עץ הדומים תפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ הדומים תפוס
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת גילה אלמגור
איורים עטיפה: בתיה אפולו
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1992, תשנ"ב
מספר עמודים 117
סדרה
ספר קודם הקיץ של אביה
קישורים חיצוניים
מסת"בISBN 32-1783

עץ הדומים תפוס הוא ספר מאת גילה אלמגור משנת 1992 המתאר את חוויותיה כנערה בכפר הנוער הדסים. הסיפור מגולל מערכת יחסים הנרקמת בקרב בני נוער ניצולי שואה החיים בכפר נוער בישראל בשנות ה-50, שם גרים גם נערים צברים. הספר קיבל עיבוד לסרט קולנוע מצליח ועטור פרסים לקולנוע ב-1994 בבימויו של אלי כהן ועיבוד לתיאטרון.

מאירועי העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף הספר "הקיץ של אביה" אמה של אביה, הניה, מתאשפזת ודודתה, אליס, שולחת את אביה בת ה-10 לפנימייה עד שאמה תחלים. כך מסתיים הסרט הקודם ובתחילת הסרט "עץ הדומים תפוס" אביה גדלה והיא חיה בפנימייה אשר רבים מהנמצאים בה הם ניצולי-שואה. היא ואמה נשארות בישראל בעוד שדודתה אליס כותבת לאביה שהיא נוסעת לגרמניה לצורך השילומים המיועדים לה ולמשפחתה.

מספר חודשים לפני קו העלילה חברי קבוצת "חמנית" בפנימיית "אודים" מחפשים אחר חניך בקבוצתם, מישה אלבוים. התקופה בה הם מחפשים אותו היא תקופת החורף שמקשה על החיפושים.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני נוער יתומים ניצולי שואה ובני נוער "צברים" חיים בפנימייה "אודים". בבוקר הם מנהלים חיים רגילים ולפעמים כשרע להם או כשהם רוצים לדבר, הם נפגשים תחת עץ הדומים ומדברים או חושבים, אך בלילה שבים ועולים הזיכרונות מימי השואה.

אביה ה"צברית" רוצה לגלות את זהותו של אבא שלה, ולשם כך היא מתמודדת עם אמה הלוקה בנפשה, ומתחברת עם יוּרק. יוּרק וזאביק הם נערים ניצולי שואה שחיו לבד ביערות בפולין. בלילות, הם סובלים מסיוטים ויוּרק נושא את זאביק על גבו והם רצים לעבר שטחים פתוחים. יולה מגלה שאבא שלה חי, אולם בסוף מתברר לה שכאשר סיפרו לו, מרוב התרגשות הוא נפטר. זוג ניצולים מפולין טוענים שמירה היא הילדה שלהם ונערך דיון בבית משפט בשאלה הם עליה לגור עימם או להישאר בפנימיה. בסוף המשפט מירה נזכרת בהוריה האמיתיים ובאחיה אנטק שכפי הנראה מתו בשואה. היא צועקת לעבר השופט "אני רוזנר, מרים רוזנר" וזוג הניצולים חשוך הילדים נותר לבדו בבית המשפט. הספר מסתיים כאשר חברי הפנימייה יורדים ממשאית ההובלות ווים, המורה לחקלאות, מסמן להם לבוא אחריו. לרגלי עץ הדומים הם רואים אוסף של פרחים צבעוניים שפרחו לאחר שוים השקה אותם בטפטפות. מירה היא הראשונה שרצה לעבר העץ. יורק מזמין גם את אביה להתקרב לעץ והיא אומרת לו, "לא עכשיו, עץ הדומים תפוס".

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הספר הופק בשנת 1994 סרט הקולנוע הישראלי עץ הדומים תפוס בבימויו של אלי כהן ובהפקת גילה אלמגור ואיתן אבן, לפי תסריט שנכתב על ידי אלמגור, כהן ואיל שר. הסרט צולם בכפר הנוער בן שמן. זהו סרט המשך לסרטם הקודם של אלמגור וכהן, "הקיץ של אביה".

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הועלתה על הבמות גרסת ההצגה על פי המחזה שכתבה דפנה אנגל בבימויו של משה קפטן. בין היתר השתתפו בהצגה זו שחקנים מוכרים כמו גאיה טראוב (בתפקיד אביה) וסשה גרישקוב (בתפקיד שרה ב'), ולצדם גם שחקנים אלמוניים. ההצגה זכתה להצלחה רבה בתחום הצגות ילדים ונוער, בדומה להצלחת הספר והסרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]