עקומת פרידמן
במיילדות, עקומת פרידמן (באנגלית: Friedman curve) היא גרף המתאר את התקדמות הלידה אצל נשים ביחס לציר הזמן. העקומה פורסמה לראשונה על ידי הרופא האמריקאי עמנואל פרידמן (נולד ב-1926) בשנת 1954[1]. פרידמן יצר ייצוג גרפי של לידה אידיאלית שנותרה ידועה עד היום על שמו[2]. הוא השתמש בגרף כדרך לתאר ולסכם את התוצאות של המחקר שעשה בהשתתפות 500 נשים אמריקאיות[1], והיה החוקר הראשון שבחן והציג נתונים מסוג זה.
בנתונים שהוצגו בעזרת הגרף נעשה שימוש נרחב בתחום הגינקולוגיה והמיילדות. גינקולוגים ומיילדות השתמשו בעקומה בעיקר להערכת התקדמות הלידה ומתן סיוע רפואי בהתאם.
העקומה מתארת את הדרך שבה אנשי רפואה רואים את הלידה ואינה מציגה תחושות וחוויות של הנשים בזמן הלידה[3].
תיאור הגרף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציר (x) על הגרף מתאר את משך הלידה בשעות. משך הזמן לאורך הציר נע בין 0 ועד 18 שעות. ציר (y) מציג את התרחבות צוואר הרחם אצל היולדת בסנטימטרים, וסקאלת הממדים נעה מ-0 עד 10 ס״מ. תוצאות המחקר הראו שההתרחבות ביחס לזמן ניתנות לייצוג על ידי קו הדומה בצורתו לאות s. במקביל מוצגת על הגרף גם הירידה של החלק המתקדם של העובר (בדרך כלל, הראש) בתעלת הלידה. התרחבות צוואר הרחם והתקדמות העובר מתרחשות בתוך פרקי זמן מוגדרים וקבועים.
שלבי הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך הלידה חולק על ידי פרידמן לארבעה שלבים. פרידמן קבע לכל שלב משך זמן מקסימלי לפי תוצאות מחקרו. חריגה של שלב מסוים מגבולות הזמן שנקבעו לו עשויה להעיד על בעיה בתהליך הלידה. איבחון הבעיה יהיה תלוי בשלב הלידה שבו האישה נעצרה.
השלב הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב הראשון מתחיל כאשר צוואר הרחם מתחיל להתרחב ומסתיים ברגע שנוצרת התרחבות שלימה[4][5]. במהלך השלב הראשון צוואר הרחם נהפך לרך יותר ומשופשף והוא נסוג לתוך החלק התחתון של הרחם. השלב הראשון מתחלק לשתי פאזות, לפי קצב התרחבות צוואר הרחם.
פאזה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפאזה הראשונה נקראת גם השלב הלטנטי או הסמוי, ובמהלכה מתרחשת המחיקה והתחלת תהליך ההתרחבות של צוואר הרחם.
השלב הלטנטי יכול להמשך עד 18 שעות אצל נשים בלידה ראשונה ועד 10 שעות אצל נשים בלידה חוזרת. שלב סמוי החורג מזמנים אלה עלול להיגרם כתוצאה משימוש מוקדם או מוגזם של תרופות הרגעה או משככי כאבים, תנוחה עוברית לא נכונה, או גודל עובר שאינו תואם לגודל האגן של האמא.
פאזה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפאזה השנייה נקראת גם פאזה אקטיבית, ובמהלכה התרחבות צוואר הרחם תהיה פעילה ומהירה יותר לעומת הפאזה הראשונה. בדרך כלל הפאזה השנייה מתחילה כאשר צוואר הרחם מגיע להתרחבות של 3–6 ס״מ. קצב ההתרחבות במהלך הפאזה האקטיבית עומד על 1 ס״מ לשעה אצל נשים בלידה ראשונה, וכ-1.2 ס״מ לשעה אצל נשים בלידה חוזרת. גם כאן, חריגה מקצב ההתרחבות הצפוי יכולה להעיד על בעיה בתהליך הלידה,כגון תפקוד לקוי של הרחם, תנוחה עוברית לא נכונה וחוסר פרופורציה בין גודל העובר לגודל האגן. תהליך ירידת העובר בתעלת הלידה מתחיל בשלב האקטיבי ולקראת סופו נעשה מהיר יותר.
השלב השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב מתחיל מרגע שצוואר הרחם הגיע לפתיחה מלאה (כ־10 ס״מ) ועד יציאת התינוק. במהלך השלב השני העובר ממשיך להתקדם ולרדת מהר יותר דרך תעלת הלידה. משך השלב השני הוא בדרך כלל 30 דקות עד 3 שעות אצל נשים בלידה ראשונה ו-5–30 דקות אצל נשים בלידה חוזרת. קצב התקדמות העובר דרך האגן במהלך השלב השני הוא כ-1 ס״מ לשעה אצל אישה בלידה ראשונה, ו-2 ס"מ לשעה אצל אישה בלידה חוזרת.
השלב השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב השלישי מתחיל לאחר לידת התינוק ועד יציאת השלייה. משך השלב השלישי יכול להמשך עד 30 דקות בקרב רוב הנשים גם בלידה ראשונה וגם בלידה חוזרת.
בשלב הזה חשוב לשים לב לשלימות השלייה ברגע יציאתה, על מנת להימנע מסיבוכים אצל היולדת בהמשך.
השלב הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב האחרון בתהליך הלידה, מתחיל לאחר יציאת השלייה ועד התייצבות האישה. שלב זה יכול להמשך עד 6 שעות לאחר הלידה.
שימוש בעקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פרסום העקומה בשנת 1954, חוקרים בחנו מחדש את קצב ההתקדמות של העובר והתרחבות צוואר הרחם[2]. הצורך בעדכון המידע הקיים ושיטות ההערכה עלה על הפרק כתוצאה מחידושים בדרכי טיפול ואבחון. החוקרים בוחנים מחדש את הקריטריונים המוצגים בעקומת פרידמן, על מנת להביא בחשבון שינויים במיילדות שחלו מאז שפורסמה העבודה המקורית. שינויים אלו כוללים למשל שימוש נרחב יותר בהרדמה אפידוראלית, ועלייה במשקל הממוצע של האמהות ושל התינוקות[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Zhang, J., Troendle, J. F., & Yancey, M. K. (2002). Reassessing the labor curve in nulliparous women. American journal of obstetrics and gynecology, 187(4), 824-828.
- ^ 1 2 Caught, A. B. (2014). Can we safely reduce primary cesareans with greater patience? Birth, 41(3), 217-219
- ^ Cesario, S. K. (2004). Reevaluation of Friedman's labor curve: a pilot study. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 33(6), 713-722.
- ^ התרחבות שלימה היא התרחבות של 10 ס״מ במדידות צוואר הרחם
- ^ Caughey, A. B. (2014). Can we safely reduce primary cesareans with greater patience? Birth, 41(3), 217-219
- ^ Cesario, S. K. (2004). Reevaluation of Friedman's labor curve: a pilot study. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 33(6), 713-722
