ערוד (חז"ל)
בספרות חז"ל מוזכר השם ערוד ביחס לשני בעלי חיים:
- הערוד המוזכר במקרא[1] שהוא חמור הבר, בדומה לערוד בעברית המודרנית[2].
- זוחל ארסי אולי מין נחש או לטאה. מין זה נקרא לעיתים "עָרוֹד" ולעיתים "עַרְוָד" (בכתיב מלא: ערווד)[א] ולפעמים גם "חברבר"[3][דרוש מקור][4], ככל הנראה על שם החברבורות שעל גופו[5].
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערוד המקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערוד המקראי מזוהה בחז"ל כמין הדומה לחמור[6] אך לעומת חמור הבית הוא פראי[7]. בתלמוד מוזכר הערוד מספר פעמים בהקשר לכך שאין הוא משמש בדרך כלל את האדם, אם כי הדבר אפשרי[8].
הערוד הארסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערוד החז"לי חי בחורים שבקרקע בסלעים[9]
על פי הספרא[10] החברבר הוא ממיני הצב, כלומר לטאה, ועל פי התלמוד הבבלי הערוד הוא הכלאה של מיני זוחלים שונים: "וראיתי נחש שכרוך עליה הצב לימים יצא מהם ערוד"[11].
רב סעדיה גאון (רס"ג) סבר שהערוד הוא מין נחש[12] בנוסף יש שזיהו את הערוד עם נחש שרף (נחש מעופף)[13].
באגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוספתא מסופר: "אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד ולא הפסיק. הלכו תלמידיו ומצאוהו (=את הערוד) מת על פי חורו, אמרו אוי לו לאדם שנשכו ערוד, אוי לו לערוד שנשכו לבן דוסא"[14].
בתלמוד הבבלי מובא המעשה בשינוי פרטים: "מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להם הראו לי את חורו הראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא"[15].
במדרשים שונים מסופר שאם הנשוך מקדים ומגיע למים חייו ניצלים[16] ויש המוסיפים שבמקרה זה הערוד אף מת ושהנס במעשה לר' חנינא בן דוסא היה שנבקע לו מעיין מתחת רגלו[17].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר משה רענן, ערוד – "ערוד לא נגח" (בבא קמא לז ע"א), באתר פורטל הדף היומי
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקריאה "ערוֹד" מקובלת בקרב יהודים אשכנזים, ועל פיה אין הבדל בין הגיית שמה של החיה הארסית ובין הגיית שמו של חמור הבר. הקריאה "ערוָד" (על משקל עקרב) נהוגה במסורת הספרדית (כך מנוקד למשל בשיטה מקובצת לחולין קכז, א). לקריאה זו יש ביסוס בחלק מכתבי היד של התוספתא והתלמוד שבהם נכתב ערווד בוי"ו כפולה, וכן בספר הלכות גדולות[דרוש מקור] ובתרגומי רב סעדיה גאון לאיוב ולדניאל[דרוש מקור].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ה' ועוד
- ^ רש"י איוב פרק לט פסוק ה
- ^ וכן באיותים שונים: חורור, חוורוור, חוורבר
- ^ תלמוד ירושלמי, ברכות, עמ' דף לח
- ^ במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ערך "חברבר" הוגדרה משמעות השורש: בעל כתמים, נחש ארסי.
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה ו': "החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה
- ^ דברים רבה (ליברמן) ה, ח: "כשם שהערוד הזה גדל במדבר ואין אימת מלכות עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם"; רש"י לספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ז, עמוד א', וראו:פורטל הדף היומי: ערוד - "ערוד לא נגח" (בבא קמא לז ע"א), באתר daf-yomi.com
- ^ תוספתא, ברכות ג, כ; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד א'
- ^ ספרא פרשה ה, א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ז, עמוד א'
- ^ ראו ערוד, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, הערה 5. באתר למעשה אקטואליה הלכתית מבית מכון התורה והארץ
- ^ מנחם די לונזאנו, ספר המעריך ערך טיפסא; יוסף טובי, מילון עברי-ערבי מתימן ללשון ספרות חז"ל. בתוך ספר שבטיאל עמוד 112
- ^ תוספתא, ברכות ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד א'
- ^ שמות רבה, פרשה א', פסקה ל"ב
- ^ פירוש רש"י לברכות לג, א