פאוזי אל-כותוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פאוזי אל-כותוב ( מערבית: فوزي نامق القطب 1917 -1988), לוחם ערבי-מוסלמי ששימש כקצין חבלה ראשי במפקדתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני במהלך מלחמת 1948. הכין מטעני נפץ רבים, בין השאר את המטענים שגרמו לפיצוץ ברחוב בן יהודה בו נרצחו 58 בני אדם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-1917[1]. בצעירותו עבד כחלבן, ומכר חלב בשכונות ירושלים, ביניהן גם בשכונות יהודיות כגון משכנות שאננים. בימי המרד הערבי הגדול, השתתף במספר פעולות התקפה כלפי שיירות יהודיות.

הכשרה כחבלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השלושים למד חבלה בגרמניה הנאצית ובנוסף עבר קורס קומנדו מטעם האס. אס בהולנד. במהלך הקורס סירב למילוי פקודה ובעקבות כך נכלא במחנה ריכוז ליד העיר ברסלאו בגרמניה. בעקבות קשריו של המופתי הירושלמי- חאג' אמין אל-חוסייני עם צמרת ההנהגה הנאצית, שוחרר אל-כותוב ממאסרו. לאחר מכן, חזר לארץ ישראל ועם פרוץ המלחמה באזור, מונה לקצין החבלה הראשי במפקדתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני שחנתה בביר זית.

הפיגוע ברחוב הסולל, 2 בפברואר 1948
הפיגוע ברחוב בן-יהודה, 22 בפברואר 1948

פעולות חבלה בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין, אל כותוב היה האחראי לפיגוע במשרדי העיתון ה"פלסטיין פוסט" (כיום- ג'רוזלם פוסט)[2]. הוא הכין את מטען החבלה והרכיב אותו על משאית של הצבא הבריטי. המשאית הובאה על ידי שני חיילים בריטים שערקו מהצבא. בלילה שבין ה-1 ל-2 בפברואר 1948, התפוצצה משאית התופת ברחוב הסולל שבמרכז העיר. מהפיצוץ נהרגו ארבעה אנשים ונפצעו כשלושים. נזק כבד נגרם למבני משרדים ובתי מגורים הסמוכים לפיצוץ[3].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיצוץ ברחוב בן יהודה

עשרים ימים לאחר הפיגוע ברחוב הסולל, בוצע הפיגוע ברחוב בן יהודה. אל כותוב היה אחראי על הכנת חומר הנפץ והרכבתו על משאיות. עריקים מהצבא הבריטי הביאו לאל-כותוב שלוש משאיות צבאיות. אחת המכילה שלוש טונות, ושתיים המכילות טונה וחצי כל אחת. אל כותוב העמיס עליהן יותר מטונה טי.אן.טי, מאה קילוגרם תערובת של אשלג ואלומיניום – על מנת להעלות את הטמפרטורה, וכן בקבוקי מולוטוב שפיצוצם יסייע להגדלת טווח הפגיעה על עבר הבתים שבסביבה. ב-22 בפברואר 1948, התפוצצו שלוש משאיות התופת ברחוב בן יהודה בירושלים. מהפיצוץ נהרגו 58 אנשים ונפצעו כ-140 נוספים. שלושה בניינים נהרסו לחלוטין.


ב-1967 היגר לדמשק שם פתח משרד לתרגום הודות לשליטתו בשפות רבות ביניהן- אנגלית, גרמנית, טורקית ואיטלקית. מת ב-8 באוגוסט 1988 ונקבר בדמשק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי ההיסטוריון עארף אל-עארף הוא נולד ב-1921.
  2. ^ אורי מילשטיין, [מכוניות תופת בירושלים http://www.news1.co.il/Archive/002-D-111433-00.html]
  3. ^ פצצה לבנין "פ. פוסט" בירושלים, דבר, 3 בפברואר 1948;
    פיצוץ בנין "פ. פוסט" - כמעשה פאראן, דבר, 3 בפברואר 1948;
    קובץ וידאו דליקה בבניין פלסטיין פוסט, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, פברואר 1948 ;
    סרטונים דליקה בבניין פלסטיין פוסט, 1948, בארכיון הסרטונים של British Pathé