ערבה קאפריאה
 ערבה קאפריאה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | ערבתיים |
| סוג: | ערבה |
| מין: | ערבה קאפריאה |
| שם מדעי | |
 Salix capreaלינאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ערבה קאפריאה או ערבה קפראה היא עץ ממשפחת הערבתיים. מקורו ביבשת אירופה ובמערב ומרכז אסיה.
ערבה קאפריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערבה קאפריאה היא עץ קטן או שיח נשיר המגיע לרוב לגובה של 8–10 מטרים (26–33 רגל) ולעיתים רחוקות עד 13 מטר.
העלים מעט רחבים יותר מהעלים האופיינים בדרך כלל לעצי ערבה מסוגים שונים, ולרוב אורכם הוא כ-3–12 ס"מ ורוחבם הוא 2-8 ס"מ.
הפרחים רכים ומשייים בצבע צהבהב[2] ואשכולות הפרחים באורך 3-7 ס"מ נוצרים בתחילת האביב לפני הופעת העלים החדשים; ערבה קאפריאה היא היא עץ דו-ביתי (ישנם עצי זכריים ועצים נקביים). אשכולות הפרחים הזכריים מבשילים בצבע צהוב עם שחרור האבקה, והנקביים מבשילים בצבע ירוק חיוור.
הפרי הוא קפסולה קטנה באורך של כ-5-20 מ"מ, המכיל זרעים זעירים רבים, משובצים בשערות צמר גפן עדינות. הזרעים קטנים מאוד (כ-0.2 מ"מ) כאשר השערות הדקות מסייעות לפיזור הזרעים ולהמשכיות הצמח. הזרעים זקוקים לקרקע של אדמה חשופה כדי לנבוט.
שני הזנים הם:
- S. c. var. caprea - נפוץ בעיקר באזורי שפלה. מאופיין בעלים עליונים שעירים ודקים ועלים תחתונים שעירים וצפופים. האורך הוא לרוב 5–12 ס"מ. העלעלונים (האבקנים שבבסיס העלה) נשארים על הצמח עד הסתיו.
- S. c. var. sphacelata - נפוץ בעיקר באזורים הרריים במרז ובצפון אירופה (הרי האלפים, הקרפטים, סקוטלנד, סקנדינביה). העלים צפופים ושעירים משני צידיהם, האורך הוא לרוב 3-7 ס"מ. במערב נורווגיה יש עצים מסוג זה שמגיעים גם לגובה של 18-20 מטרים והם בדרך כלל בעלי גזע בודד.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפירוש של השם המדעי caprea הוא "עז".[3] ככל הנראה שם זה נגזר מהאיור הידוע הראשון של הצמח שהופיעו בספרו של הירונימוס משנת 1546 ספר עשבים. האיור של הצמח בספר מופיע כאשר העלים נאכלים על ידי עז. מבחינה היסטורית, המין שימש באופן נרחב גם כצמח מרעה עבור עיזים, שאליו עשוי להתייחס האיור בספר.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערבה קאפריאה לרוב גדלה בסביבה רטובה או לחה, למשל גדות נהר או אגם, אך גם באזורים יבשים יותר. הערבה יכולה להופיע בכל מקום בו יש קרקע חשופה זמינה, לעיתים גם בעקבות פגיעה או שינוי במבנה הקרקע.
הכלאות עם מספר מינים אחרים של ערבה אחרים נפוצות, עם סוגים שונים של זני ערבה.
שלא כמו כל עצי הערבה האחרים, עצי ערבה טהורים אינם משתרשים בקלות מייחורים; בדרך כלל אם ערבה משתרשת בקלות, ניתן להניח שמדובר בהכלאה עם מין אחר של ערבה.
העלים משמשים כמקור מזון על ידי מספר מינים של פרפראים, והם נאכלים בדרך כלל גם על ידי יונקים תועים. עצי ערבה לרוב רגישים מאוד לעקיצות של חרקים. זחלי החרק Rhabdophaga rosaria יכולים לגרום לבליטות או גידולים על גבי הצמח.[4]
גידול ושימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר קטן של זנים נבחרו לשימוש בגני נוי. הנפוץ ביותר נקרא 'Kilmarnock'. הוא התגלה על ידי הבוטניקאי הסקוטי ג'יימס סמית'. העץ מאופיים בנבטים נוקשים ותלויים היוצרים ראשים דמויי-מטאטא; זהו שיבוט זכרי. שיבוט נקבי דומה מכונה באנגלית 'Weeping Sally'. שניהם מורכבים על גבעולים זקופים של עצי ערבה אחרים; גובהם של זנים אלה נקבע על ידי הגובה של הצמח המוכלא. לרוב קשה ליצור ייחורים להשרשה מעצים אלו.
מקליפותיו של העץ אפשר להפיק טאנין וגם סליצין. לרוב הגזעים שלו לא נחשבים כמקור טוב עבור לוחות מעובדים למידות סטנדרטיות לשימושי בנייה ורהיטים, מאחר שהעץ לרוב שביר ועלול להתלקח במקרי שריפה.
כמו ערבה אמריקאית (Salix discolor) גם את הערבה קאפריאה מגדלים לעיתים קרובות לטובת חיתוך הפרחים והענפים לשימוש מסחרי.
בצפון אירופה היה נהוג להכין חלילי ערבה מייחורים של העץ.
בגרמניה, הונגריה, צפון סלובקיה, פולין, אוקראינה וחלקים רבים של פינלנד, משתמשים בפרחים שזה עתה נפתחו כמו ענפי זית ביום ראשון של הדקלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערבה קאפריאה, באתר ITIS (באנגלית)
ערבה קאפריאה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
ערבה קאפריאה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- ערבה קאפריאה, באתר Tropicos (באנגלית)
ערבה קאפריאה, באתר GBIF (באנגלית)- ערבה קאפריאה, באתר The Plant List (באנגלית)
ערבה קאפריאה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערבה קאפריאה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ערבה קפראה, באתר גליל צמחים
- ^ Harrison, Lorraine (2012). RHS Latin for Gardeners. United Kingdom: Mitchell Beazley. ISBN 978-1845337315.
- ^ Gall Inducers (אורכב 11.06.2011 בארכיון Wayback Machine)