ערב ערב באילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg ערב ערב באילת
לוגו העיתון
תדירות שבועון
סוגה מקומון
בעלים רותם לב נועם
נוסד 1962
שפה עברית
מערכת רחוב מדיין, אילת
תפוצה כ-10,000 עותקים בשבוע
מדינה ישראל
www.ereverev.co.il

ערב ערב באילת הוא מקומון שיוצא לאור בעיר אילת.

תולדות העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון בחגיגות שנתיים, שנת 1961

ב-18 בפברואר 1962 הוקם באילת המקומון. תנאי הריחוק והניתוק הם שהולידו את הצורך בעיתון מקומי, שכן על אילת כמעט שלא נכתב בעיתונות הארצית.

באותם ימים, הוציא בית התרבות של אילת דף סטנסיל שבועי, עליו הודפסו במכונת כתיבה אירועי התרבות של אותו שבוע. את הדף הזה שכפלו ידנית והפיצו בנקודות מפגש ברחבי העיר. יצחק נועם ושותפו הציעו לאנשי בית התרבות לחסוך לעצמם את עלויות השכפול של הדף, ולהפיק אותו למענם תמורת הזכות למכור מסביבו ריבועי מודעות לבתי העסק בעיר. כך נולד המקומון "ערב ערב באילת".

שנה לאחר צאתו לאור כדף נייר מקופל לשלושה חלקים, התפרסם במקומון הצעיר טורו של עורך, פרי עטו של העורך הראשון - יצחק נועם, אשר שימש מאז ולאורך שנים ארוכות ככתב קול ישראל באילת, כתב בעיתון הארץ, ולימים כתב בעיתון דבר. מאז, הפך העיתון לגיליון בן עשרות עמודים היוצא לאור מדי שבוע. מאז שנתו השנייה נמצא העיתון בבעלותם של פועה ויצחק נועם, מייסדיו. בשנת 2004, העבירו בני הזוג נועם את ניהול העיתון לילדיהם - עו"ד רותם נועם, המשמש כמנכ"ל העיתון, ובתם זיוית אמיתי המשמשת כמשנה למנכ"ל.

בשנים הראשונות הודפס 'ערב ערב' בבית דפוס מקומי בשם "סירונית", וכעבור מספר שנים, בעקבות גדילת התפוצה, והדפוס המקומי שלא יכול היה לעמוד בכמות העיתונים ובפורמט המוגדל, הוחלף בבתי דפוס גדולים יותר במרכז ישראל.

העיתון בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיליון "ערב ערב" הראשון
בית ערב ערב באילת

'ערב ערב באילת' הוא עיתון מקומי הפונה אל תושבי העיר אילת ולא עיתון תיירותי הפונה למבקרים בעיר.

מאז שנת 2012 משמש עומר כרמון כעורך העיתון והמהדורה המקוונת. כרמון החליף את ראובן זלץ, ששימש ככתב וצלם משנת 1989, ובהמשך כסגן עורך, וכעורך משנת 2000.

בשנת 2001 הוציא משרד הפנים הודעה, לפיה מתנהל "ערב ערב באילת" ללא רישיון כנדרש בפקודת העיתונות המנדטורית משנת 1933. הדרישה להצגת הרישיון נולדה בעקבות שאלות עיתונאיות שהפנה המקומון למשרד הפנים, בגין ליקויים שנמצאו בתחומי אחריותו באילת. ההודעה על סגירת העיתון נשלחה לכל אמצעי התקשורת בישראל ופורסמה ב"קול ישראל" וב"רדיו קול הים האדום" באילת. בעלי העיתון והתנועה להגינות שלטונית הפעילו לחצים, והוברר למשרד כי למקומון רישיון בתוקף מאז שנת 1964, אשר עותק שלו כולה בשריפה שפרצה במשרדי המערכת בשנות ה-90. טעותו של משרד הפנים על פי הודאתו הנה כי בדק את קיומו של הרישיון במאגריו הממוחשבים בלבד, המגובים רק החל משנות השמונים. בעקבות כך הגישו בעלי העיתון תביעת רשלנות נגד משרד הפנים, אשר הסתיימה בשנת 2009, בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובה הודתה המדינה בטעותה ופיצתה את המקומון ב-90,000 ש"ח[1].

בשנת 2003 העלה העיתון את המהדורה המקוונת שלו אל רשת האינטרנט, האתר כולל ארכיון כתבות מלא של העיתון וכן ארכיון גיליונות דיגיטלי. אתר "ערב ערב באילת" מתעדכן על בסיס יומי, ומעלה את כל תוכני המהדורות המודפסות של שבועוניו, מדי יום שישי. באתר קיימים גם פורום אקטואליה, מערכת אירועים שבועית ואתר הכרויות חינמי לתושבי אילת (Sea Of Love) שעלה לאוויר בשנת 2005. ב-2014 חתם בית ההוצאה לאור על הסכם עם חברת "זאפ דפי זהב" והפך לשותף הפרימיום הראשון של קבוצת Zap[דרושה הבהרה] ולמשווק המורשה של הקבוצה בעיר אילת ובסביבתה.

במערכות העיתונים עובדים למעלה מ-60 עובדים. "ערב ערב באילת" מופץ מדי שבוע ב-13,500 עותקים והוא נמכר מדי יום ה' בכל שבוע ב-130 נקודות מכירה באילת, ומופץ בכל בתי המלון בעיר, ובישובי חבל אילות והערבה התיכונה.

מאז שנת 2000, העיתון הוא גם בית הוצאה לאור והוא מדפיס, בנוסף למקומון, גם את השבועון החינמי "מה נשמע באילת" (מאז 2007), המחלק כ-13,500 עותקים[דרוש מקור], המקומון עורך מדי שנה את תחרות היופי "נערת אילת".

עיתוני המערכת מודפסים בדפוס 'המקור' ביבנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נועם שרביט, ‏פשרה: משרד הפנים יפצה מקומון לאחר שהורה בטעות על סגירתו, באתר גלובס, 23 ביולי 2009
    אורן פרסיקו, אין לו מנדט, באתר העין השביעית, 20 ביולי 2009