ערבית חסאנית
| מדינות |
אלג'יריה, מאוריטניה, מאלי, מרוקו  |
|---|---|
| אזורים |
מרוקו, Southern Provinces, מאוריטניה, אזוואד, מחוז טינדוף |
| דוברים |
3,763,900 |
| כתב |
אלפבית ערבי |
| קוד ISO 639-3 |
mey |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
ערבית חסאנית (בערבית: حسانية, בתעתיק: חַסָאנִיָה) היא ניב של השפה הערבית המדובר בעיקר במאוריטניה ובסהרה המערבית. היא משתייכת למשפחת הניבים המגרביים, אך ייחודית במידת השתמרותה ובקרבתה היחסית לערבית הקלאסית, לצד השפעות שלהשפות הילידיות (ברבריות). השפה נקראת על שם שבטי בני חסאן, שבטים בדואים שמוצאם בחצי האי ערב, שהיגרו לצפון-מערב אפריקה והתיישבו שם.
נכון לשנת 2017, ישנם כ-9.5 מיליון דוברי חסאנית.[1] השפה נפוצה במדינות הבאות: מאוריטניה (השפה הרשמית), סהרה המערבית, דרום מרוקו, מערב אלג'יריה, צפון מאלי וניז'ר, סנגל.
פונולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערבית החסאנית נחשבת לאחד הניבים הקרובים ביותר לערבית הקלאסית (פוצחא) מבחינת אוצר המילים והדקדוק, אך היא כוללת שינויים פונטיים ומורפולוגיים ייחודיים, למשל:[2]
- האותיות غ ו-ق התאחדו לרוב בהגייה לצליל /q/ (לעיתים [g])
- האות ג'ים (ج): נהגית לרוב כצליל /ž/ (כמו ז' בתחילת המילה "ז'אנר")
- האות דאד (ض) והאות זא (ظ): בחסאניה התמזגו שתי האותיות לצליל אחד (נחצי)
יש תנועות קצרות ותנועות ארוכות (בדומה לערבית קלאסית), וגם הדיפטונגים נשמרים, אם כי לעיתים מקוצרים: /ay/ ו-/aw/ נהגים [:e] ו-[:o] בהתאמה.
כתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן מסורתי, הערבית החסאנית נכתבת באלפבית ערבי. בסנגל, הממשלה אימצה באופן רשמי (בצו משנת 2005) את הכתב הלטיני כדרך נוספת לכתיבת השפה עבור דוברי הניב במדינה.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Heath, Jeffrey. Hassaniya Arabic (Mali): Poetic and Ethnographic Texts. Germany: Harrassowitz, 2003.
- الزبير غ., & عبدالله ن. (2025). An introduction to the Hassaniya dialect. Turath, 3(2), 30-52. https://asjp.cerist.dz/en/article/286087
- Aminata Gadio. Introduction à la sociolinguistique mauritanienne. 2025. ⟨hal-04981126⟩
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ על סמך נתונים באתר אומניגלוט.
- ↑ Catherine Taine-Cheikh. "Hassâniyya Arabic." M. Eid, A. Elgibali, K. Versteegh (editor-in-chief), M. Woidich & A. Zaborski. Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics (EALL), vol. 2 II (Eg-Lan), Brill, pp.240-250, 2007. halshs-00563853
- ↑ "Decret n° 2005-980 du 21 octobre 2005". Archived from the original on 2015-05-18.