פאבל גוידיץ'
 | |
| לידה |
17 ביולי 1888 פרשוב, סלובקיה, אז ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1960 (בגיל 72) Leopoldov, צ'כוסלובקיה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה, צ'כוסלובקיה |
| מקום קבורה |
Cathedral of Saint John the Baptist |
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
Slovak Greek Catholic Church |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פאבל פיטר גוידיץ' (בלטינית: Pavel Peter Gojdič; 17 ביולי 1888- 17 ביולי 1960) היה כומר רוסיני, שהשתייך לנצרות הקתוליות היוונית ובישוף של מחוז פרשוב, בסלובקיה, מחסידי אומות העולם, שהציל במלחמת העולם השנייה כ-1,500 יהודים ממוות בידי הנאצים.
רקע ביוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאבל גוידיץ' נולד ב-17 ביולי 1888 בכפר רוסקה פקלני שבמחוז פרשוב, אוסטרו-הונגריה. בנם השלישי של הכומר הקתולי סטפן גוידיץ' ואנה גרבריובה, בני העם הרוסיני. היה איש דת ושימש ככומר.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1927 היה גוידיץ' המנהל האפוסטולי של הנציגות הקתולית היוונית של מחוז פרשוב, ומאמיניו היו שייכים ל-4 לאומים שונים. גוידיץ' עשה כל מאמץ אפשרי לאחד ביניהם ולצמצם את השוני ביניהם, אולם נסיונותיו נקטעו על ידי הלאומנים הסלובקיים, אשר הובילו לאוטונומיה סלובקית באוקטובר 1938 ומאוחר יותר לעצמאות סלובקיה במרץ 1939. התנועה הנציונלית השפיעה גם על אנשי הדת הסלובקים בדיוקסיה שלו, והמדינה הפשיסטית לא ראתה את פעולותיו של גויידיץ' בעין יפה.[1]
גוידיץ' דיבר בגלוי לטובת היהודים כבר מתחילת רדיפתם בסלובקיה. ב-25 לינואר 1939, כאשר הממשלה הפשיסטית של סלובקיה, בראשות הכומר הקתולי טיסו, הרכיבה ועדה מיוחדת לצורך "פתרון השאלה היהודית", כתב הבישוף גוידיץ' מכתב הממוען לכל המחוזות בדיוקסיה שלו. במכתב זה הזהיר מפני התוצאות הרות האסון של מדיניות האפליה נגד יהודים. הוא הזכיר למאמיניו את עקרונות אמונתם, והדגיש שכל בני האדם שווים בפני האל. הוא גם הזהיר מפני התוצאות של הגזענות והאידאולוגיה הנאצית.[2]
קריאתו של גוידיץ' במכתב זה עוררה סערה בקרב אנשי הכמורה הסלובקית, שמרביתה הייתה שייכת לזרם הלאומני של הכנסייה הקתולית. בקיץ 1939 הם כתבו איגרת, בה הביעו חוסר שביעות רצון ממעשיו של גוידיץ', ולכן נאלץ להתפטר מתפקידיו בנובמבר אותה השנה. הכס הקדוש קיבל את התפטרותו מתפקיד המנהל האפוסטולי, אך מינה אותו במקום זאת לתפקיד הבישוף של דיוקסיית פרשוב. מינוי זה רק החריף את המתחים בין גוידיץ' לבין הממשלה הסלובקית. לאחר שהפרלמנט הסלובקי אישר חוק מיוחד שאיפשר את גירושם של יהודי סלובקיה, כתב גוידיץ' מכתב מחאה חריף נגד הגירושים האכזריים של היהודים, בו הוא ביקש מהותיקן להתערב ולשים קץ למעשים אלו. הוא אף ביקש מהכס הקדוש שיפעל להתפטרותו של טיסו, כדי שהכנסייה הקתולית תוכל להפריד את עצמה מהפעילויות הפליליות שטיסו קידם.[2]
