עקדת יצחק (גייגר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקדת יצחק
מידע כללי
צייר יוסף צבי גייגר
תאריך יצירה שנות ה־90 של המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים צבעי-מים על ניייר
רוחב 49 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 41 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"עקדת יצחק" הוא ציור, מסוף המאה ה-19, המיוחס ליוסף צבי גייגר, ומתאר את עקדת יצחק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה ארוכה זוהה הציור כיצירתו של האמן משה בן יצחק מזרחי. כך, לדוגמה, בקטלוג התערוכה "אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט", שנערכה במוזיאון ישראל בשנת 1979.[1] גרסה מוקדמת של הציור מצויה באוסף יצחק איינהורן. חיזוק לזיהוי הגיע מהשוואה להדפס אבן מאת מזרחי, המצוי באוסף המוזיאון היהודי בניו יורק.

במשך השנים שונה הזיהוי. ראשית, בפינתו הימנית התחתונה של הציור מופיעה חתימה של האמן - "יוסף צבי לעבאך". בפינתו השמאלית מופיע זיהוי של מקום היווצרה - "בעיה"ק צפת ת"ו". על פי המחקר שם המשפחה 'לעבאך' עושה שימוש בשם המשפחה הנוסף של אביו של גייגר - ר' טודרוס ברי"ל [בן ר' יהודה לייב] לעבאך.[2] שנית, חלק מיצירות אחרות של גייגר, כגון "סיפור מגילת אסתר", שאליהן נעשתה ההשוואה, זוהו אף הן בטעות כיצירות של מזרחי.

במאי 2022 נמכר הציור במכירה פומבית בעבור 3,200 דולר.[3]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה מורכבת משני רגיסטרים (רצועות רוחב), המתארות את סיפור העקדה בסדר כרונולוגי, מימין לשמאל. סביב התיאור מסגרת בצורת חבל קלוע בצבע אדום. תיאורים אלו מלווים בציטוט פסוקים מתאימים מן הטקסט המקראי. ברגיסטר התחתון מתוארים אברהם ויצחק בדרכם אל העקדה. הם לבושים בגדים מפוארים בצבע סגול. אברהם נושא סכין ארוכה ומחתה, ואילו יצחק, ההולך לפניו, נושא על גבו עצים לבערה. מאחוריהם מתוארים חמור ושני נערים היושבים ומחכים. הם מתוארים כלבושים בבגדים בני התקופה וחובשים תרבוש או טורבן.

בחלק העליון מופיע תיאור העקדה עצמה. אברהם מתואר לבוש טלית ומניף את המאכלת לעבר יצחק, העקוד על המזבח. מזבח זה מתואר כבעל מסגרת מעוטרת בסגנון מזרחי. למרות שימוש בתיאור זווית המזבח, לא מצליח התיאור להפוך לתלת־ממדי. מעל המזבח מרחף מלאך בעל שש כנפיים אדומות. בצדו השמאלי של התיאור מופיע איל שראשו בין ענפי עץ קטן. למרות סממנים ריאליסטים שונים, נושא הציור אופי עממי בעל הקשור לתיאור פרופורציות ומרחב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פריט מס' 108. ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 124
  2. ^ ראו: פריט 85, מכירה פומבית 86 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים, קדם, 24 במאי 2022
  3. ^ ראו: פריט 85, מכירה פומבית 86 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים, קדם, 24 במאי 2022