מבצעי הרבי מחב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצעי הרבי מחב"דחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד. בסך הכל הצטרפו ל"מבצעים" עשרה מצוות שבעידוד קיומן התמקדו המבצעים.

במסגרת המבצעים עוסקים פעילי חב"ד בקידום המודעות למצוות שלדעת הרבי מחב"ד הן בעלות מרכזיות, והשפעה רבה על היחיד ועל כלל העם היהודי. הרבי קרא לחסידיו ולכל יהודי, לעודד את המוני ישראל לקיים את המצוות הללו. חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד ונשי ובנות חב"ד מפעילים את המבצעים באופן קבוע ומשפיעים על יהודים ברחבי תבל לקיים מצוות אלו.

אף שמספרן של הוראותיו גדול, ייחס הרבי מעמד בלעדי למבצעים אלו, הרבי הגדיר אותם כ"מבצעים תמידיים" שרלוונטיים כל ימות השנה, ובחר דווקא בהם כפעילות עיקרית לכל מהלך השנה, אשר לדבריו הן מצוות כלליות ועיקריות ביסודות הדת היהודית ולשיטתו יש בהם חשיבות מיוחדת בקיומן. הוא ביקש והפציר מכל מי שיכול לפעול ולהתעסק ולהנחיל עשרה מבצעים אלה[1].

תפילין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי חב"ד במבצע תפילין
מטייל ישראלי מניח תפילין בהודו עם פעילי בית חב"ד

ב-1967, שבוע לפני תחילת מלחמת ששת הימים, קבע הרבי מליובאוויטש את המבצע הראשון "מבצע תפילין". אותה תקופה הייתה תקופת טרום המלחמה, שהורגשה באווירת ההמתנה ברחוב הישראלי. הרבי, שבאותה עת השמיע תחזיות אופטימיות לגבי תוצאות המלחמה, נשא שיחה במהלך תהלוכת ל"ג בעומר בהם קרא לחסידיו לצאת לרחובות ולהשפיע על יהודים אחרים להניח תפילין[2].

הרבי נימק את בחירתו במצוות תפילין, בכך שהיא "מצווה כללית" שלדברי חז"ל "הוקשה כנגד כל התורה"[3]. הרבי גם ציטט מקורות ביהדות[4] הרואים במצוות תפילין סגולה לאריכות ימים ולהטלת פחד על אויבי היהודים, ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובמיוחד עם חיילי צה"ל היוצאים לשדה הקרב.

בעקבות הקריאה הניחו תפילין בימי המלחמה ובימים שלאחריה, מאות אלפי אזרחים וחיילים[5]. קריאה זו היא המקור לתופעה בה חסידי חב"ד מציעים ליהודים להניח תפילין, בדוכני רחוב, משרדים ומרכזי קניות, בישראל וברחבי העולם.

מאז ועד היום ממשיכים חסידי חב"ד להציע בכל הזדמנות אפשרית לכל יהודי שלא הניח עדיין תפילין באותו היום, להניח תפילין. כמו כן, בכל יום שישי יוצאים כל תלמידי ישיבות חב"ד לחנויות ולמקומות ציבוריים כדי להציע לעוברים ושבים להניח תפילין. אחד הדוכנים הפעילים ביותר מאז מלחמת ששת הימים ועד היום הוא ברחבת הכותל המערבי[6].

כמו כן הורה הרבי שיש לבדוק את התפילין פעם בשנה, אם אפשר בחודש אלול, ולבדוק שכתיבתם הייתה על ידי סופר סת"ם ירא שמים.

הדלקת נרות שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע הדלקת נרות שבת ויום טוב" (מכונה בחב"ד גם "מבצע נש"ק", ראשי תיבות של נרות שבת קודש")[7] הרבי ביקש לפעול שכל אישה ובת יהודיה מגיל שלש[8] ומעלה תדליק נרות שבת מדי ערב שבת בזמן הדלקת הנרות. ילדה מדליקה נר אחד, ואישה נשואה לפחות שני נרות.

