עצים וסבך
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
וינסנט ואן גוך  |
  | |
עצים וסבך הוא נושא ציורים שיצר וינסנט ואן גוך בפריז, סן-רמי-דה-פרובאנס ואובר בין השנים 1887 ל-1890. ואן גוך צייר מספר ציורים המתארים סבך צמחייה, ז'אנר ציור המכונה בצרפתית "sous-bois", אשר זכה לתשומת לב מיוחדת על ידי אמני אסכולת ברביזון והאימפרסיוניסטים המוקדמים. ביצירותיו מסדרה זו הצליח ואן גוך לבטא בהצלחה משחקי אור וצל ולשלב גוונים שונים בציורי פנים יער וגנים. אחד מציורי סן-רמי שלו, "קיסוס" (F609), נבחר על ידו להשתתף בתערוכת Les XX בבריסל בשנת 1890.
ז'אנר סו-בוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הז'אנר המתאר סצנות יער, המכונה בצרפתית "sous-bois"' (סבך צמחייה), היה פופולרי בקרב אמני אסכולת ברביזון והאימפרסיוניסטים.[1]
בניגוד לציירים מסורתיים שתיארו נופים מרוחקים, ציירים כפריים במאה ה-19 נהגו להיכנס לתוך אזורים מיוערים כדי לצייר את הנוף מקרוב. ציורי "sous-bois", המתארים עצים וצמחייה נמוכה, צוירו לעיתים קרובות על גבי קנבס במתכונת אנכית, בשונה מתיאורי נוף רחבי היקף המצוירים לרוב בפרספקטיבה אופקית. בציורים מסוג זה, השמיים כמעט שאינם נראים, ולעיתים רק הבזקים של אור חודרים מבעד לענפי העצים. קומפוזיציה מסוג זה הייתה נדירה לפני המאה ה-19, עד שאמני אסכולת ברביזון החלו לצייר אזורים מיוערים בחבל יער פונטנבלו שבצרפת. קרובים מאוד לנושא הציור, אמנים שציירו sous-bois שאפו ללכוד את החוויה האישית של שהייה בלב היער. בגרמנית, ציורי פנים היער נקראו Waldinneres, שמשמעותו "מרחבי יער סגור".[2]
פריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירתו עצים וסבך מציג ואן גוך את משחקי האור החודרים מבעד לענפים אל הצמחייה הנמוכה, תוך שימוש בגווני לבן, צהוב ואדום המדגישים את נקודות האור. משחקי האור והצל יוצרים גוני ירוק רבים, אשר ואן גוך מצייר במשיחות מכחול קצרות הפזורות על פני הבד. קו צהוב מרמז על האופק, ומציע אפשרות של קרחת יער מעבר לתחום העצים והצמחייה.[1]
-
,"סבך", 1887, המוזיאון המרכזי, אוטרכט, הולנד (F306) -
"סבך", 1887, מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם (F308) -
"נתיב ביער", 1887, מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם (F309) -
"עצים וסבך", 1887, מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם (F309a)
סן רמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן גוך חקר את שטחי המוסד שבו שהה ומצא גן פראי ומוזנח. במכתביו כתב: "מאז שהגעתי לכאן, הייתה לי די עבודה עם הגן הפראי, ובו עצי אורן גדולים, שמתחתם צומח עשב גבוה ובלתי מטופל, מעורבב עם כל מיני סוגים של וינקה" (כינוי כללי לצמחים מסוג שרביטן).[3]
על הציור "סבך עם קיסוס" (F745) כתב מוזיאון ואן גוך: "משחקי האור והצל יצרו דפוס כמעט מופשט, עם קשתות צבע קטנות המכסות את כל פני הבד". הציור השני בסדרה, "סבך עם קיסוס" (F746), גם הוא מתאר צמחייה הגדלה מתחת לעצים, אך במשיחות מכחול קצרות היוצרות תמונה מטושטשת, המדגישה את משחקי האור החודרים מבעד לעצים.[4]
"קיסוס" (בצרפתית: "Le Lierre"), הוא ציור שצייר ואן גוך במאי 1889[5] הוא שילב את הגרסה הראשונה במבחר היצירות שלו שיוצגו ב־Les XX, בריסל, בשנת 1890.[6]
-
"סבך עם קיסוס" יולי, 1889 מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם (F746) -
"גזעי עץ עם קיסוס" -
