ערב אל-ג'הלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערב אל-ג'הלין (כפר)
عرب الجهالّين
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
תאריך ייסוד 1998
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 843 (2016)
קואורדינטות 31°45′51″N 35°16′51″E / 31.764066666667°N 35.280955555556°E / 31.764066666667; 35.280955555556 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ערב אל-ג'הלין (מכונה גם אל-ג'אבל, ערבית: عرب الجهالّين) הוא כפר בדואי פלסטיני בנפת עוטף ירושלים, הנמצא ביהודה ושומרון במרחק חמישה ק"מ מדרום מזרח לירושלים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, "עראב אל-ג'הלין" מנה כ-843 תושבים בשנת 2016[1]. הכפר ממוקם על צלע גבעה מחוץ לאלעיזריה ומרוחק כ-300 מטרים מן המזבלה העירונית של ירושלים. הוא ממוקם בשטח C של הגדה המערבית. האוכלוסייה בכפר מחזיקה בתעודות זהות פלסטיניות.

בערב אל-ג'הלין יש מסגד, ובתי ספר. הכפר מחובר למערכת החשמל של מזרח ירושלים ויש בו מים זורמים. סוואחרה א-שרקיה משתמשת בתשתיות שבכפר, ובמיוחד בבתי הספר והמרפאות, יחד עם ג'בל מוכאבר ושייח' סעד. כל תושבי ערב אל-ג'האלין מוגדרים כפליטים ויש להם תעודות פליטים של אונר"א.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הכפר הם בדואים משבט הג'האלין שגורשו מהנגב בשנת 1948. הם התיישבו אחרי גירושן מהנגב באזור השוליים המזרחיים של ירושלים על אדמות ציבור, או על אדמות לא מעובדות של כפרי האזור, ובהסכמתם. הם גרו בצריפונים, אוהלים ומערות במשך עשרות שנים באזור שבו הוקמה מעלה אדומים ובשולי כביש 1, בקטע היורד לכיוון ים המלח[2].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליט המנהל האזרחי לפנות ולרכז אותם ביישוב קבע. במשך עשר שנים ניהלו מאבק משפטי נגד גירושם מהאדמות שעליהן נבנו שכונות חדשות במעלה אדומים, ומאזור מבשרת אדומים (E-1) שבו מתוכננת שכונת מגורים ופרויקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים[3] .

בשנת 1999, עלו דחפורים של המנהל האזרחי על גבעה הצמודה למזבלה המרכזית של אבו דיס, שאליה מפונה מרבית הפסולת מאזור ירושלים. הם החלו בהכשרתו של "יישוב הקבע", כחצי קילומטר ממערב למעלה אדומים, עם מגרשים לבנייה בעבור בני השבט[4]. המנהל החל לפנות אותם מבתיהם למכולות בשטח המזבלה למרות שההליך המשפטי לא הסתיים. תחת לחץ בינלאומי עצר בג"ץ, שדן לפחות ב-11 עתירות של השבט, את העבודות והורה לפתוח במשא ומתן עם בני השבט. לבסוף סוכם עם מספר משפחות מבני השבט על מעברם לאתר וסלילת דרך גישה אליו. בכפר הוכשרו כ-120 חלקות, ל-120 משפחות, בשטחים של 2 דונם, דונם וחצי ודונם, ונחתמו חוזי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ל-49 שנים עם אפשרות הארכה לתקופה זהה[3].

בשנת 2006, אושרה במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית הרחבה של יישוב הקבע, אך היא לא יצאה לפועל[4].

בעשור השני של המאה ה-21, החל המנהל האזרחי לקדם תוכנית להעתקת כל הבדואים משבט הג'האלין שנותרו לגור בצריפונים ואוהלים באזור ליישוב (כ-2,400 נפש)[5], ושוב החל מאבק משפטי נגד הפינוי[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]