עקרון ההחלפה של לוקאר
עקרון ההחלפה של לוקאר הוא עקרון בזיהוי פלילי שניסח הקרימינולוג הצרפתי דוקטור אדמון לוקאר, הטוען שכל מגע בין אובייקטים משאיר עקבות.[1]
העיקרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקאר, שנחשב לאבי מדע הזיהוי הפלילי והקים את המעבדה הראשונה בהיסטוריה לזיהוי פלילי, קבע כי בכל מגע בין שני אובייקטים - יהיו חילופי חומרים ביניהם.[2]
עיקרון זה היה הבסיס לתורת הזיהוי הפלילי. הוא קבע כי כל פושע מותיר אחריו בעל כורחו עקבות בזירת הפשע.
העיקרון נכתב בסדרת ספריו של לוקאר.[3] הוא כתב[4]:
לאן שהפושע הולך, במה שהוא נוגע, מה שהוא משאיר אחריו, אפילו באופן לא מודע, כל זה משמש כעד שקט נגדו. לא רק טביעות האצבע שלו או טביעות הרגליים שלו, אלא גם השיער שלו, הסיבים מבגדיו, הזכוכית שהוא שובר, סימני הכלים שהוא משאיר אחריו, השריטות, הדם או הזרע שהוא משאיר אחריו או נושא עמו. כל זאת ועוד הם עדים אילמים נגדו. זו הוכחה שלעולם לא נשכחת. ההוכחות האלו לא נמצאות בלחץ כמו הוכחות אנושיות, זו עדות עובדתית. עדויות פיזיות אינן יכולות להיות שקריות, אינן יכולות להסוות את עצמן, הן אינן יכולות להיעלם לגמרי. אם לא ראית אותן בזירת הפשע - זה משום שלא חיפשת מספיק.
עוד הוסיף לוקאר כי ”הקרימינולוג יוצר מחדש את הפושע מתוך העקבות שהוא משאיר אחריו, בדיוק כפי שהארכאולוג משחזר יצורים פרהיסטוריים מממצאיו”.[5]
ניסוח העיקרון גרם לשינוי משמעותי ביחס לזירת פשע, שהפכה למקום סטרילי המלא בראיות פוטנציאליות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Edmond Locard, The Forensics Library (ב־American English)
- ^ How Locard's Exchange Principle Works, HowStuffWorks, 2008-06-17 (באנגלית)
- ^ Levy, A. (2008). La police scientifique - La technologie de pointe au service des enquêteurs, 25, Paris, Hachette.
- ^ Crime investigation: physical evidence and the police laboratory. New York: Interscience Publishers, Inc., 1953.
- ^ Journal of Behavioral Profiling; Vol 1, No 1 / © 2000, www.profiling.org
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.