עריכה צולבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עריכה צולבתאנגלית: Cross-cutting) היא טכניקת עריכה, הנפוצה מאוד בתעשיית הקולנוע, שבה שתי סצנות מוצגות כמתרחשות בו-זמנית, אך במקומות שונים. בעריכה צולבת, המצלמה תחתוך מפעולה אחת לפעולה אחרת, מהלך אשר עשוי לרמוז על הסימולטניות של שתי הפעולות האלו (למרות שלא תמיד זה המקרה).

ניתן לגרום לקהל צופים לחוש מתח באמצעות השימוש בעריכה צולבת. המתח נבנה כתוצאה מהציפיה שנוצרת, והתקווה להספיק לסיים בזמן פעולה אחת, לפני השנייה. עריכה צולבת משמשת גם לצורך יצירת הקבלות; העריכה מאפשרת הצגת מהלך פעולות נרטיביות, המתרחשות במספר מקומות, באותו זמן, פחות או יותר. לדוגמה, בסרטו של ד.וו גריפית' "A Corner in Wheat"‏ (1909), העריכה הצולבת חותכת בין פעילות של אנשי עסקים עשירים לבין אנשים עניים העומדים בתור ללחם. עריכה שכזו יוצרת דיכוטומיה ברורה בין שתי הפעולות, ומעודדת את הצופה להשוות בין שני השוטים. לעיתים קרובות, לעומת זאת, ניגוד שכזה משמש לצורך יצירת אפקט רגשי חזק, לעיתים קרובות - בשיאו של הסרט. הקצב, או משך הזמן שבין שני שוטים, הערוכים בעריכה צולבת, יכולים גם לקבוע את הטון של הסצנה. הגברת המהירות בין שתי פעולות שונות עשויה להוסיף מתח לסצנה, בדומה לאופן שבו נעשה שימוש במשפטים קצרים ותמציתיים ביצירות ספרותיות.

עריכה צולבת הפכה לטכניקה בתהליך עשיית סרטי קולנוע בשלב יחסית מוקדם בהיסטוריה של הקולנוע (דוגמה בולטת: "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר משנת 1903). ד.וו גריפית' היה אחד ממיישמיה המפורסמים ביותר. ניתן לראות כיצד הוא יישם את הטכניקה בסרטיו השונים, כגון "A Corner in Wheat" ו-"The Lonedale Operator".[1] "הולדתה של אומה", סרטו משנת 1915, מכיל מקרי לימוד קלאסיים של עריכה צולבת המבססים אותה כטכניקת עריכה מרכזי בתהליך עריכתם של סרטי קולנוע. מרינאל סן השתמש בעריכה צולבת בסרטו Interview, וזכה להצלחה מסחרית משמעותית. כריסטופר נולאן משתמש בהרחבה בעריכה הצולבת בסרטיו שוברי הקופות, כגון בין כוכבים, האביר האפל והתחלה - במיוחד בסרט האחרון, שבו יש סיקוונסים רבים, המתארים מספר רמות שונות של תודעה, המתרחשות בו-זמנית. "ענן אטלס" ידוע בשל שימוש נרחב בעריכה צולבת בין ששת הסיפורים השונים של הסרט, חלקם נמשכים רק מספר שניות, בעוד אחרים נפרשים על פני למעלה מ-300 שנים, במקומות שונים ברחבי העולם. לעומת זאת, יש חוט המקשר בין הפעולות השונות לבין העלילות המוצגים בכל קאט.

עריכה צולבת משמשת, לעיתים קרובות, לצורך סיקוונס של שיחת טלפון, על מנת שהצופים יוכל לראות את הבעות הפנים של שתי הדמויות ואת תגובותיהן לדבריו של האחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bordwell, David; Thompson, Kristin (2006). Film Art: An Introduction. New York: McGraw-Hill. עמ' 244–245. ISBN 0-07-331027-1. 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]