בקריאתו הדגיש הרבי את הצורך בכך, שגם ילדות קטנות טרם הגיען לגיל חינוך תדלקנה נרות שבת ויום טוב ותברכנה לאחר ההדלקה. הרבי ציין שזה לא תקנה שלו אלא חידוש של מנהג ישן שכבר היה נהוג בחצרות חסידים ואף בליטא אצל רבי חיים מבריסק וכדומה

מדי יום שישי יוצאות נשי ובנות חב"ד לחלק זוג נרות שבת בבתי חולים, בבתי אבות, בתי ספר ובמרכזים שונים, והבחורים העוסקים במבצע תפילין מחלקים גם כן ערכות להדלקת נרות.

מנהג ההדלקה על ידי בנות לא נשואות התפשט בעולם הדתי והחרדי בעקבות המבצע, והדבר עורר פולמוס[9][10] (הרבי המליץ שהפעם הראשונה שהילדה מדליקה יהיה זאת בערב חג וכך תברך ברכת שהחיינו גם על החג וגם על ההדלקה הראשונה).

החל משנת 2015 קיים אתר אינטרנט המספק שירות תזכורות לזמני הדלקת הנרות[11].

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע כשרות האכילה והשתייה" נועד להשפיע על יהודים לשמור על מטבח כשר וכן לאכול רק אוכל כשר בכל מקום בו היהודי נמצא.

לשם כך צוותי בתי חב"ד מתנדבים לבקשת המעוניינים, מכשירים את המטבח ואת כליו, ומספקים הדרכה לניהול מטבח יהודי כשר[12]. במדינות ובאזורים בהם קשה להשיג מזון כשר, מספקים בתי חב"ד מזון כשר לאנשי עסקים ולמטיילים יהודים.

הרבי הבהיר כי חשיבות המבצע נובעת מההשפעה המרובה המיוחסת לתזונת האדם על תכונותיו ומצבו הנפשי, ולכן ההקפדה על כשרות המאכלים יש בה תועלת להתנהגות יהודית בריאה. הרבי הדגיש את השפעת המזון הכשר, גם על תינוקות[13]. מבצע זה הוא הפנה בעיקר לנשים ובנות, בהם ראה הגורם המשפיע והאחראי לכשרות המטבח היהודי. לפעמים כמענה לפניות רבות בבקשות ברכה לרפואה וכדומה, נהג הרבי להורות להכשיר את המטבח או להקפיד יותר על הכשרות[14].

טהרת המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מבצע טהרת המשפחה' הוא שכל משפחה יהודית תקיים את הלכות טהרת המשפחה, לשמור על חיי צניעות וקדושה, המביאים לדבריו בריאות ואושר בחיי המשפחה. לפעול שייקימו מצווה בסיסית זו ולספק האביזרים הכרוכים בכך[15].

הרבי טען כי הסיבה להידרדרות הרוחנית בדורות האחרונים, היא מחלה רוחנית שנגרמת בין היתר מאי שמירת טהרת המשפחה. בעקבות קריאה זו, בתי חב"ד רבים בונים מקוואות טהרה רבים ומפוארים על מנת לספק את השירותים הנצרכים לאלו הרוצים לקיים את הלכות טהרת המשפחה בשלימות.

מזוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מבצע מזוזה' הוא שבכל חדר ובית יהודי תהיה מזוזה כשרה. הרבי הדגיש כמה פעמים את הצורך לקבוע מזוזה לא רק בדלת הכניסה הראשית של הבית, אלא בכל חדר וחדר מחדרי הבית, וכל בכל דלת בכל משרד, או חנות[17] ושיש לבדוק פעם בשנה ולתקן אם נפסלו[18]. בנוסף המליץ לבדוק את המזוזות מדי שנה בימי חודש אלול.

