עשר דקות מהבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עשר דקות מהבית הוא מחזה פרי עטה של מאיה ערד יסעור. הצגת הבכורה שלו הייתה בתיאטרון הבימה בשנת 2015.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה מתמקדת בשלושה ימים שעברו על יצחק רבין במהלך אוקטובר 1994; ביום שבו נודע שהוא עומד לזכות יחד עם ערפאת בפרס נובל לשלום, נחטף החייל נחשון וקסמן ועל פי מידע שנמסר לשב"כ הוא הוחזק בעזה, שנמסרה לפלסטינים. רבין עמד בפני דילמה: האם להיכנע לחוטפים ולקיים משא ומתן עם חמאס, או לפלוש לעזה ולהביא את וקסמן, פעולה שהייתה עלולה למוטט את הסכמי השלום. רבין בחר לחכות עד שערפאת ימצא ויחזיר את החייל החטוף. משנודע שהייתה טעות מודיעינית ווקסמן הוחזק בביר נבאלא, רבין הורה לכוחות הביטחון להחזיר את וקסמן. וקסמן נרצח במהלך ניסיון החילוץ לדירה בה היה שבוי.

אודות ההצגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן רונן, המנהל האמנותי של הבימה, הזמין מערד את המחזה לציון עשרים שנה לרצח רבין.

ההצגה נקראת "עשר דקות מהבית" מכיוון שנחשון וקסמן גר בשכונת רמות בירושלים, הוחזק בשבי ונרצח בביר נבאלא, עשר דקות מביתו; הדבר מתקשר גם לרבין, שנרצח כעבור שנה בכיכר מלכי ישראל, עשר דקות מביתו בנווה אביבים.

במחזה יש מקהלה של שלוש אמהות שכולות מן העבר ומן העתיד שמתעמתת עם רבין; הן מנבאות הן את רצח רבין והן את הירצחו של וקסמן, וקושרות בין גורל שניהם: שניהם מתו בי"ב בחשוון, בהפרש של שנה.

רון שוורץ, גלובס:

"ההישג הגדול ביותר של ההצגה הזאת מאת מאיה ערד ובבימויו של שי פיטובסקי, הוא שהם מציגים את עשיית השלום באותם הכלים של ניהול המלחמה. והשלום הוא ממש לא משימה ל"יפי-נפש"...

הם צוללים אל תוך עצבי הברזל של רבין, שנדרש לקבל החלטות לא פופולריות ולדבוק בהן למען המטרה העליונה. חודרים אל נפשו של מנהיג שנוהג כמנהיג, ולא כמריונטה של סקרי דעת קהל. הם לא מנסים לייצר דרמה, כי זו גם ככה שם, מבעבעת, וממילא הקהל שבאולם נמצא על תקן דמות המספר שכבר יודע הכול. ההפך, ערד ופיטובסקי עוסקים כל העת ברציונליציה של הדברים. זו שתדע לנטרל לא רק מחבל עם סכין, אלא גם את האירוע הנקודתי שמרתיח את הדם וזועק נקם, ותביט אל האופק. אל דפי ההיסטוריה. 20 שנה מאז, ובכלל."

ההפקה בהבימה, הצגת בכורה 30 בספטמבר 2015

שחקני ההצגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מההצגה בהבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]