עקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל ההוצאה

עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים" ,"עקד-פסיפס" (בעבר) ו"בית-עקד" (כיום)) היא הוצאת ספרים ישראלית, מבין הוצאות הספרים הראשונות והותיקות בישראל. בראשית דרכה הייתה מיועדת בעיקר לשירה אך כיום ההוצאה פעילה במגוון רחב של תחומים: סיפורת, שירה, עיון וילדים. מקור השם "בית עקד ספרים", כינוי קדום לספרייה.

סמל ההוצאה בשנות ה-60.

ספרי ההוצאה ופעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה נוסדה בתל אביב בשנת 1958 על ידי איתמר יעוז-קסט, ששימש כעורך הראשי, ואחותו מריצה רוסמן. ההוצאה קמה כמסגרת עבור משוררים ומתרגמי שירה ויצאו בה ספרים מוקפדים מבחינה אמנותית. בהמשך הושם דגש בעיקר על יצירה הקשורה בשואה ובנושאים יהודיים. בהוצאה יצאו למעלה מ-2,000 כותרים, רובם ספרי שירה ומיעוטם ספרים העוסקים ביהדות ובשואה ומחקרים, בהם התמחתה רעייתו פרופסור חנה יעוז-קסט. כיום ההוצאה פורסת חסותה על סופרים ומשוררים בארץ ובחו"ל במגוון תחומי הספרות. ההוצאה מנוהלת בידי בתו של יעוז-קסט, ד"ר שילהב קסט.

כתבי עת ופעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 החל לצאת הרבעון "עקד לשירה" בעריכתו של איתמר יעוז-קסט. היה זה כתב העת הראשון בעברית שיוחד לשירה בלבד. כתב העת יצא עד 1973 ובמהלך שנות ה-70 יצא בתבנית של שנתון (כל שנתון נקרא "ספר עקד").

החל משנת 1989 החל לצאת בעקד כתב העת "פסיפס".

ברוב שנות קיום ההוצאה התקיימו במרתף בית ההוצאה ברחוב בר-כוכבא 29 בתל אביב ערבי קריאת שירה ודיונים על ספרות ("מרתף עקד") במקום התקיימה גם גלריה לאמנות[1].

ההוצאה הוציאה ספרים גם בשם "מרתף 29" (למשל ספרו הראשון של אילן שיינפלד) ו"טרקלין".

פיצול ההוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 פרשה מריצה רוסמן מהוצאת עקד המקורית והקימה את הוצאת "טרקלין" אשר מוציאה ספרים גם תחת השמות "חלונות" ו"גוונים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]