לפי התלמוד, המזוזה הקבועה בפתח שומרת על הבית ועל אנשיו, גם כאשר הם יוצאים מן מהבית[19]. הרבי פרסם מעלה זו של המזוזה[20], והצדיק את הדגשת הנימוק התועלתני, בכך שהתלמוד עצמו מדגיש את יכולת השמירה של המזוזה[21]. במקרים רבים כאשר פנו אליו במקרים של צרה או מחלה בבקשת ברכה ועזרה הורה לבדוק את כשרות המזוזות (והתפילין). כמו כן הצביע על אירועים שליליים שהתרחשו בהיעדר הגנה של מזוזות כשרות[22].

צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע צדקה במטרה להרבות בנתינת צדקה, שנחשבת כסגולה מיוחדת לקירוב הגאולה[23] הרבי קרא פעמים רבות להרבות בנתינת צדקה. הוא הצביע על זמנים ומצבים סגוליים לנתינת צדקה: קודם התפילות, קודם הדלקת נרות וביצוע מצוות אחרות, וכן לפני כניסת השבת לתת גם בעבור השבת. לדאוג שבכל מקום בו נמצאים יהודים שתהיה במקום קופת צדקה; בבית, בחדרים השונים בבית, במשרד, ובמטוס. גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה. ומצוות צדקה ענינה שיהודי יתן אפילו סכום פעוט בה יוצאים ידי חובת המצווה.

הרבי הדגיש מספר מקומות בהם יש לקבוע קופה: במטבח - על מנת שכל אשה לפני שתתחיל בבישולים, תתן סכום לצדקה לעניים. בחדרי הילדים - לכל ילד בחדרו תעמוד במקום בולט 'קופת צדקה', עליה יכתוב שמו הפרטי. הקופה תזכיר לו לתת צדקה מדי יום. ברכב - גם בתור שמירה בנסיעה, יחד עם ספרי קודש.

בשנים תשמ"ו - תשנ"ב מדי יום ראשון חילק הרבי בעצמו דולרים כדי לתת אותם לצדקה, לאנשים שהגיעו במיוחד למעמד זה[24]. במהלך השנים, כשהיה יוצא ונכנס מבית מדרשו הוא נהג לתת מטבעות לילדים כדי שיתנו אותם לצדקה.

תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע תורה" הרבי הדריך את הפעילים להשפיע על יהודים ללמוד תורה לפחות רגעים ספורים מדי יום.

במסגרת מבצע זה מתקיימים בבתי חב"ד ובקהילות חב"ד שיעורי תורה כחלק עיקרי מהפעילות,

הודגש כי על הפעילים להוסיף בלימוד התורה בעצמם. כאשר הבולטים בתחום הם תלמידי הישיבות שצריכים להוות דוגמה חיה שממנה יוכל כל אדם ללמוד כיצד לומדים תורה. בישיבות חב"ד רבות נערך מדי שנה 'מבצע תורה' הכולל מבחנים מסכמים על כל מסכת הגמרא הנלמדת בישיבה. הנחיה נוספת: להשתדל לשנן ולזכור דברי תורה בעל פה עליהם ניתן לחזור במקומות ובמצבים שונים[25].

בית מלא ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה[26]" במטרה לגרום לכך שבכל בית יהודי יהיו כמה שיותר ספרי קודש, בדגש על ספרי היסוד של היהדות. לפחות ספרי קודש בסיסיים כדי שהדר בדירה יוכל ללמוד גם בביתו, בכל עת שירצה, ולכל הפחות שיהיה בבית סידור תפילה, חומש, תהילים, תניא וקיצור שולחן ערוך. לייסד ספריות ציבוריות וכן להקים ספריות בבתי הכנסת, על מנת שכשאדם יכנס לבית הכנסת ימצא שם ספרי לימוד ויוכל לעיין בהם[27].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע חינוך" לדאוג שכל ילד וילדה יהודיים יקבלו חינוך יהודי כשר.

