ערים שאירחו את האירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זו רשימת הערים ומקומות אשר אירחו את תחרות האירוויזיון, פעם אחת או יותר. מאז אירוויזיון 1958, העיר המארחת היא עיר במדינה הזוכה של התחרות הקודמת. עם זאת, ישנם מספר חריגים.

לעיתים קרובות, העיר המארחת היא עיר הבירה, אך לפעמים (במיוחד בשנים האחרונות) נבחרות ערים אחרות לאירוח התחרות.

העיר המארחת צריכה על פי החלטת איגוד השידור האירופי, להיות בקרבת מקום לנמל תעופה בינלאומי, לכלול אולם עם דרישות מספקות לאירוח התחרות ומספר גדול של מלונות לאירוח התיירים, הצופים ומשתתפי התחרות. בשנים האחרונות, העיר המארחת נבחרת בשיתוף פעולה בין איגוד השידור האירופי לתאגיד המקומי.

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם 9 תחרויות, בריטניה היא המדינה אשר אירחה את התחרות יותר מכל מדינה אחרת. אחריה נמצאת אירלנד עם 7 תחרויות.

עם 6 תחרויות, דבלין בירת אירלנד היא העיר אשר אירחה את התחרות יותר מכל הערים האחרות. אחריה לונדון ולוקסמבורג, עם 4 תחרויות כל אחת. ואחריהן, קופנהגן וסטוקהולם עם 3 תחרויות כל אחת.

קרואטיה היא המדינה היחידה שאירחה את התחרות בשטחה, כאשר אינה הייתה מדינה ריבונית.[1]

חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ישנם בעיות מסוימות, בדרך כלל פיננסיות אשר מונעות מהמדינה הזוכה את אירוח התחרות, עובר האירוח למדינה שהגיעה למקום השני, או למדינה אחרת.

אירועים כאלה התרחשו בשנים 1960, 1963, 1972, 1974, 1980, ו-2023.

בשנת 1960 הייתה אמורה לארח הולנד את התחרות, אך הולנד סירבה מכיוון שאירחה את התחרות שנתיים לפני ולא יכלה כלכלית לעשות זאת שוב. הולנד נתנה לבריטניה את הזכות לארח את התחרות במקומה.

בשנת 1963 הייתה אמורה לארח צרפת את התחרות, אך הם סירבו לכך. בריטניה קיבלה שוב את האפשרות לארח את התחרות, וכך עשתה.

בשנת 1972 הייתה אמורה לארח מונקו את התחרות, מסיבות כלכליות מונקו סירבה והציעה לצרפת לארח במקומה, אך מכיוון שלא הוסדרו בין המדינות חילוקי דעות, נבחרה לבסוף בפעם השלישית, בריטניה.

בשנת 1974 הייתה אמורה לארח לוקסמבורג את התחרות, מכיוון שאירחו את התחרות כבר בשנה לפני (זכו פעמים ברציפות), ולוקסמבורג אינה יכלה לעמוד בעלויות הגדולות של התחרות הם סירבו לארח. בריטניה נענתה לבקשת איגוד השידור האירופי לארח שוב את התחרות כחלופה.

בשנת 1980 הייתה אמורה לארח ישראל את התחרות בפעם השנייה ברציפות, אך עקב בעיות כלכליות של ערוץ 1 דאז, החליטה ישראל לוותר על אירוח התחרות בשנה זו. איגוד השידור האירופי הציע לבריטניה לאחר שוב את התחרות, אך הפעם הם סירבו. במקומם, הולנד אירחה את התחרות באותה השנה.

בשנת 2023 תהייה אמורה לארח אוקראינה את התחרות, אך בעקבות המלחמה בין אוקראינה לרוסיה החליט איגוד השידור האירופי כי אוקראינה אינה יכולה לארח את התחרות. הוחלט כי בריטניה אשר הגיעה למקום השני תקבל את הזכות לארח את התחרות.

