עשרת הימים שזעזעו את העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר במהדורתו הראשונה
ג'ון ריד ב-1917 לערך

עשרת הימים שזעזעו את העולם הוא ספר מאת העיתונאי ג'ון ריד שראה אור בארצות הברית ב-1919 ומגולל את אירועי מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה, להם היה ריד עד ובחלקם אף נטל חלק פעיל. ריד מתמקד בכמה מהדמויות שהובילו את המהפכה הבולשביקית בהם טרוצקי, לנין, קארל ראדק וגריגורי זינובייב. הדיווח של ריד אינו דיווח עיתונאי קר, מרוחק ונייטרלי, אלא דיווח אוהד ובלתי ביקורתי ברובו של אירוע היסטורי שנראה לריד כנוסך תקווה. הספר הגיע למקום השביעי ברשימת "100 העבודות העיתונאיות החשובות ביותר במאה ה-20" שהרכיבה הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת ניו יורק ב-1999[1].

כתיבת הספר ופרסומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד יצא לרוסיה ככתב הבטאון The Masses, אולם, כיוון שבטאון זה נסגר עקב הטפתו נגד מעורבות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, פורסמו כתבותיו של ריד בירחונו של מקס איסטמן, The Liberator.

כאשר שב ריד לארצות הברית בקיץ 1918 הוחרמו כל המסמכים האותנטיים שהביא עמו, לפי החוק נגד הפצת תעמולה סובייטית והוא אף נחקר במשך שעות ארוכות. לאחר מכן מיהר להעלות את רשמיו על הכתב לפני שזכרונו יטשטש. ריד כתב, לפי עדותו של איסטמן, בקדחתנות וברציפות, במשך עשרה ימים ולילות בדירתו בניו יורק. המסמכים הוחזרו לריד רק בנובמבר 1918.

הספר ראה אור בהוצאת Boni & Liveright במרץ 1919. ריד כתב מתוך תשוקה ואמונה בצדקת המהפכה, הוא לא היה היסטוריון ולא פרשן, אך הספר התקבל כעדות מרתקת גם בעיני מתנגדים לקומוניזם. ריד חשף שמות אישים ואירועים שלא היו ידועים כלל מחוץ לרוסיה.

כאשר חזר ריד לרוסיה ב-1919, שמח ללמוד כי לנין קרא את הספר והסכים לכתוב הקדמה למהדורה השנייה. המהדורה ראתה אור בניו יורק ב-1922 עם ההקדמה של לנין, כשנתיים לאחר מותו של ריד.

בתקופת סטלין היה הספר מוחרם ברוסיה, כיוון שריד תיאר את המהפכה כיציר-כפיהם של טרוצקי ולנין ולא הזכיר את סטלין אלא פעמיים, באקראי. הספר חזר להיות לגיטימי לאחר מות סטלין. בהקדמתו לספר "חוות החיות" סיפר ג'ורג' אורוול כי עם מותו של ריד עברו זכויות היוצרים על הספר למפלגה הקומוניסטית הבריטית, "כמה שנים מאוחר יותר הקומוניסטים הבריטים, לאחר שהשחיתו את המהדורה המקורית של הספר כמיטב יכולתם, הוציאו לאור נוסח מסולף שממנו הם השמיטו אזכורים של טרוצקי וגם הוציאו את ההקדמה שנכתבה על ידי לנין", את ההסכמה לקבלת הספר המזויף ללא מחאה כינה אורוול "סובלנות כלפי אי-יושר גלוי" הנובעת מהערצה עיוורת של ברית המועצות[2].

מבנה הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הפרקים הראשונים של הספר הם פרקי רקע היסטורי המדווחים באופן לקוני יחסית להמשך הספר על מהפכת פברואר, האווירה הדמוקרטית והתפתחות הסובייטים (מועצות הפועלים, החקלאים והחיילים) בתקופת ממשלת המעבר הרוסית, התפוררות הצבא הרוסי בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה והתפוררות האימפריה הרוסית תוך הקמת הרפובליקה העממית של אוקראינה ומדינות-לאום נוספות.

הפרקים הבאים הם בעלי אופי של יומן אוטוביורפי ומכילים מעורבות אישית של המחבר, שניצב בנקודות מפתח רבות והיה עד לרבות מן ההתפתחויות העיקריות של המהפכה, כמו גם לאנקדוטות ולמצבים השופכים אור על המצב הנפשי והחברתי של אנשי פטרוגרד בתקופת ימי המהפכה.

הספר בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1927 יצר סרגיי אייזנשטיין את הסרט אוקטובר, המבוסס על הספר, לאחר עריכה סטליניסטית ש"ניקתה" ממנו, למשל, כל זכר לטרוצקי.

על בסיס דמותו של מחבר הספר ג'ון ריד והאירועים שהובילוהו לכתיבת הספר, הופק ב-1981 הסרט האמריקאי אדומים בבימויו ובכיכובו של וורן ביטי.

תרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]