ערוער (מואב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°28′02″N 35°33′48″E / 31.467222°N 35.563333°E / 31.467222; 35.563333

ערוער על גדתו הצפונית של נחל ארנון

ערוער הייתה עיר עתיקה ששכנה על גדתו הצפונית של נחל ארנון בעבר הירדן המזרחי. מכונה "ערוער אשר על שפת נחל ארנון" כדי להבדילה מהערים האחרות שנקראו בשם ערוער. מזוהה עם ח'רבת ערער, כ-5 ק"מ מזרחית דרומית לדיבון.[1]

העיר שימשה קצה גבול ממלכתו של סיחון ובהמשך קצה גבול נחלת שבט ראובן.[2] ככל הנראה היא ערוער שנבנתה על ידי בני גד יחד עם ערים נוספות בימי משה. פרשני המקרא וחוקריו נתנו לתופעה זאת הסברים שונים.[3][4] שניים מגיבורי דוד, שמע ויעיאל, באו מערוער.[5] במפקד שערך דוד בסוף ימיו החלו הפוקדים את ספירתם ב"ערוער... אשר בתוך הנחל" ששימשה כאמור כגבול הדרומי ומשם פנו צפונה.[6] היישוב נזכר במצבת מישע כעיר מבוצרת אשר בנה מלך מואב מישע לאחר שמרד בממלכת ישראל, לה היה משועבד. נראה שמאוחר יותר שבה לידי ישראל, אך בהמשך הוכתה על ידי חזאל מלך ארם.[7] בתקופת יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל ישב בערוער בלע בן עזז מבני שבט ראובן.[8] יש מפרשים שלא ישב בערוער ממש אלא בסביבתה.[9] ערוער מוזכרת בנבואת הפורענות של ירמיהו על מואב.[10][11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]