סלובקיה המשיכה במדיניות גירוש היהודים. גוידיץ' ניסה להציל יהודים על ידי המרתם באופן המוני לנצרות. המרות הדת היו פיקטיביות, והיהודים המשיכו לדבוק בדתם (בידיעתו המלאה של הבישוף). על פי דו"ח של שירות הביטחון הנאצי, האס. דה, מה-26 באוקטובר 1942, גוידיץ' קיים טקס המרה המוני מסוג זה בעיירה מיכלובצ'ה. במהלך הטקס, נישק גוידיץ' את מצחם של היהודים ה"מומרים" קבל עם ועדה. בתגובה למעשה זה של גוידיץ' חברים ותיקים רבים בכנסייה הקתולית החליטו לעזוב את הכנסייה.[2]
הדו"ח מציין כי במקרים רבים רק חבר משפחה אחד מהמשפחות היהודיות המיר את דתו במטרה להגן על כל משפחתו. מתוך 249 משפחות יהודיות, רק 533 יהודים המירו את דתם לנצרות הקתולית יוונית או האורתודוקסיה הרוסית, במטרה להציל 1500 חברי משפחה יהודים אחרים אשר לא המירו את דתם. רוב המומרים המשיכו לקיים את המצוות באופן פעיל בידיעת הבישוף, בין אם בגלוי ובין אם לאו.[3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה, חלק מהיהודים שניצלו על ידי גוידיץ' סברו שהשלטון הקומוניסטי לא יטה לו חסד והציעו לעזור לו להגר מערבה. למרות זאת, גוידיץ' סירב לעזוב את משרתו כבישוף. ב־1951 הוא נשפט ונידון למאסר עולם בכלא. היהודים ניסו לעזור לו והעידו לטובתו, ושלחו מכתב לנשיא צ'כוסלובקיה, אנטונין זפוטוקי, ב-15 למאי 1956, אך ללא הועיל.[4]
לאחר מספר שנים קצב הנשיא זפוטוקי את עונשו וקיצר אותו ל-25 שנות מאסר. גוידיץ' היה כבר בשנות ה-60 המאוחרות לחייו ובריאותו הלכה והתדרדרה, אך למרות כל הבקשות לא ניתנה לו חנינה, והוא הועבר מכלא לכלא. כאשר שהה בכלא רוזין שבפראג קיבל הצעה לחזור לפרשוב בתנאי שיהיה פטריארך של הכנסייה האורתודוקסית של צ'כוסלובקיה. הוא דחה את ההצעה בטענה לחוסר נאמנות כלפי האפיפיור והאמונה הקתולית ונשאר בכלא. גוידיץ' נפטר ממחלת הסרטן בבית החולים של כלא לאופולדוב בשנת 1960, ביום הולדתו ה-72, ונקבר בקבר אלמוני.[1]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון פול השני הכריז על הבישוף גוידיץ' כקדוש ב-4 בנובמבר 2001, כהוקרה על מפעלו ומעשיו לאורך חייו. הוא הכריז שאפילו ברגעים מכריעים וקשים בחייו, הוא נשאר נאמן לעקרונות הכנסייה הקתולית היוונית והכס האפוסטולי שברומא.[2]
הוכר על ידי ארגון יד ושם כחסיד אומות העולם בטקס שנערך בברטיסלבה, בירת סלובקיה, בשנת 2007.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Bishop Pavel Gojdic | www.yadvashem.org, gojdic.html (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 הבישוף היווני-קתולי פאבל גוידיץ' | בחסות הצלב | נושאים ותופעות | מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם, באתר www.yadvashem.org
- ^ Greek-Catholic (Uniate) Bishop Pavel Gojdic | Under the Wings of the Church | Themes | A Tribute to the Righteous Among the Nations, www.yadvashem.org
- ^ Bishop Pavel Gojdic | www.yadvashem.org, gojdic.html (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)