רשימת ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  מדינות לשעבר שהתפרקו
מספר תחרויות מדינה עיר מקום שנים
9 הממלכה המאוחדת לונדון רויאל פסטיבל הול 1960
מרכז הטלוויזיה של ה-BBC 1963
אלברט הול 1968
מרכז הכנסים ומבלי 1977
אדינבורו אושר הול 1972
ברייטון כיפת ברייטון 1974
הרוגייט המרכז הבינלאומי הרוגייט 1982
ברמינגהאם אינדור אינטרנשיונל ארנה 1998
ליברפול ליברפול ארנה 2023
7 אירלנד דבלין תיאטרון גאיאטי 1971
RDS סימונסקורט 1981, 1988
תיאטרון פוינט 1994, 1995, 1997
מילסטריט גרין גלנס ארנה 1993
6 שוודיה סטוקהולם מרכז הכנסים הבינלאומיים של סטוקהולם 1975
אריקסון גלוב 2000, 2016
גוטנבורג סקנדינביום 1985
מאלמה אצטדיון הקרח של מאלמה 1992
מאלמה ארנה 2013
5 הולנד הילברסום אולפני האיגוד הכללי של רשת הרדיו 1958
אמסטרדם מרכז הקונגרסים RAI 1970
האג בניין הקונגרסים של הפורום העולמי 1976, 1980
רוטרדם אהוי רוטרדם 2020, 2021
4 לוקסמבורג לוקסמבורג אודיטוריום הגדול של RTL 1962, 1966
התיאטרון הגדול של לוקסמבורג 1973, 1984
3 צרפת קאן היכל הפסטיבלים 1959, 1961
פריז אולם הקונגרסים 1978
נורווגיה ברגן אולם גריג 1986
אוסלו אוסלו ספקטרום 1996
בארום טלנור ארנה 2010
גרמניה פרנקפורט האולם הגדול של שידור הסן 1957
מינכן אאודי דום 1983
דיסלדורף אספרי ארנה 2011
דנמרק קופנהגן אולם הקונצרטים בגני טיבולי 1964
אצטדיון פארקן 2001
אולם B&W Hallerne 2014
ישראל[2] ירושלים בנייני האומה 1979, 1999
תל אביב אקספו תל אביב 2019
איטליה נאפולי אולם הכנסים של רשת השידור RAI 1965
רומא אולפני צ'ינצ'יטה 1991
טורינו פאלה אלפיטור 2022
2 שווייץ לוגאנו תיאטרון "קורסאל" 1956
לוזאן היכל "בוליו" 1989
אוסטריה וינה ארמון הופבורג 1967
היכל העיר 2015
אוקראינה קייב ארמון הספורט 2005
מרכז התערוכות הבינלאומי 2017
1 ספרד מדריד התיאטרון המלכותי 1969
בלגיה בריסל פארק הייזל 1987
יוגוסלביה (כיום קרואטיה) זגרב אולם וטרוסלב ליסנסקי 1990
אסטוניה טאלין סאקו סואורהאל ארנה 2002
לטביה ריגה סקונטו ארנה 2003
טורקיה איסטנבול אבדי איפקצ'י ארנה 2004
יוון אתונה ההיכל האולימפי 2006
פינלנד הלסינקי הארטוואל ארנה 2007
סרביה בלגרד בלגרד ארנה 2008
רוסיה מוסקבה קומפלקס הספורט אולימפיסקי 2009
אזרבייג'ן באקו אולם הקריסטל של באקו 2012
פורטוגל ליסבון אלטיס ארנה 2018

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הטלוויזיה של ה-BBC בלונדון אירח את אירוויזיון 1963
אהוי רוטרדם, האולם המיועד של אירוויזיון 2020 שבוטל ושל אירוויזיון 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-1990, המדינה לשעבר יוגוסלביה אירחה את התחרות בעיר זאגרב, שנמצאת היום בקרואטיה. קרואטיה כמדינה עצמאית, לא אירחה את התחרות. המפה מראה את שש המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה.
  2. ^ ישראל הייתה אמורה לארח את אירוויזיון 1980 לאחר זכייתה, אך סירבה והתחרות עברה להולנד.


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיוןפרס ברברה דקסאירוויזיון אסיהתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמלטהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהלוקסמבורגמונטנגרומונקומקדוניה הצפוניתמרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרה