ערי הפיהרר
ערי הפיהרר (בגרמנית: Führerstadt) היה מעמד שהוענק לחמש ערים בגרמניה הנאצית, ברלין, המבורג, נירנברג, מינכן ולינץ, ב-1937 על ידי קנצלר גרמניה והפיהרר, אדולף היטלר[1]. המעמד התבסס על חזונו של היטלר לבצע פרויקטים של התחדשות עירונית ענקית בערים אלה, והיה אמור להתבצע בעזרתם של האדריכלים הגרמנים אלברט שפר, פאול טרוסט, הרמן גיזלר (אנ'), לאונהרד גל. בנוסף היו אמורים להיות פרויקטים צנועים יותר, בכ-35 ערים אחרות בגרמניה הנאצית, אם כי יש מקורות הטוענים שמספר הגיע אף ל-50 ערים, בין ערים אלו ניתן למנות את פראג, הנובר, פוזן, זארבריקן, אולדנבורג, ביירוית, היידלברג, דנציג, אינסברוק, ויימאר, ממל, מינסטר ועוד מספר ערים.
מרבית התוכניות האלו לא ממומשו, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך בעקבות התקעשותו של היטלר המשיכה הבנייה גם בימי המלחמה[2].
לאחר הקרב על צרפת ב-1940 הורה היטלר לסיים את התוכניות של הערים, והם היו אמורים לייצג את גודל הניצחונות הגרמניים במערב אירופה[3].
.jpg)
ערי הפיהרר המיועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמשת ערי הפיהרר היו:
ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בירת העולם גרמאניה
ברלין הייתה צפויה לעבור חידוש כחלק מפרויקט בירת העולם גרמאניה, בו תכנן היטלר לחדש את פני עיר הבירה הגרמנית ברלין וזאת חלק מחזונו של אדולף היטלר לעתידה של גרמניה לאחר הניצחון במלחמת העולם השנייה.
חלק מהפרויקטים יצאו לפועל, כגון יצירת ציר החוצה את העיר ממזרח למערב, שכלל את הרחבת שדרת שרלוטנבורגר (כיום רחוב 17 ביוני בברלין), והשמת עמוד הניצחון של ברלין במרכז והרחק מבניין הרייכסטאג, מיקומו המקורי. אחרים, דוגמת ה"היכל העם", הקמת שער ניצחון, הקמת "שדרות פאר" ושלל פרויקטים נוספים נדחו עקב תחילת המלחמה. מספר רב של בניינים ישנים ברבים מאתרי הבנייה המתוכננים נהרסו לפני המלחמה, התבוסה בה עצרה את התוכניות.
לינץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לינץ הייתה העיירה בה היטלר בילה את שנות נעוריו, היטלר תכנן להפוך את לינץ לבודפשט הגרמנית, ושתהיה העיר היפה ביותר על גדות נהר הדנובה והיא הייתה אמורה להיות "המטרופולין החדש של הדנובה" ו"מרכז התרבות האירופי" (ואף להאפיל על וינה, עיר אותה היטלר תיעב)[4]. לינץ הייתה אמורה להתרחב בסדר גודל שהיה אמור להיות פי 3 מגודלה באותם ימים[5]. כל הפרויקט היה צפוי להיות מושלם עד 1955.
היטלר תכנן להקים בלינץ בית מלון על שמו שיפעל על פי עקרון ה"כוח באמצעות שמחה", בנייני פאר בשני צדדי הדנובה, בניין עירייה חדש, אצטדיון, מצפה כוכבים, אוניברסיטה טכנולוגית, מרכז קהילתי, מאוזוליאום לזכר הוריו, תיאטרון גדול, ספרייה, מוזיאון נשק, בית תערוכות, גשר תלוי שיחבר בין צדדי הדנובה, בית אופרה וספרייה שתכיל למעלה מ-250,000 ספרים, אנדרטה לכבוד "שחרור אוסטריה ב-1938" (האנשלוס) ואנדרטת נוספת לזכרו של אנטון ברוקנר. שלושה מבנים מרכזיים בפרויקט שהיו צפויים לקום היו: "מוזיאון הפיהרר" שהיה אמור להיות המוזיאון הגדול ביותר באירופה, מעונו האישי של היטלר (שבו לאחר המלחמה תכנן לבלות את שאריו חייו) וכן אולם גדול לצורכי המפלגה הנאצית שיתחבר למגדל פעמונים אשר בתוכו תוקם אחוזת הקבר של היטלר[6].
מלבד אלו, תוכנן להעתיק את קו הרכבת המערבי של העיר לדרומה ובכך לפנות קרקעות לבנייה באזור המערבי של העיר.
שאר הערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מינכן: מינכן הייתה אמורה להיות "בירת התנועה הנאצית". בין המבנים המרכזים שהיו צפויים לקום בעיר הייתה "אנדרטת התנועה" (שהייתה צפויה להיות אובליסק בגובה של לפחות 110 מטרים), אנדרטה לזכר הפוטש במרתף הבירה ותחנה מרכזית חדשה.
- המבורג: המבורג הייתה אמורה להיות בירת הספנות הגרמנית".
- נירנברג: נירנברג הייתה אמורה להיות עיר ועידות מפלגת הרייך".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Spotts, Frederic (2003). Hitler and the Power of Aesthetics, p. 332. The Overlook Press, New York.
- ^ Speer, Albert (1970). Inside the Third Reich, pp. 253, 711. Macmillan Company, New York.
- ^ Förster 1998, p. 14.
- ^ Hitler, Adolf (2000). Bormann, Martin (ed.). Hitler's Table Talk 1941-1944. trans. Cameron, Norman; Stevens, R.H. (3rd ed.). Enigma Books. pp. 445–446. ISBN 1-929631-05-7.
- ^ Bell, Bethany (3 בנובמבר 2008), "Hitler's Austrian 'culture capital'", BBC News, נבדק ב-13 בדצמבר 2008
{{citation}}: (עזרה) - ^ ynet, לינץ בוחרת את היטלר, באתר ynet, 4 בינואר 2009
