עקרון האי-תוקפנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנרכיזם
Anarchy-symbol.svg

זרמים של אנרכיזם

אנרכו-קומוניזם
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-פרימיטיביזם
אנרכה-פמיניזם
אנרכיזם אינדיבידואליסטי
אקו-אנרכיזם
אנרכיזם לאומי
אנרכו-קפיטליזם
אנרכיזם-קווירי
אנרכיזם קולקטיביסטי
אנרכיזם ללא תארים


אנרכיזם מסביב לעולם

אנרכיזם בספרד
אנרכיזם באפריקה
אנרכיזם באנגליה
קהילות אנרכיסטיות


אנרכיזם בתרבות

אנרכיזם וחברה
אנרכיזם ודת
אנרכיזם ואמנות
אנרכיזם שחור
אנרכיזם נוצרי
אנרכיזם בודהיסטי
סמלים אנרכיסטיים


אנרכיזם בהיסטוריה

הקומונה הפריזאית
מהומות היימרקט
מרד קרונשטאדט
נסטור מכנו
מאי 1968

עקרון האי-תוקפנותאנגלית: Non-aggression principle) הוא עיקרון אתי בפילוסופיה של הליברטריאניזם, לפיו אין זה מוסרי להשתמש באלימות ובאיום באלימות כלפי אחרים ורכושם[1][2], ולפיה אדם הוא ריבון לעצמו ובעל סמכות מוחלטת על גופו ועל רכושו[3].

בניגוד לפציפיזם, עקרון האי-תוקפנות לא מתנגד לשימוש באלימות במקרים של הגנה עצמית[4].

עקרון האי-תוקפנות נחשב לעיקרון מנחה של הליברטריאניזם[1][2][4][5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.