הרבי ציין כי בחינוך שני היבטים: חינוך עצמי וחינוך הזולת. תת-נושא מועדף בחינוך הזולת הוא הדגש על חינוך יהודי ערכי לילדי ישראל. שאיפת מבצע החינוך היא שכל ילד יהודי יקבל חינוך המושתת על ערכי היהדות ותורת ישראל משחר ילדותו[28]. הרבי הדגיש שהחינוך הוא היסוד לכל תורת ישראל ולעתיד עם ישראל.

אפילו לחלק מהזמן, כגון בקיץ במחנה קיץ, או שעה בשבוע (בניו יורק הממשלה נותנת בבתי ספר אפשרות זו ביום רביעי לילדים היהודים, שעה של לימוד יהודי) וכן בכל גילאי החינוך; שלוחי חב"ד מפיעילים גנים להשרשת מושגים יהודיים בסיסים בגיל רך.

כמו כן עודד חינוך נכון של כל האנושות, כלומר גם של אינם יהודים, במסגרת זו יזם הרבי את "רגע של שתיקה" בכל בתי הספר בארצות הברית, במסגרתו, פותחים התלמידים כל בוקר את יום הלימודים ב'רגע של שתיקה' לחשיבה על מציאות כח עליון והשפעתו להנהגה טובה.

שנים-עשר הפסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילד מכריז פסוק מ-12 הפסוקים בתהלוכת ל"ג בעומר בשנת ה'תשמ"ז אצל הרבי

כחלק ממבצע חינוך הכריז הרבי על 'שנים עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל', שהם לקט של מתורה, משנה, תלמוד ותניא, שנבחרו על ידי הרבי. חסידי חב"ד מכריזים את הפסוקים בעת כינוסי ילדים, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד[29].

הפסוקים:

  • תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב[30].
  • שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ אֲ-דֹנָי אֶחָד[31].
  • בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם[32].
  • כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר[33].
  • כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ[34].
  • וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי[35].
  • בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ[36].
  • וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ[37].
  • יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין[38].
  • וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה[39].
  • וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים[40].
  • יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים[40].

אהבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע אהבת ישראל" הוגדר על ידי הרבי כ'מבצע כללי' הכולל את כל 'המבצעים' כמאמר הלל הזקן "זהו כל התורה כולה"[41].

הרבי דרש אכפתיות והתנהגות ב"אהבת ישראל" כלפי כל יהודי מבלי קשר למעמדו ומצבו הדתי-רוחני, תוך שהוא מציין את אדמו"רי חב"ד של החסידות כסמל ודוגמה לאהבה ללא תנאי, גם כלפי אנשים מהשכבות הנחשלות בעם. הרבי הדגיש שלמצוה זו סגולה מיוחדת להבאת הגאולה[42], ודיבר אודות נושא זה בהזדמנויות רבות.

