עקומת פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במיילדות, עקומת פרידמן (Friedman curve) היא גרף (נתונים) המתאר את התקדמות הלידה אצל נשים ביחס לציר הזמן. גרף זה פורסם לראשונה על ידי הרופא האמריקאי עמנואל פרידמן (נולד ב-1926) בשנת 1954[1]. פרידמן ייצג ייצוג גרפי של עבודה אידאלית שנותרה ידועה עד היום על שמו[2]. הוא השתמש בגרף כדרך לתאר ולסכם את התוצאות של המחקר שלו שנעשה בהשתתפות 500 נשים אמריקאיות[1], והיה החוקר הראשון שבחן והציג נתונים מסוג זה בזמנו. [3]

הנתונים שהוצגו בעזרת הגרף נהפכו לבסיס מדעי של הגינוקולוגים מאז פרסומם, ונעשה בהם שימוש רחב בתחום הגינקולוגיה והמיילדות. גינוקולוגים ומיילדות השתמשו בעקומה בעיקר להערכת התקדמות הלידה ותפעול בהתאם .

עקומה זו מתארת ומשקפת את הדרך שבה אנשי רפואה רואים את הלידה באופן אובייקטיבי במבט מבחוץ ואינה מציגה תחושות וחווית של הנשים בזמן לידתן[3].

תיאור הגרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר (x) על הגרף תיאר את משך הלידה בשעות, משך הזמן לאורך הציר נע בין 0 ועד 18 שעות. ציר (y) מציג את התרחבות צוואר הרחם אצל אותם נשים בסנטימטריםסקאלת הממדים נעה מ-0 עד 10ס״מ. התוצאה הסופית לנתונים (התרחבות ביחס לזמן) עוצבה בקו הדומה בצורתו לאות s באנגלית. במקביל מוצגת על הגרף גם הירידה של החלק המתקדם של העובר (בדרך כלל, הראש, בתעלת הלידה).
התרחבות צוואר הרחם והתקדמות העובר באופן נורמלי מתרחשים בתוך פרק זמן מוגדר וקבוע.

שלבי הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הלידה חולק על ידי פרידמן לארבעה שלבים. פרידמן קבע לכל שלב משך זמן מקסימלי לפי תוצאות מחקרו . במידה חריגה של שלב מסוים מגבולות הזמן שנקבעו לו ,אז המצב יכול להעיד על בעיה בתהליך הלידה. איבחון הבעיה יהיה תלוי בשלב הלידה שבו האישה נעצרה. שלבי הלידה לפי תיאור הגרף הם כנ״ל:

השלב הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחיל ברגע שצוואר הרחם, אצל האישה היולדת, מתחיל להתרחב ומסתיים ברגע שנוצרת התרחבות שלימה[4][5] .במהלך השלב הראשון צוואר הרחם נהפך ליותר רך ומשופשף והצוואר נסוג לתוך הקטע התחתון של הרחם. השלב הראשון מתחלק לשתי פאזות, לפי קצב התרחבות צוואר הרחם.

פאזה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקראת גם השלב הלטנטי או הסמוי, במהלך הפאזה הראשונה מתרחשת המחיקה והתחלת תהליך ההתרחבות של צוואר הרחם .
השלב הלטנטי יכול להמשך עד 18 שעות אצל נשים בלידה ראשונה ועד 10 שעות אצל נשים בלידה חוזרת. שלב סמוי החורג ממגבלות הזמן האלה עלול להגרם כתוצאה משימוש מוקדם/מוגזם של תרופות הרגעה או משככי כאבים, תנוחה עוברית לא נכונה או גודל עובר שאינו תואם לגודל האגן של האמא.

