ערב פסח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג
קורבן הפסח - מוקד ערב החג לפני חורבן בית המקדש

ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן. בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג, ליום זה מספר מצוות ומנהגים מיוחדים, על מנת להתכונן לחג הפסח.

לפי הכלל לא בד"ו פסח, ערב פסח אינו חל בימים ראשון, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

קורבן פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורבן פסח

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים ביום זה את קורבן הפסח:

וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם...

בגלל מצווה זו, ישנה לערב פסח קדושה מיוחדת, יותר מערב יום טוב רגיל, ויש מנהגים המיוחדים לכך.

מצוות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בליל י"ד נהוג לעשות בדיקת חמץ - לבדוק ברחבי הבית שלא נותר עוד חמץ.
  • ביום י"ד מבצעים ביעור חמץ - טקס שבו שורפים את כל החמץ ומבטלים את כל שאר החמץ שנותר.
  • באותו יום ישנה גם תענית בכורות - תענית שמתענים הבכורות.
  • לאחר חצות היום חל איסור מהתורה לאכול חמץ, שנאמר: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ"[1], כלומר כבר מהזמן שבו מקריבים קורבן פסח אסור לאכול חמץ. חז"ל הקדימו זמן זה בשעתיים, מחשש שמא יעברו על איסור תורה.
  • נהגו גם שלא לאכול מצה ביום זה, כדי שיאכל המצה בליל הסדר בתיאבון. ויש הנוהגים גם שלא לאכול מרור, אולם, רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף כתב שאין טעם למנהג זה[2].
  • חל איסור עשיית מלאכה ביום זה, משום שהקרבת קורבן הפסח הופכת אותו למעין יום טוב. האיסור תקף למלאכות גמורות, אך מותר לעשות דברים לצורך החג, וכן מלאכות קלות. למעשה, האיסורים דומים לאיסורי חול המועד, אך קלים יותר. כ"כ אסור להתספר לאחר חצות היום, (אך גילוח וסיפור עצמי מותר מאחר שהיא מלאכת הדיוט)[3].
  • האשכנזים נוהגים שלא להגיד את פרק התהלים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרה, משום שמזמור זה נאמר כנגד קורבן תודה, וביום זה לא היו מקריבים אותו (מאחר שהוא מכיל חמץ, ואוכלים אותו בלילה שאחרי ההקרבה).
  • יש הנוהגים לומר ביום זה את "סדר קורבן פסח" הכולל פסוקים על הקורבן ואת סדר הקרבתו[3]. ואמרו חכמים שמי שאומר סדר הקרבת הקורבן נחשב לו כהקרבתו[4].

זמני איסורי החמץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שחג הפסח מתחיל רק ביום ט"ו בניסן, איסורי החמץ חלים כבר בערב פסח. בארבע השעות הזמניות הראשונות של היום מותר לאכול חמץ (עד השעה 10:00 לערך[5]), החל מתחילת השעה החמישית, אסור לאכול חמץ מדרבנן, אך מותר ליהנות מהחמץ, מתחילת שעה שישית נאסר החמץ גם בהנאה. עד סוף השעה החמישית יש גם להקפיד לסיים את ביעור החמץ וביטולו.

ערב פסח שחל בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חל ערב פסח בשבת, מקצת הדינים הנוהגים בערב פסח משתנים. בדיקת חמץ וביעור חמץ מוקדמים ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. בסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה או פירות בלבד.

את כל ההכנות לפסח יש לעשות מיום שישי, ובשבת עצמה אין להכין כלום. תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי. שבת הגדול חלה בשבת זו, אך נוהגים להקדים את דרשת הרב לשבת קודם, כי בשבת זאת רב ההכנות לפסח כבר נשלמו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ג'
  2. ^ להרחבה על מנהג זה, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, ‏מנהג הקדמונים שאין אוכלים מרור בערב פסח, בתוך: אור ישראל (מונסי), גליון מז, ניו יורק, ניסן תשס"ז, עמ' קפט-רי
  3. ^ 3.0 3.1 הלכות ומנהגי ערב פסח באתר ישיבה
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד ב'
  5. ^ שעה המדויקת לכל מקום מתפרסמת בלוחות השנה המקומיים