ערוד (חז"ל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערוד (יש הקוראים עָרוֹד; יש קוראים עַרְוָד, בכתיב מלא: ערווד[1]) הוא בעל חיים ארסי המוזכר בספרות חז"ל. ככל הנראה מדובר במין נחש או לטאה. במקורות שונים מכונה גם חברבר.[2]

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי העולה מספרות חז"ל הערוד הוא בעל חיים הנושך בני אדם ומזיקם. לעיתים נקרא 'חברבר' (או חורוור) ככל הנראה על שם החברבורות שעל גופו.[3]

הערוד חי בחורים שבקרקע או בחורים שבסלעים.[4]

על פי הספרא[5] החברבר הוא ממיני הצב, כלומר לטאה ("צב" בלשון התנ"ך ובלשון חז"ל הוא חרדון הצב), ועל פי התלמוד הבבלי הערוד הוא הכלאה של מיני זוחלים שונים: "וראיתי נחש שכרוך עליה הצב לימים יצא מהם ערוד".[6].

רס"ג זיהה את הערוד עם נחש[7], בנוסף יש שזיהו את הערוד עם נחש שרף (נחש מעופף)[8].

באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוספתא מסופר: "אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד ולא הפסיק. הלכו תלמידיו ומצאוהו מת על פי חורו, אמרו אוי לו לאדם שנכשו ערוד, אוי לו לערוד שנשכו לבן דוסא".[9]

בתלמוד הבבלי מובא המעשה בשינוי פרטים: "מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להם הראו לי את חורו הראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא"[10]

במדרשים שונים מסופר שאם הנשוך מקדים ומגיע למים חייו ניצלים.[11] ויש המוסיפים שבמקרה זה הערוד אף מת, בעוד שאם הערוד מקדים להגיע למים, האדם הנשוך מת ושהנס במעשה לר' חנינא בן דוסא היה שנבקע לו מעיין מתחת רגלו.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקריאה ערוֹד בחולם מקובלת בישיבות האשכנזיות ועל פיה אין הבדל בין הגיית שמה של החיה הארסית ובין הגיית שמו של הערוד, מין חמור הבר. הקריאה ערוָד על משקל עקרב נהוגה במסורת ספרד, ויש לה ביסוס בחלק מכתבי היד של התוספתא והתלמוד בהם נכתב ערווד בוי"ו כפולה, וכן בספר הלכות גדולות ובתרגומי רס"ג לאיוב ולדניאל.
  2. ^ וכן באיותים שונים: חורור, חוורוור, חוורבר
  3. ^ במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ערך "חברבר" הוגדרה משמעות השורש: בעל כתמים, נחש ארסי.
  4. ^ תוספתא, ברכות, ג', כ' תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד א'
  5. ^ ספרא פרשה ה', א.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ז, עמוד א'
  7. ^ ראו ערוד, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, הערה 5. באתר למעשה אקטואליה הלכתית מבית מכון התורה והארץ
  8. ^ מנחם די לונזאנו, ספר המעריך ערך טיפסא; יוסף טובי, מילון עברי-ערבי מתימן ללשון ספרות חז"ל. בתוך ספר שבטיאל עמוד 112
  9. ^ תוספתא, ברכות, ג'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד א'
  11. ^ שמות רבה א', ל"ב
  12. ^ רש"י, ברכות, ל"ג, א'