פאזה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקראת גם פאזה אקטיבית, במהלכך הפאזה השנייה התרחבות צוואר הרחם תהיה פעילה ומהירה יותר לעומת הפאזה הראשונה. בדרך כלל הפאזה השנייה מתחילה כאשר צוואר הרחם מגיע להתרחבות של 3 ס״מ ועד 6 ס״מ, קצב ההתרחבות במהלך הפאזה האקטיבית עומד על 1 ס״מ לשעה אצל נשים בלידה ראשונה, וכ-1.2 ס״מ לשעה אצל נשים בלידה חוזרת. גם כאן, חריגה מקצב ההתרחבות הנ״ל בשלב האקטיבי יכולה להעיד על בעיה בתהליך הלידה, למשל: תפקוד לקוי של הרחם, תנוחה עוברית לא נכונה או על חוסר פרופורציה בין גודל העובר לגודל האגן. .
תהליך ירידת העובר בתעלת הלידה מתחילה בשלב האקטיבי ולקראת סופו נעשה יותר מהיר .

השלב השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב מתחיל מרגע שצוואר הרחם הגיע לפתיחה מלאה (כ- 10 ס״מ) ועד יציאת התינוק. במהלך השלב השני העובר ממשיך להתקדם ולרדת יותר מהר דרך תעלת הלידה. משך השלב השני הוא בדרך כלל 30 דקות עד 3 שעות אצל נשים בלידה ראשונה ומ- 5 עד 30 דקות אצל נשים בלידה חוזרת. קצב התקדמות העובר דרך האגן במהלך השלב השני הינו כ- 1 ס״מ לשעה אצל אישה בלידה ראשונה, ו - 2 ס״מ לשעה אצל אישה בלידה חוזרת.

השלב השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השלישי מתחיל לאחר לידת ההתינוק ועד יציאת השלייה. משך השלב השלישי יכול להמשך עד 30 דקות בקרב רוב הנשים גם בלידה ראשונה וגם בלידה חוזרת.
בשלב הזה חשוב לשים לב לשלימות השלייה ברגע יציאתה, על מנת להימנע מסיבוכים אצל היולדת בהמשך[6].

השלב הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינו השלב האחרון בתהליך הלידה, מתחיל לאחר יציאת השלייה ועד התייצבות האישה, שלב זה יכול להמשך עד 6 שעות לאחר הלידה .

שימוש בעקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקומת פרידמן נשארה כתכונה של אימונים בתחום המיילדות, אך עם זאת ההשפעה שלה בחדר לידה חלה וירדה לאחרונה במשך השנים .
מאז פרסומו של פרידמן לעקומה בשנת 1954, חוקרים שונים בחנו מחדש את קצב ההתקדמות של העובר והתרחבות צוואר הרחם[2]. הצורך בעדכון המידע הקיים ושיטות ההערכה עלה על הפרק כתוצאה מחידושים בדרכי טיפול ואבחון, החוקרים בוחנים מחדש את הקרטריונים העומדים אחרי עקומת פרידמן על מנת להביא בחשבון שינויים במיילדות שקרו מאז שפורסמה העבודה המקורית. שינויים אלו כוללים למשל: שימוש נרחב יותר בהרדמה אפידוראלית, ועלייה במשקל הממוצע של האמהות וגם של התינוקות[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Zhang, J., Troendle, J. F., & Yancey, M. K. (2002). Reassessing the labor curve in nulliparous women. American journal of obstetrics and gynecology, 187(4), 824-828.
  2. ^ 2.0 2.1 Caught, A. B. (2014). Can we safely reduce primary cesareans with greater patience?. Birth, 41(3), 217-219
  3. ^ Cesario, S. K. (2004). Reevaluation of Friedman's labor curve: a pilot study. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 33(6), 713-722.
  4. ^ התרחבות שלימה הינה התרחבות של 10 ס״מ במדידות צוואר הרחם
  5. ^ Caughey, A. B. (2014). Can we safely reduce primary cesareans with greater patience?. Birth, 41(3), 217-219
  6. ^ להעשרה בנושא ראה שלייה נעוצה
  7. ^ Cesario, S. K. (2004). Reevaluation of Friedman's labor curve: a pilot study. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 33(6), 713-722