ערן איוניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ערן איווניר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערן איוניר
אין תמונה חופשית
לידה 7 באוקטובר 1962 (בן 56)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ערן איוניר (נולד ב-7 באוקטובר 1962) הוא קומיקאי ותסריטאי, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן איוניר למד משחק בבית הספר בית צבי ברמת גן בין השנים 19861988 במסגרת לימודי המשחק שיחק בתפקיד טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג", בבימוי מייקל דאונז, בתפקיד אלפי בהצגה אותה ביימה עדנה שביט. עם סיום לימודי המשחק הוזמן על ידי ציפי פינס לשחק בתיאטרון אורנה פורת במחזה "מעלה קרחות", בנוסף שיחק בתיאטרון הספרייה בהצגה "גוף להשכיר", בבימוי אסף גיל, "מורתנו היקרה" ו"קערת העץ". בהמשך הצטרף איוניר לשחקנים ספי ריבלין וששון גבאי בהצגה "קומיקאים" בתיאטרון בית ליסין בבימוי של אילן רונן. בשנת 1997 לקח איוניר חלק בפסטיבל עכו, במסגרת ההצגה "לאלו", שכתב וביים אסטבן גוטפריד. שנה אחר-כך הצטרף לאנסמבל תיאטרון חיפה, כאן השתתף בקומדיה "להיות או לא להיות", בבימויו של רוני פינקוביץ'. כמו כן שיחק ב"המלט" של סטיבן ברקוף, במחזה "גטו" של יהושע סובול ובהצגה "החתונה האחרונה" שכתבה וביימה שירה גפן למוזיקה של אביב גפן. החיבור עם עודד קוטלר במסגרת האקטור סטודיו הוביל למשחק באנסמבל תיאטרון הרצליה בהצגה "צרים" למחזה מאת יעקב איילי, בשנת 2015 שיחק בקומדיה "דרושה עוזרת", לצידה של ציפי שביט, דפנה דקל, עודד מנסטר, וליאת אזר. חבר אנסמבל אקטור סטודיו ע"ש אמנון מסקין בניהולו ובהובלתו של עודד קוטלר.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוניר בוגר בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי. שם כתב את תסריט הגמר פאטמורגנה וזכה בפרס הראשון. קומדיה על בחור שפוגש באהבת נעוריו ומחליט להגשים חלום של שניהם, מופע של להקת הפינק פלויד במכתש.

שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים, בהם "ערב בלי נעמה" (1992), "איזה מקום נפלא" (2005), "עץ לימון" (2007), "החוב" (2007), "שש פעמים" (2012), "ארץ פצועה" 2014, סרטו של ארז תדמור "הלומים" (2018) וסרטו של דניאל מן, "מוצא אל הים" (2018). "סלסול", סרטם של סיגלית ליפשיץ ושלום הגר, הוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה.

בטלוויזיה השתתף במספר סדרות, בשנת 2004 שיחק בסדרה "אסתי המכוערת" בתפקיד ישראל מארק, בנו של וויקטור בגילומו של אסי דיין. באותה שנה שיחק בתפקיד הראשי ב"כל שבת שנייה" לצידו של מוטי כץ בבימוי אבי כהן (במאי). סדרות נוספות בהן השתתף, "מעורב ירושלמי", "המקום", "שירות חדרים", "אולי הפעם", "המשאית", "מבצע קיפוד", "ראש גדול", בערוץ הילדים, ב"אורים ותומים", "נבלות", "איש חשוב מאוד", "רמזור", "משפחה טובה", "כפולים", "ג'וני ואבירי הגליל", "מתים לרגע", "אלישע", "גאליס", "השוטר הטוב" ועוד. בשנת 2017 השתתף בסדרה "מקמאפיה", עם אושרי כהן ויובל שרף, בימים אלו מצטלם לסדרה "התחנה" בבימוי אמיל בן שמעון.

סרטי סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת סרטי גמר של בית הספר לקולנוע סם שפיגל (2011) השתתף בסרט הגמר דרייבר בכתיבה ובימוי של יונתן אינדורסקי, בתפקיד נחמן, תפקיד שזכה לקבל עבורו את פרס המשחק ע"ש מוסקו אלקלעי.

אימפרוביזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית הטלוויזיה "זאפ לראשון" לקח חלק בקבוצת האימפרוביזציה, כאן אילתרו השחקנים בשידור חי על פי נתונים שנזרקו מהמנחים. ההתנסות הבאה הייתה אלתור מול קהל במסגרת מופע של קבוצת השחקנים של תיאטרון חיפה במופע אימפרו ביזמתם של שירילי דשא ויואב ברלב. בשנת 2004 הקים את קבוצת פרוביזורי שעלתה למופע ראשון באולם צוותא תל אביב, המופע זכה לתגובות נלהבות מצד הקהל ועלה במסגרת זו כ-50 מופעים.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 20032005 כתב והגיש פינה אישית בשם "איווניר ומספריים" בתוכנית הערב של שי ודרור ברדיו תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]