לדלג לתוכן

ערן אורטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערן אורטל
לידה 22 בספטמבר 1971 (בן 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–1993, 1999
דרגה תת־אלוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
  • מפקד מרכז דדו
  • ראש צוות החשיבה במרכז דדו
  • רע"ן בחטיבת המבצעים
  • אג"ת - המרכז לניתוח מערכות
  • איסוף קרבי (קצין מילואים)
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ערן אורטל (נולד ב-22 בספטמבר 1971) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף שהיה מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורטל נולד בבת ים. התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל בשנת 1989 ושירת בחיל האיסוף הקרבי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל ולמד תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה ותואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 חזר לצה"ל כחוקר במרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באגף התכנון. בשנת 2004 עבר לחטיבת המבצעים שם מילא שורת תפקידים בתחום התכנון האופרטיבי. בשנת 2012 סיים קורס מפקדי חטיבות והחל ללמוד במכללה לביטחון לאומי שם שימש גם כעמית מחקר. בשנת 2013 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש צוות החשיבה במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד המרכז. בשנת 2023 סיים את תפקידו במרכז דדו והחל תקופת מחקר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. תמצית המחקר פורסמה בכתב העת של המכון ובמרכזה אבחנתו של אורטל לגבי הגל הצבאי הנדרש הבא.[1] בשנות שירותו התמחה אורטל בתחום התכנון האופרטיבי ובניין הכוח הצבאי ברמת המטה-הכללי. עם שחרורו מצה"ל השתלב אורטל כחוקר במכונים מובילים כמו Hoover Institution באוניברסיטת סטנפורד,[2] ומרכז בגין סאדאת[3] באוניברסיטת בר-אילן, כמרצה באוניברסיטת רייכמן וכיועץ לענייני צבא טכנולוגיה ואסטרטגיה.

עיקרי עבודתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות פעילותו במרכז דדו אורטל הוביל גישה ביקורתית כלפי הנחות יסוד וצורות פעולה מערכתיות מקובלות בצה"ל, בתחומי אסטרטגיה והפעלת כוח כמו גם בהיבטי בניין הכוח. אורטל מקדם גישה מתחום אמנות המערכה,[4] ובמסגרת תפקידו ייסד את כתב עת לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה – בין הקטבים, הכולל מאמרים בליבת העיסוק הצבאי מטעם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון.[5] אורטל נחשב לבעל דעה עצמאית שהתאוריות שלו איתגרו לא פעם את התפיסה הצבאית המסורתית, בעיקר בהקשרי בניין הכוח והתפיסה האסטרטגית של צה"ל.[6] על רקע ביקורת נוקבת שנמתחה על המכון לחקר תורת המערכה (שקדם למרכז דדו), אורטל מזוהה עם אסכולה חשיבה מערכתית אחרת בצה"ל.[דרושה הבהרה][7] ספרו "המלחמה שלפני" שמסכם את עיקר עבודתו בשנים 2010–2021 תואר על ידי ד"ר איתן שמיר כ"ספר חובה לכל מי שמעוניין להבין לעומק את הוויכוחים המתנהלים בתוך צה"ל ואת כיווני התפתחותו הנוכחיים",[8] ועל ידי פרופ' דימה אדמסקי כ"טקסט קנוני לכל חוקר או איש מערכת הביטחון הישראלית".[9] ד"ר דותן דרוק כתב כי "ספר זה חשוב שיהיה אחד מהמקורות שבהם עושים שימוש בהכשרות הפיקוד והמטה בצה"ל".[10] האלוף (מיל') גרשון הכהן כתב כי "ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, 'המלחמה שלפני', מציע מבט עומק להתפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה-21".[11] בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר חזר אורטל לנתח ולכתוב בנושאים צבאיים. בין פרסומיו עבודה שניתחה את לקחי הלחימה בעזה לקראת מלחמה בלבנון[12] ועבודה המזהירה מלקחים פופוליסטיים ונמהרים מדי מהמלחמה, תוך הצגת עקרונות לדיון באסטרטגיית הביטחון הרצויה לישראל.[13]