"קיסוס (פינה בגן של בית החולים סנט-פול)", 1889, 92 x 72 ס"מ, מיקום לא ידוע (F609)
תיאו ואן גוך, אחיו של וינסנט, התרשם מאוד מציורי הסבך ("sous-bois"), וציורו "קיסוס" (F609) נכלל ברשימת היצירות שהוצגו בתערוכה בבריסל בשנת 1890. הציור הוצג גם בפריז על ידי הסוחר פר טאנגי, שסבר כי יוכל למכור אותו בקלות[7]
אובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1975 הוסיפו שכבת שעווה על גב הציור "סבך עם שתי דמויות" כדי "להגן על הבד ולשמר את הצבע". עם השנים, השעווה הפכה עכורה והציור איבד את הברק המקורי שלו. כיום, חוקר אמנות במוזיאון האמנות של סינסינטי (אנ') משקם את היצירה בתהליך מדוקדק, במסגרתו נעשה שימוש בממיס עדין וצמר גפן להסרת השעווה. תהליך השחזור התבצע בעזרת מיקרוסקופ כדי לשמר את הפרטים.[8]
-
"סבך עם שתי דמויות", 1890, מוזיאון לאמנות סינסינטי, סינסינטי, אוהיו (F773) [9]
.jpg)
דיקנס "הקיסוס הירוק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן גוך הרבה לתאר את הקיסוס, בין אם כשהוא מטפס על קירות בתים ובין אם כאשר הוא מואר בקרני השמש מתחת לעצים. באחד ממכתביו המוקדמים התייחס לשירו של צ'ארלס דיקנס, "הקיסוס הירוק" (The Ivy Green).[10]
אה, צמח עדין הוא הקיסוס הירוק, המתפתל על חורבות ישנות! והוא מוצא מזון נבחר, כך אני מאמין, בתאו הקר והבודד...
— מתוך השיר "The Ivy Green" מאת צ'ארלס דיקנס[11]
סדרת הציורים "עצים וסבך", אותה צייר ואן גוך בפריז ובסן-רמי, היא מעין מחווה לתיאוריו המוקדמים של הקיסוס במכתביו.[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Trees and Undergrowth, 1887". Permanent Collection. Van Gogh Museum. 2005–2011. נבדק ב-2011-05-20.
- ^ Lübbren, N (2001). Rural artists' colonies in Europe, 1870-1910. Manchester: Manchester University Press. pp. 85, 90. ISBN 0-7190-5866-X.
- ^ "Undergrowth, 1889". Permanent Collection. Van Gogh Museum. 2005–2011. נבדק ב-2011-04-25.
- ^ "Undergrowth, 1889". Permanent Collection. Van Gogh Museum. 2005–2011. נבדק ב-2011-04-25.
- ^ "Corner in the Garden of Saint-Paul Hospital". Van Gogh Gallery. 2011. נבדק ב-2011-05-19.
- ^ "Theo van Gogh. Letter to Vincent van Gogh. Written 8 December 1889 in Saint-Rémy". WebExhibits.org. נבדק ב-2011-05-19.
- ^ Harrison, R, ed. (2011). "Letter from Theo van Gogh to Vincent van Gogh, Saint-Rémy, 8 December 1889". Van Gogh Letters. WebExhibits. נבדק ב-2011-05-20.
- ^ "Art Museum Lets Patrons Watch Painting's Restoration". WLMT Television. Cincinnati: Hearst Publications. 2011-05-23. נבדק ב-2011-05-24.
- ^ "Vincent van Gogh Undergrowth with Two Figures".
- ^ Harrison, R, ed. (2011). "Vincent van Gogh. Letter to Theo van Gogh. Written 21 January 1877 in Dordrecht". Van Gogh Letters. WebExhibits. נבדק ב-2011-05-20' Van Gogh wrote 31 letters describing ivy and 43 articles about Dickens
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ Dickens, C; Lang, A (1907). The Works of Charles Dickens. Vol. 1. New York: Charles Scribner's. pp. 87–88.
- ^ Van Gogh, V & Leeuw, R (1997). van Crimpen, H & Berends-Albert, M (eds.). The Letters of Vincent van Gogh. London and other locations: Penguin Books. p. 385. ISBN 9780140446746.
