עקיבא אטינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עקיבא יעקב אטינגר (1872 - 31 בינואר 1945) היה אגרונום ועסקן ציוני, ממעצבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כיהן כמנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.

אטינגר נולד בוויטבסק, אז תחת שלטון האימפריה הרוסית (מאז פירוק ברית המועצות בבלארוס) לחיים גרשון יצחק, בעל מפעל לשימורי פירות ולהדסה. הוא למד בחדר וקיבל השלמה של השכלה כללית ממורים פרטיים. בגיל 8 עברה משפחתו לסנקט פטרבורג[1], בה למד בין השאר אצל דניאל חבולסון והתחבר בגימנסיה לחבורה של יהודים לאומיים. בעקבות זאת, החל ללמוד עברית וערבית כדי להכין את עצמו לעלייה לארץ ישראל[1]. ב-1895 הוסמך במזרחנות. משנת 1892 החל להתלמד בחקלאות. לאחר מכן למד באוניברסיטת בון שבגרמניה. ב-1898 הוסמך לאגרונום ונכנס לעבודה מטעם יק"א כמדריך חקלאי בפלכים פודוליה ובסראביה שברוסיה. ב-1898 היה אחד מחברי יק"א שערכו סקר חקלאים יהודים בדרום רוסיה. ב-1902 המליצו אחד העם ואברהם זוסמן על הפסקת התמיכה במתיישבים ואי-תמיכה בהתיישבות חדשה בארץ ישראל. הנהגת חובבי ציון שבוועד האודסאי לא קיבלה המלצות אלו ושלחה את אטינגר לארץ ישראל על מנת להגיש דו"ח עצמאי. ב-1911 נשלח מטעם יק"א לדרום אמריקה (ארגנטינה בעיקר), ב-1913 כאשר קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה נקלעה לקשיים כספיים, אטינגר נענה לבקשת קופת חולים והקציב לה אשראי בסכום של 900 פרנק[2]. ב-1918 עלה לארץ ישראל בתפקיד מנהל המחלקה להתיישבות (חקלאית) של ההסתדרות הציונית. היה מעורב בהקמת קריית ענבים. בין 19241932 היה מנהל מחלקת הקרקעות של קק"ל. באמצע 1928 יצא בשליחות קרן היסוד לדרום אמריקה[3][4][5].

אטינגר הכניס ואיקלם זנים חדשים של ענבי מאכל וגידולי מספוא שונים[6].

היה נשוי למתילדה ברדשטיין. נפטר בתל אביב ב-31 בינואר 1945 ולמחרת הובא לקבורה בקריית ענבים.

על שמו המושב ניר עקיבא ונקראו רחובות ביישובים בישראל. קיבוץ גבים נקרא בתחילה "שדה עקיבא" על שמו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עם חקלאים עברים בתפוצות" - ספרית פועלים, 1942 - 278 עמודים, רשמי המחבר מביקוריו אצל חקלאים יהודים ברחבי העולם
  • "עם חקלאים עברים בארצנו" - עם עובד, 1945 - 222 עמ'
  • "הכרמל", סדרת לנוער של ספרית ארץ ישראל, הקרן הקימת לישראל, הוצאת אמנות 1931, 102 עמ'

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עקיבא אטינגר, דבר, 11 באוגוסט 1932
  2. ^ שפרה שוורץ, קופת-חולים הכללית - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ-ישראל, המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1997, עמוד 40
  3. ^ ה' ע.י. אטינגר בשליחות קרן היסוד בארגנטינה, דואר היום, 4 ביוני 1928
  4. ^ מכתב מברזיליה, דואר היום, 14 בספטמבר 1928
  5. ^ שליחותי לארצות אמריקה הדרומית, דואר היום, 30 בינואר 1929
  6. ^ יהודה ארז,"אגרות דוד בן-גוריון",הוצאת עם עובד ואוניברסיטת תל אביב, 1971, כרך ראשון, עמוד 447