פאולה פארטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאולה פארטו
Paula Pareto
Paula Pareto en 2016.jpg
לידה 16 בינואר 1986 (בת 33)
סן פרננדו, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
אמנות הלחימה ג'ודו עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 48 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.50 מטר[1]
קטגוריית משקל עד 48 ק"ג
מאזן מדליות
ג'ודו
מתחרה עבור ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
זהבריו 2016עד 48 ק"ג
ארדבייג'ינג 2008עד 48 ק"ג
אליפות העולם
זהבאסטנה 2015עד 48 ק"ג
כסףצ'ליאבינסק 2014עד 48 ק"ג
ארדבאקו 2018עד 48 ק"ג
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהבגוודלחרה 2011עד 48 ק"ג
כסףטורונטו 2015עד 48 ק"ג
ארדריו דה ז'ניירו 2007עד 48 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פאולה בלן פארטוספרדית: Paula Belén Pareto; נולדה ב-16 בינואר 1986) היא ג'ודוקא ארגנטינאית, האלופה האולימפית מריו 2016 וזוכת מדליית הארד מבייג'ינג 2008. פארטו היא אלופת העולם משנת 2015 וסגנית אלופת העולם משנת 2014.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארטו נולדה בשנת 1986 בסן פרננדו שבארגנטינה ובגיל 9 היא החלה ללמוד ג'ודו בעקבות אחיה הצעיר, מרקו. במרץ 2014, היא סיימה בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת בואנוס איירס.[3]

בדצמבר 2015 קיבלה פארטו את "פרס אולימפיה" ונבחרה לספורטאית השנה בארגנטינה. פארטו הייתה נושאת הדגל של המשלחת הארגנטינאית בטקס הסיום של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2007, היא זכתה במדליה המשמעותית הראשונה שלה בקריירה המקצועית - מדליית ארד במשחקים הפאן-אמריקאיים. באותה השנה סיימה במקום החמישי באליפות העולם לאחר שהפסידה בקרב על מדליית הארד לפרדריק ג'וסינה הצרפתייה.

באולימפיאדת בייג'ינג 2008 התחרתה פארטו בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג וזכתה במדליית הארד בסיום דרמטי. בקרב הראשון בשלב שמינית הגמר היא ניצחה באיפון את טיפאני דיי האוסטרלית תוך דקה ו-20 שניות, ברבע הגמר היא הפסידה בעונשים לריוקו טאני היפנית ונשרה לקרבות בית הניחומים. פארטו ניצחה בווזארי את שוגן וו הסינית ואת אווה צ'רנוביצקי ההונגרייה ועלתה לקרב על מדליית הארד. בקרב על המדליה פארטו פגשה את פאק אוק-סונג הצפון-קוריאנית, שהייתה פעילה יותר ולכן קיבלה ניקוד קוקה. הדרמה החלה בעשר השניות האחרונות של הקרב כאשר הצפון-קוריאנית שהובילה ניסתה לבצע תרגיל אך פארטו השתמשה בתנועה של הקוריאנית לטובתה וביצעה תרגיל נגד בשם קוצ'יקי-טאוטושי שהעניק לה ווזארי וניצחון.

בשנת 2011 היא השתתפה במשחקים הפאן-אמריקאיים וזכתה במדליית הזהב לאחר שניצחה בחצי הגמר את אדנה קרילו המקסיקנית ובגמר את דיאריס אלוורז הקובנית. באולימפיאדת לונדון 2012, היא סיימה במקום החמישי. בקרב הראשון היא ניצחה בניקוד יוקו את אלנה מורטי האיטלקייה, ברבע הגמר היא הפסידה בעונשים לטומוקו פוקומי היפנית ונשרה לקרבות בית הניחומים. פארטו ניצחה את אורנצצג מונקבט המונגולית ועלתה לקרב על מדליית הארד נגד שרלין ואן סניק הבלגית, לה הפסידה בעונשים.

באליפות העולם בשנת 2014 שנערכה בצ'ליאבינסק, פארטו זכתה במדליית הכסף. בקרב הראשון היא ניצחה בווזארי את טסיאנה סזאר מגינאה ביסאו, בשמינית הגמר היא ניצחה בעונשים את אווה קונייצני הפולנייה וברבע הגמר ניצחה ביוקו את דיאריס אלוורז הקובנית. בחצי הגמר היא ניצחה בווזארי את אמנדין בושאר הצרפתייה ובגמר נכנעה בעונשים לאמי קונדו היפנית.

באליפות העולם שנה לאחר מכן, פארטו זכתה במדליית הזהב. בקרב הראשון היא ניצחה את נגוץ' טו ואן מוייטנאם, בשמינית הגמר היא ניצחה בעונשים את שרלין ואן סניק הבלגית וברבע הגמר היא ניצחה באיפון את אווה צ'רנוביצקי ההונגרייה. בחצי הגמר היא ניצחה ביוקו את ג'ונג בו-קיונג הדרום-קוריאנית ובגמר גברה בעונשים על הרונה אסאמי היפנית. באותה השנה היא זכתה במדליית כסף במשחקים הפאן-אמריקאיים.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016, פארטו זכתה במדליית הזהב והפכה לג'ודוקא הראשונה מארגנטינה שזוכה בזהב אולימפי. בקרב הראשון בשלב שמינית הגמר היא ניצחה באיפון את אירנה דולגובה הרוסייה לאחר כשלוש וחצי דקות באמצעות תרגיל סודה-צוריקומי-גושי, ברבע הגמר היא ניצחה בווזארי את אווה צ'רנוביצקי ההונגרייה לאחר תרגיל סיאו-נגי ובחצי הגמר היא ניצחה בווזארי את אמי קונדו היפנית שוב באמצעות התרגיל סודה-צוריקומי-גושי. בגמר היא פגשה את ג'ונג בו-קיונג הדרום-קוריאנית וניצחה בווזארי לאחר תרגיל קו-אוצ'י-גארי.

באליפות העולם בשנת 2018 שנערכה בבאקו, זכתה פארטו במדליית ארד. היא הגיעה עד שלב חצי הגמר בו הפסידה בניקוד ווזארי לדריה בילודיד האוקראינית ונשרה לקרב על מדליית הארד בו ניצחה באיפון את קתרינה קוסטה הפורטוגלית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור:[2]

בייג'ינג 2008: מדליית ארד בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
ריו 2016: מדליית זהב בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
צ'ליאבינסק 2014: מדליית כסף בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
אסטנה 2015: מדליית זהב בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
באקו 2018: מדליית ארד בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
ריו דה ז'ניירו 2007: מדליית ארד בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
גוודלחרה 2011: מדליית זהב בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
טורונטו 2015: מדליית כסף בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג
  • האליפות הפאן-אמריקאית:
מיאמי 2008: מדליית ארד
בואנוס איירס 2009: מדליית זהב
סן סלוודור 2010: מדליית ארד
גוודלחרה 2011: מדליית זהב
סן חוזה 2013: מדליית ארד
גואיאקיל 2014: מדליית ארד
אדמונטון 2015: מדליית כסף
הוואנה 2016: מדליית כסף
פנמה סיטי 2017: מדליית זהב
סן חוסה 2018: מדליית זהב
לימה 2019: מדליית זהב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולה פארטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]