עשהאל

**עשהאל (מאחז)**
	מרכז היישוב מצפון-מזרח, תשע"ו
טריטוריה	יהודה ושומרון
מחוז	מחוז יהודה ושומרון
חבל ארץ	חבל יתיר
תאריך ייסוד	תשס"א (2001)
גובה	680 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במאחז	84 משפחות (2020)
קואורדינטות	31°22′25″N 35°02′38″E / 31.373722222222°N 35.043805555556°E
אזור זמן	UTC+2
	http://asael.org.il/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הר חברון רגילה) עשהאל

ערך זה עוסק ביישוב בהר חברון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עשהאל (פירושונים).

עשהאל הוא מאחז ויישוב קהילתי תורני בהר חברון. היישוב נמנה עם יישובי חבל יתיר ושייך למועצה האזורית הר חברון. היישוב צופה על גבולו הצפוני של יער יתיר, בגובה 680 מטר מעל פני הים וממוקם בסמוך לאזור התעשייה והמסחר מיתרים ולמפגש הצירים 60 ו־317. היישוב הוקם על אדמות מדינה על בסיס החלטת ממשלה, ומצוי בהליכי הסדרה^[1].

היישוב קרוי על שם עשהאל בן צרויה, מגיבורי המלך דוד שהתהלך בגבעות האזור לפני כ-3000 שנה, בתקופת נדודיו טרם ימי המלוכה בחברון.

הקמה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשהאל הוקמה כנקודת יישוב בשנת תשס"א (2001) על ידי גרעין צעירים ששאפו להקים במקום נקודת התיישבות חקלאית המשותפת לדתיים ולחילוניים. לאחר התפזרות הגרעין בשנת תשס"ד (2005), עלתה לנקודה קבוצת משפחות בעלי תשובה. לאחר מספר שנים גם קבוצה זו התפזרה ונותרה בעשהאל משפחה אחת שהחזיקה את הנקודה. בשנת תשע"ב (2012) עלה גרעין בן 2 משפחות לנקודה, ביוזמת צביקי בר-חי ראש מועצת הר חברון דאז, והרב איציק אמיתי מטנא עומרים, ראש ישיבת ההסדר במצפה אשתמוע. ביישוב תושבים רבים שפונו מביתם בגוש קטיף, ביניהם הרב מאיר בראלי, נכדו של הרב משה צבי נריה, שהוכתר בשנת תשע"ד (2014) כרב היישוב^[2].

נכון לשנת תשפ"ב (2021) מתגוררות ביישוב כ־84 משפחות, להם כ-250 ילדים^[3]. ביישוב מקווה טהרה לנשים, בית כנסת, מעון יום לפעוטות ושלושה גני ילדים. בעשהאל פועלת תנועת נוער בני עקיבא אשר מופעלת על ידי נוער היישוב כשני סניפים בהפרדה מלאה.

בתשרי תשע"ט נחנך ביישוב 'מעיין עשהאל', לזכרו של סמ"ר אלמוג עשהאל שילוני. נכון לשנת תשפ"ב המתחם סגור למבקרים.

תושבי היישוב מתפרנסים ממקצועות מגוונים ועובדים בהר חברון, בבאר שבע, בערד, בירושלים ובמרכז הארץ. בעשהאל קבוצה גדולה של אנשי רפואה העובדים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ובמערך רפואת החירום בהר חברון^[4].

ב-1 בינואר 2019 קרא השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לראש הממשלה בנימין נתניהו להסדיר את היישוב, "לאור העובדה שאין למעשה מחלוקת שההתיישבות בהר חברון אינה התיישבות זמנית", ומדובר ביישוב שנמצא על אדמות מדינה ותושביו סובלים מבעיות תשתית, חינוך וביטחון^[5].

בפברואר 2023 החליט הקבינט המדיני ביטחוני להכשיר את היישוב^[6].