ערב; העץ האדום
,_oil_on_canvas,_70_x_99_cm,_Gemeentemuseum_Den_Haag.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
פיט מונדריאן  |
| תאריך יצירה |
1909 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
99 ס"מ |
| גובה |
70 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
0332041 (Kunstmuseum Den Haag) |
| מיקום | Kunstmuseum Den Haag |
| קואורדינטות | 52°05′22″N 4°16′50″E / 52.089388888889°N 4.2806888888889°E |
  | |
עֶרֶב; העץ אדום ( Avond; De rode boom) הוא ציור שמן על בד של האמן ההולנדי פיט מונדריאן משנת 1908.[1][2] "העץ האדום" הוא הציור הראשון בסדרת "העצים" של מונדריאן, שהגדירה תקופה חשובה של אבולוציה ביצירתו של מונדריאן עם המעבר לנאופלסטיות .[2] "העץ האדום" הוא הציור הראשון בסדרת העצים של מונדריאן, סדרה שסימנה תקופה משמעותית של התפתחות ביצירתו, כאשר עבר לנאו-פלסטיציזם.[2] מונדריאן השתמש בציור זה כדי לבטא את תפיסתו לגבי הטבע והמציאות כאיזון מורכב בין תנועה עזה לשלווה סטטית. הציור מתאפיין בצבעים לא טבעיים ובגוונים מופשטים של אדום וכחול.[3]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 1907 נחשבו עבודותיו של מונדריאן לקונבנציונליות והתאימו לזרמים האמנותיים של התקופה, וזכו להערכה ציבורית.[4] עם זאת, בשנת 1907 החל מונדריאן לחוש חוסר סיפוק, וסגנונו החל להשתנות. בשנת 1905 השתתף בתערוכה רטרוספקטיבית של וינסנט ואן גוך ושאב השראה מהשימוש הבלתי שגרתי של ואן גוך בצבעים טהורים ובמשיכות מכחול אקספרסיביות.[4] בתקופת המעבר הסגנונית שלו הרבה מונדריאן לצייר עצים, בהשפעת שירו של המשורר אמיל ורהארן "L’Arbre" ("העץ"). בשיר ראה מונדריאן תפיסה משותפת של העץ כמקור עוצמה המחבר בין הארץ לשמיים. בין ציוריו מאותה תקופה, צייר מונדריאן עץ חסר עלים שהתאפיין בקווים ומישורים חזקים, על מנת שלא לטשטש את הקשרים שבין קווי המתאר של העץ לבין העלים. לאורך סדרת העצים המשיך מונדריאן לפשט את צורתם ולהדגיש קווים ברורים, עד שלבסוף הפכו העצים לקווים אנכיים עם קווים אופקיים מפוזרים המדמים ענפים – רמז מוקדם לסגנונו הנאו-פלסטיציסטי.[2]
קומפוזיציה ופרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר ג'ון מילנר ציין כי הקומפוזיציה של הציור מתמקדת בכוחות המנוגדים והמשתלבים של גזע העץ, ענפיו והמרחב שסביבו. בדומה לעצים של ואן גוך, גם בעץ של מונדריאן קיימת תנועה סיבובית בצמיחתו, כאשר ענפיו מסתעפים באלכסונים וממשיכים להתרחב. מונדריאן מתאר את העץ ואת החלל שסביבו באופן מוצק ובטוח, כך ששני המרכיבים מתחברים באופן הדוק על פני משטח הבד. האופן שבו הענפים הקטנים של העץ מתפשטים כלפי מעלה ולצידי הבד יוצר קומפוזיציה דמוית צלב, שבה הטבע מוצג כחלק ממערך של כוחות מנוגדים.[3]
לדברי ההיסטוריון האמנותי הנס יופה, "העץ האדום" אינו התרשמות ישירה מעץ, אלא פרשנות של המציאות והטבע בכללותם. באמצעות מבנה קווי, הציור יוצר איזון בין תנועתו האלימה של העץ לבין השלווה הכוללת של התמונה.[1][4]
צבע ומשיכות מכחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה תקופה התאפיין סגנונו של מונדריאן בהדגשת צבעים ובמרד כנגד הטונליזם. תוך שימוש בצבעים אדום וכחול בלבד, "העץ האדום" מייצג את המעבר של מונדריאן לצבעים לא-טבעיים. הוא האמין כי לא ניתן לשחזר את צבעי הטבע בדיוק על הבד, ולכן ביקש לבטא את יופיו בדרכים אחרות באמצעות צבעים טהורים.[1] מונדריאן השתמש בצבעים כדי ליצור ניגודיות מרחבית וכדי להפיק דימויים שהם יותר מסמליים ומעוררי תחושה מאשר תיאוריים בלבד. הדבר מתבטא במיוחד בניגוד העז שבין האדום הבולט באופן כוחני לבין הרקע הכחול הנסוג. בנוסף, יישום הצבע תרם לתחושת העומק בציור – משיכות המכחול האופקיות והמקצביות שלו העניקו נוכחות מוחשית הן לעץ והן לחלל שסביבו. משיכות המכחול החזקות אך המקוטעות במקצת מזכירות את הטכניקה של הפוינטיליזם. עם זאת, בניגוד לפוינטיליזם, שבו משיכות הצבע הקטנות מתמזגות לעין הצופה ליצירת אפקט אופטימי, אצל מונדריאן נעשה שימוש במשיכות מכחול רחבות ושני צבעים מנוגדים באופן דומיננטי, כדי לבטל כל תחושת אור טבעי וליצור אפקט מיסטי.[3][4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Jaffé, Hans (1985). Piet Mondrian (באנגלית). New York : Abrams. p. 66. ISBN 0810914131.
- ^ 1 2 3 4 Elgar, Frank (1968). Mondrian (באנגלית). New York, Praeger. pp. 43, 46.
- ^ 1 2 3 Milner, John (1992). Mondrian (באנגלית) (1st American ed.). New York : Abbeville Press. pp. 67, 69. ISBN 1558594000.
- ^ 1 2 3 4 Fauchereau, Serge (1994). Mondrian and the neo-plasticist utopia (באנגלית). New York : Rizzoli. pp. 12, 14. ISBN 0847818322.