במידה רבה מושתת מפעל השליחות של בית חב"ד ברחבי העולם על הערך של אהבת ישראל[43].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי מנשה לאופר, ה'מבצעים' - "הכרח השעה", מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות מס' 653
  2. ^ מבצע תפילין עורר התנגדות מצד רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר ורבנים אחרים, שהצביע על בעיות הלכתיות המתעוררות לדעתו, בהנחת תפילין בדוכני רחוב. הרבי השיב לטענות, בהתוועדות ובמכתבים. ראו לקוטי שיחות, חלק ו, הוספות לפרשת בא, עמוד 271 ואילך.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ה, עמוד א'.
  4. ^ "כל המניח תפילין מאריך ימיו" - תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד, עמוד א'. וכן מאמר הגמרא המפרש את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". שם ל"ה ע"ב.
  5. ^ בהם האלופים עזר ויצמן ואריאל שרון - תמונות
  6. ^ 6.0 6.1 המבצעים, מהפכת הגאווה היהודית, סיקור קצר של תפילין, כשרות ומזוזה
  7. ^ בחודש אלול תשל"ד הכריז הרבי על המבצע
  8. ^ מרדכי מנשה לאופר, 'מבצע נרות שבת-קודש ויום-טוב', מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות 473
  9. ^ מרדכי מנשה לאופר, נר מצווה, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 474
  10. ^ היו רבנים שטענו שלא נכון הלכתית שהילדות הקטנות יברכו על ההדלקה, וזוהי ברכה לבטלה. הרב שלום דובער לוין הוציא קונטרס בו הסביר את שיטת הרבי מליובאוויטש.
  11. ^ אתר התזכורת‏, פעילי חב"ד: תזכורת להדלקת נרות שבת. משותף של צא"ח ונשי ובנות חב"ד
  12. ^ המוקד להכשרת המטבח, של צעירי אגודת חב"ד.
  13. ^ 'תורת מנחם - התוועדוית', פורים תשמ"ד
  14. ^ את מבצע זה בתחילת הוסיף הרבי בשנת 1975 (ה'תשל"ה)[6].
  15. ^ אודות מבצע טהרת המשפחה, אתר מבצע טהרת המשפחה העולמי, מחלקה של מחנה ישראל.
  16. ^ הרבי מליובאוויטש, ‏שיחות קודש ח"א, ברוקלין תשמ"ו, באתר HebrewBooks קובץ PDF
  17. ^ על מבצע זה הכריז הרבי בשנת ה'תשל"ד (1974)[16].
  18. ^ בשל העובדה שמזוזה עלולה להיפסל עם הזמן מחמת רטיבות, השפעת שינוי מזג האוויר וכדומה
  19. ^ טור וכן שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"ה
  20. ^ תורת מנחם - התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמ' 1809
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ג, עמוד ב' בתחילת העמוד
  22. ^ נח זבולוני, חסידי לובאוויטש בעקבות הרב פרץ: מזוזות פסולות גרמו לאסון האוטובוס
  23. ^ בקיץ תשל"ד הכריז הרבי על המבצע
  24. ^ את הדולר שקיבלו ממנו, אנשים נהגו לשמור לעצמם, ונתנו דולר חילופי לצדקה
  25. ^ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212
  26. ^ מטבע הלשון, מכוון לדבריו של רבן יוחנן בן זכאי התדיינותו עם אספסיינוס: תן לי יבנה וחכמיה. בחודש סיון תשל"ד הכריז הרבי על המבצע
  27. ^ מבצע זה הוא היחיד מבין עשרת המבצעים שאינו מצווה ואף לא נמצא לו מקור קדום
  28. ^ בשנת ה'תשל"ו (1976) הכריז הרבי על מבצע זה, ואף הכריז על שנה זו (תשל"ו) כשנת החינוך
  29. ^ לקריאת נוספת אודות י"ב הפסוקים - שבועון כפר חב"ד 1657, י"ב אייר תשע"ו.
  30. ^ דברים לג, ד
  31. ^ דברים ו, ד
  32. ^ פסחים פ"י, מ"ה
  33. ^ סנהדרין פ"י מ"א
  34. ^ דברים ל, יד.
  35. ^ ספר התניא, פרק מ"א
  36. ^ בראשית א, א
  37. ^ דברים ו, ז
  38. ^ מגילה ו, ב
  39. ^ תלמוד ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד
  40. ^ 40.0 40.1 ספר התניא פרק ל"ג
  41. ^ בהמשך שנת תשל"ו, עורר הרבי מבצע זה. שיחות קודש תשל"ו, חלק ב' עמוד 685
  42. ^ על פי מאמר חז"ל שבית המקדש השני נחרב מפני שנאת חינם
  43. ^ ססמתם של צעירי אגודת חב"ד בישראל היא "עם כל הלב לכל אחד"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.