרויות לפירוש שמו של עפר. יש חוקרים הסוברים ששמו הוא מלשון המילה עפר, כלומר אדמה. לעומת זאת, יש חוקרים הסבורים שהמקור הוא מהפועל הערבי ע'פר, שפירושו להגן או לנטור.[3]

בתרגום לעברית מתרגום השבעים עפר נקרא עופר.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.