פאבל פילטייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאבל אולגוביץ' פילטייב
Павел Олегович Филатьев
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באוגוסט 1988 (בן 35)
קמישין, מחוז וולגוגרד, רוסיה הסובייטית ברית המועצותברית המועצות
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רוסיהרוסיה צבא רוסיה
תקופת הפעילות 20082022 (כ־14 שנים)
דרגה junior sergeant עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאבל אולגוביץ' פילטייברוסית: Павел Олегович Филатьев; נולד ב-9 באוגוסט 1988, בקמישין, במחוז וולגוגרד, ברית המועצות) הוא איש צבא רוסי לשעבר ששירת בצבא רוסיה בגדוד 56 של חיל הצנחנים הרוסי במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה. התפרסם בעקבות פרסום ספר הזכרונות שלו "ZOV 56", במהלכו גולל את הקורות אותו בחזית. בעקבות פרסום הספר נמלט לצרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאבל פילטייב נולד ב-2 באוגוסט 1988, במשפחתו של חייל ששירת בחטיבת התקיפה האווירית ה-56 של המשמר הנפרד בחיל הצנחנים הרוסי של הכוחות המזוינים הרוסים. מגיל צעיר חלם לשרת בחיל הצנחנים, כאביו. לאחר שירות בצ'צ'ניה, בימי מלחמת צ'צ'ניה השנייה, עסק פילטייב ביזמות. לאחר סיום פעילותו העסקית, חזר לשרת בצבא, הפעם תחת חוזה. הוא שירת בגדוד 56 בה שירת אביו. החטיבה התבססה בתחילה בעיר קמישין, ולאחר מכן הועברה לחצי האי קרים, שם אורגנה מחדש לגדוד התקיפה האווירית של המשמר ה-56 ובה שירת.

בפברואר 2022, גדוד התקיפה האווירי ה-56 נשלח להשתתף בפלישה הרוסית לאוקראינה. פילטייב שהה באזור המלחמה כחודשיים. לדברי פילטייב, הוא תיעד את התרשמויותיו ממה שקרה לו בקובץ באמצעות תוכנת Notes בטלפון הנייד שלו. בשובו לרוסיה לאחר שסבל מפציעה בעין, הרכיב פילאטייב, מהפתקים בטלפון שלו, בצורה לא ערוכה, את הספר "ZOV 56". בו מתח המחבר ביקורת על מצב הצבא הרוסי וגינה את הפיקוד, את מלחמת אוקראינה-רוסיה בכלל, וכן מתח ביקורת, לדעתו, על הצביעות, הכפילויות וחוסר הספיקות של פעולות האופוזיציה הרוסית לסיום המלחמה. לדברי פילטייב עצמו, בתחילה לא היו לו כוונות להסתתר מפני השלטונות הרוסיים והוא התכוון לנסוע בגלוי למוסקבה כדי להופיע במשרד התובע הכללי, ושם, בהצגת ספרו, להגן בגלוי על זכויותיו ואמונותיו, למרות כל ההשלכות האפשריות.

ב-26 ביולי 2022 פנה פילטייב לראשונה לפעיל זכויות האדם ולדימיר אוסצ'קין ול-Gulagu.net בבקשה לספק פלטפורמה לפנייה לאנשי צבא רוסים. אוסצ'קין הציע לפילטייב שלא לסכן את חייו ולא ללכת לפרקליטות, אלא לברוח לצרפת ולהקליט את הראיונות שלו עם Gulagu.net בבטחה, אבל אז פילטייב סירב וביקש מאוסצ'קין לסייע לו בליווי משפטי בנסיעתו העתידית לפרקליטות. ב-1 באוגוסט 2022, בערוץ Gulagu.net, ולדימיר אושקין פרסם את פנייתו הראשונה של פילטייב לאנשי חיל הצנחנים וכתב על ספרו "ZOV 56".

ב-2 באוגוסט 2022, התפרסם לראשונה הקובץ המקורי של הספר "ZOV 56" ברוסית לגישה חופשית לקוראים דוברי רוסית. באותו יום העניק מחבר הספר, פאבל פילטיב, ראיון מפורט ארוך בן 4 שעות לאוסצ'קין. פילטייב הדגיש שאהבתו לרוסיה ולרוסים היא המפתח לעמדתו, וכן מתח ביקורת על מצב הצבא הרוסי והביע את דעתו על חוסר התכלית של המלחמה הרוסית-אוקראינית. כפי שהסביר לימים פילטייב עצמו, לדעתו, בשני הראיונות הראשונים בערוץ Gulagu.net, הוא "אמר לעצמו 25 שנה". אוסצ'קין שאל את פילטייב אם הוא חש חרטה וברצונו להתנצל בפני אזרחי אוקראינה, ועל כך השיב פילטייב כי הוא מתחרט על השתתפותו במלחמה, אך ציין כי מיותר להתנצל בפני האוקראינים.

ב-6 באוגוסט 2022, הודיע פילטייב בפומבי על החלטתו להעביר את כל זכויות היוצרים על ספרו "ZOV 56" לפרויקט Gulagu.net ולאגודת קרן הדיסידנטים החדשים. זאת מתוך כוונה להפנות את כל ההכנסות ממכירת הספר לאוקראינה כדי לסייע לנפגעי המלחמה. לבסוף, בסיועם של ולדימיר אוסצ'קין וצוות הפרויקט של Gulagu.net הוא נמלט מרוסיה, בעקבות חשש שייעצר על רקע חוקי הצנזורה החדשים.

בדצמבר 2022 הגיש פילטייב תביעה נגד קרן הדיסידנטים החדשים בטענה שהקרן לא עמדה בהבטחותיה וחייבה אותו לחתום על ההסכם בדבר העברת זכויות בתואנות שווא. ב-6 ביולי 2023 פסק בית המשפט הצרפתי לטובתו של פילטייב[1]. ב-17 ביולי 2023 פילטייב קיבל מקלט מדיני בצרפת[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]