ביקורת על תפיסת צה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורטל, יחד עם אז תא"ל תמיר ידעי, תיאר את דפוס הפעולה של צה"ל מאז מבצע דין וחשבון כדוקטרינה דה-פקטו, שאותה כינו "פרדיגמת מבצעי ההרתעה".[14] אורטל וידעי תיארו את הסיבות המרכזיות לעליית הפרדיגמה הזו – עליית יכולות האש מנגד, ירידת הכדאיות והרלוונטיות לכאורה של רעיון ההכרעה הצבאית, ועליית הרעיון של אכיפה וענישה כלפי הגורם המדינתי. לטענת אורטל וידעי, הניסיון מורה כי הפרדיגמה הזו מגיעה למבוי סתום, ולרוב לא משיגה את מטרותיה.[15] הקושי הוא גם אופרטיבי (קושי של צה"ל לייצר רציפות בלחימה) וגם אסטרטגי (קושי להשיג את ההרתעה בפועל). בפועל, האסטרטגיה הישראלית מוּנעת יותר מרצון להימנע מסיכונים מאשר מרצון להגיע להישגים אסטרטגיים. לאור זאת, הם טענו כי יש לייצר בצה"ל תשתית תפיסתית ומעשית שתאפשר לחזור לגישה ההכרעתית של צה"ל מול כוחות אויב. שש שנים לאחר מכן פרסם אורטל את מאמרו "להדליק את האור, לכבות את האש", ובו שירטט גישה הכרעתית אלטרנטיבית לצה"ל נגד צבאות-הטרור מבוססי הטילים, מבוססת תמרון התקפי החותר לקרבה למערכי השיגור של האויב ומצויד ביכולות יירוט קדמיות ותקיפה מהירה של מקורות הירי. האלוף אהרון חליוה, ששירת כראש אגף המבצעים בצה"ל במהלך מבצע "שומר החומות", פרסם טור באתר מרכז דדו תחת הכותרת "לשלול את הרקטות", ובו קרא לקדם את גישת "כיבוי האש" שהציג אורטל.[16] עשר שנים מאוחר יותר חזרו ידעי ואורטל לאותו דיון, והפעם בהקשר של האתגר האיראני והאיום הרב-זירתי המתפתח. מסקנתם הייתה כי המפתח להתאמת צה"ל לאתגר האיראני המתהווה מצוי בפיתוח כוח יבשתי עצמאי יותר שיהיה מסוגל להסיר את איום האויבים במעגל ראשון, כלומר להכריעם, ולשחרר כך את חיל האוויר ומרכיבי מודיעין קריטיים כדי שיוכלו לשמש כזרוע אסטרטגית ארוכה.[17] בראיון שנתן Times of Israel הסביר אורטל כי ההימנעות מתמרון התקפי ברוב המבצעים האחרונים קשורה בפשטות לחוסר יכולתו של התמרון לעצור את מתקפת האש לעורף ישראל.[18] לשיטתו זהו אתגר שצריך וגם ניתן לטפל בו. באפריל 2024, במהלך המלחמה בעזה, ניתח אורטל בראיון את אתגרי ההגנה בדרום והזהיר מתפיסת אזור החיץ החדש כמענה מבצעי מספק.[19]

משמעויות מעשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורטל עסק בסוגיות מרכזיות שבהן עסקו צה"ל ומדינת ישראל בשנים האחרונות, ובהן התמרון היבשתי, תופעת איום המנהרות, איום הרקטות והטילים, ומערכת הלמידה וההשתנות של צה"ל. במחקרו על סוגיית התפתחות איום המנהרות חוצות הגבול[20] הוא ביקר את מערכת הלמידה האסטרטגית של צה"ל. במחקר אחר בנושא, "במעמד צד אחד"[21] שפורסם גם בכתב העת Res Militaris,[22] הצביע על הקשר בין איום הרקטות מעזה לבין חופש החפירה היחסי ממנו נהנה חמאס עד 2014. מסקנתו היא שהיעדר מענה צבאי לאיום הרקטות הוא מרכיב חסר באסטרטגיה המדינית של התנתקות וסיום סכסוכים, והוא מסביר קריטי להתהוות תופעת המנהרות. המחקר זכה לשבחים כ"נוקב ומבריק".[23]

אורטל שימש כגורם משמעותי בתהליכי חשיבה אסטרטגיים שהתקיימו באמ"ן ("מעשה אמ"ן")[24] ובזרוע היבשה ("יבשה באופק").[25] שני התהליכים מתארים בחינה ביקורתית של התפקוד של המערכים למול השינוי בעולם, ומענה תוך שימוש בפוטנציאל של העולם המשתנה, בעיקר מתחום הפיתוח הטכנולוגי. בשני המקרים, אורטל חזר לתהליך כעבור מספר שנים ובחן מדוע השינוי המקווה לא הצליח ברמה המקווה.[26]

דיגיטציה ורשתות בצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנושאים שבהם אורטל עוסק באופן שיטתי הוא נושא הדיגיטציה והרתימה של עולם הרשתות לכדי פרדיגמת לחימה התואמת את הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית. אורטל עסק בכך הן במסגרת "מעשה אמ"ן", תהליך אסטרטגי שנערך באגף המודיעין של צה"ל בשנים 2010–2011 בראשות ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וכן במסגרת תהליך "יבשה באופק" של זרוע היבשה בשנים 2014–2017 בראשות מפקדי הזרוע אז – האלוף גיא צור ואחריו האלוף קובי ברק.[דרוש מקור]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ערן אורטל
  • אתר למנויים בלבד ישי שנרב, ‏לקצין שהתריע מפני תרחיש 7 באוקטובר יש המלצות לקראת מלחמה בצפון, בעיתון מקור ראשון, 10 בפברואר 2024
  • פודקאסט (הסכת) אפרכסת, אמיר אורן מארח את ערן אורטל, פברואר 2024
    • מאמרים פרי עטו
    מפקדי מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
    (ראשי המכון לחקר תורת המערכה: דב תמרי • שמעון נוה)

    איתי ברון • יורם חמו • מאיר פינקל • ערן אורטל • איל פכט

    הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ Fighting Fires With Data, Hoover Institution (באנגלית)
    2. ^ ערן אורטל, באתר Hoover
    3. ^ BESA Center, מרכז בס”א שמח להודיע על הצטרפותו של תא”ל (מיל’) ערן אורטל כחוקר בכיר לצוות החוקרים של המכון, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-04-15
    4. ^ מרכז דדו, מבוא ל"אמנות אופרטיבית", באתר צה"ל
    5. ^ מפקדי מרכז דדו לדורותיהם, באתר צה"ל, 17 בינואר 2017
    6. ^ אמיר בר-שלום, ערב יום העצמאות ה-74, האם ישראל היא באמת מעצמה אזורית?, באתר זמן ישראל, 4 במאי 2022
    7. ^ פנחס יחזקאלי, 11 בינואר 2022, באתר ייצור ידע
    8. ^ כתבו עלינו, באתר צה"ל, 17 בינואר 2017
    9. ^ המלחמה שלפני | צומת ספרים, באתר www.booknet.co.il
    10. ^ מערכות, באתר www.maarachot.idf.il
    11. ^ גרשון הכהן, גרשון הכהן: מבצע 'עלות השחר' במבט מערכתי, באתר ייצור ידע - פנחס יחזקאלי, ‏מצוטט ב"ייצור ידע" מתוך ישראל היום
    12. ^ Brig Gen (res) Eran Ortal, מלחמת עזה 2023, והמלחמה שאחריה, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-02-04
    13. ^ Brig Gen (res) Eran Ortal, אסטרטגיה בת קיימא – עקרונות לעדכון האסטרטגיה ותפיסת הביטחון הישראלית, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-04-16
    14. ^ 'פרדיגמת הסבבים' – דוקטרינה במבוי סתום: על הדפוס האסטרטגי של 'מבצעי ההרתעה'
    15. ^ גל פרל פינקל, ובכל זאת עלינו לתמרן, מבט על, המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 1584, 3 באפריל 2022.
    16. ^ אהרון חליוה, לשלול את הרקטות, כתב עת בין הקטבים, 27 במאי 2021.
    17. ^ אלוף תמיר ידעי, מפקד זרוע היבשה. תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו., תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי – אלוף תמיר ידעי ותא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 22 באוקטובר 2022
    18. ^ Lazar Berman, ‘Time is not on our side’: Retiring IDF general calls for urgent army overhaul, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
    19. ^ Yaakov Lappin, Gaza buffer zone is no substitute for preventing buildup of terror armies, JNS, ‏April 12
    20. ^ "זה הקטן גדול יהיה": החמצת התהוויות במטה הכללי – איום המנהרות והתווך התת־קרקעי כמקרה בוחן
    21. ^ אל"ם ערן אורטל הוא ראש צוות החשיבה במרכז דדו., "במעמד צד אחד" אתגר האסטרטגיה הישראלית – התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי – תא"ל אורטל, באתר צה"ל, 1 במרץ 2018
    22. ^ Eran Ortal (במרץ 2019). "Israel's Strategic Border Challenge – The Growth of the Tunnel Threat under the Cover of Rockets" (PDF). Res Militaris (באנגלית) (6). {{cite journal}}: (עזרה)
    23. ^ אתר למנויים בלבד גרשון הכהן, ‏ההתנתקות בעזה – שיעור לחותרי הנסיגות הנוספות, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2019
    24. ^ מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה
    25. ^ גיא צור, ‏'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים ‏6, ינואר 2016, עמ' 89–113, בעמ' 93
    26. ^ לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בעמ' 76
    27. ^ דותן דרוק, מסע ההשתנות של צה"ל – סקירת ספרו של תא"ל ערן אורטל "המלחמה שלפני", מערכות, ‏ 1 ביוני 2022.
    28. ^ אתר למנויים בלבד איתן שמיר, ‏לחשוף את האויב הנעלם: המחקר שמציע דרך להכריע את חמאס וחיזבאללה, בעיתון מקור ראשון, 14 בדצמבר 2022
    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ערן_אורטל&oldid=40039870"