פאולוס מסמוסטה
 | |
| פאולוס מסמוסטה נושא דרשה מהדוכן. | |
| לידה |
200? סמוסטה, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| פטירה |
275 (בגיל 75 בערך) |
  | |
פַּאוּלוּס מִסַּמוֹסַטָה (ביוונית: Παῦλος ὁ Σαμοσατεύς; סביבות 200? – 275) היה פטריארך אנטיוכיה בשנים 260–268, ומאוחר יותר הורחק מהכנסייה ככופר ("נידוי").
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולוס נבחר לפטריארך אנטיוכיה בשנת 260. הוא החזיק במשרה האזרחית של פרוקורטור דוקנריוס.[1] תקופת כהונתו של פאולוס, יליד סמוסטה (אנ') (עיר בחלקו העליון של נהר הפרת), באנטיוכיה, חלה בזמן סוער מבחינה פוליטית. הגבול המזרחי של האימפריה הרומית היה נתון ללחץ מצד האימפריה הסאסאנית, ואנטיוכיה נכבשה על ידי האימפריה התדמורית קצרת-הימים בשלהי כהונתו כפטריארך, עד שהשלטון הרומי באזור הושב על כנו על ידי אורליאנוס בשנת 272.
המקור הקדום והעיקרי לגבי פאולוס הוא הספר "תולדות הכנסייה" מאת אוסביוס מקיסריה. הקטעים עליו נכתבו כנראה כמה עשורים לאחר האירועים סביב פאולוס, ומונעים בבירור ממאמץ להכפיש את המונרכיאניזם (אנ')[א] ואת הזיקה האפשרית שלו למושג של היפוסטאזיס (אנ')[ב] של אלוהים יחיד, מכיוון שאוסביוס, ואיתו רוב הבישופים במזרח האימפריה הרומית במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-4, דגלו (בעקבות התאולוגיה של אוריגנס) במודל השילוש הקדוש הלא-ניקיאני (אנ') של שלושה היפוסטזים: האל האב, הלוגוס הבן, ורוח הקודש. הספר "תולדות הכנסייה" כולל מעט מאוד תוכן תאולוגי בהאשמותיו נגד פאולוס. אוסביוס רק מציין ("תולדות הכנסייה", ספר 7, פרק 27) שפאולוס טען כי ישו היה מטבעו אדם רגיל. רוב העבירות האחרות שיוחסו לפאולוס נגעו להתנהלותו כפטריארך, לאורח חייו הפרטי, ולעושרו יוצא הדופן ממקורות מפוקפקים לכאורה ("תולדות הכנסייה", ספר 7, פרק 30).
ייתכן שפאולוס מסמוסטה אכן הפיץ את התאולוגיה של מונרכיאניזם דינמי, שלא נחשבה לכפירה באותה עת, כלומר שישו נולד כאדם רגיל לחלוטין, אך בשלב מסוים (לרוב בטבילתו) "אימץ" אותו האל והעניק לו כוח אלוהי מיוחד. כלומר, ישו אינו "אלוהים הבן" שהיה קיים מאז ומעולם, אלא אדם שרומם למעמד אלוהי, כך שהאיש ישו כיוון את שאיפותיו ומעשיו באופן מוחלט לעבר האל. ייתכן גם שהעבירות האחרות, הלא-תאולוגיות, שבהן הואשם, היוו את העילה הממשית לביקורת ולהדחתו מתפקיד הפטריארך, וכי החיפוש אחר נימוקים תאולוגיים נגדו נעשה רק באופן נלווה.
השקפותיו של פאולוס נידונו בסינוד באנטיוכיה בשנת 264. הצהרותיו גרמו להשקפותיו להיראות מקובלות בתחילה. רק בסינוד מאוחר יותר בשנת 268 הוחלט על הדחתו מכהונת הפטריארך ודומנוס הראשון (גר') נבחר ליורשו. עם זאת, פאולוס המשיך לכהן כפטריארך, כיוון שהוא וקהל תומכיו הגדול לא הכירו בהדחה, והוא נתמך על ידי זנוביה מלכת תדמור. דומנוס הראשון נכנס לתפקיד הפטריארך רק בעזרתו של הקיסר אורליאנוס שכבש את תדמור בשנת 272. כנראה, מספר קהילות של חסידי פאולוס התקיימו עד לתקופת ועידת ניקיאה (325), ורק במאה ה-5 נעלמו עמדותיו התאולוגיות של פאולוס. פאולוס מסמוסטה מוזכר בקאנון 19 של ועידת ניקיאה הראשונה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Clifton, Chas S. (1992): Encyclopedia of Heresies and Heretics, ABC-CLIO Books.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאולוס מסמוסטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שם כולל לזרמים בנצרות המוקדמת (מאות 2–3) שהדגישו את אחדות האל בצורה קיצונית, מתוך חשש שדוקטרינת השילוש הקדוש המתגבשת תוביל ל"טריתאיזם" (אמונה בשלושה אלים)
- ^ מונח פילוסופי שמשמעותו המילולית היא "מה שעומד מתחת" או "בסיס". בהקשר התאולוגי הנוצרי הוא תיאר משהו שיש לו קיום ממשי ואובייקטיבי, בניגוד למשהו שהוא רק תואר או מופשט. במאות ה-3 וה-4, ובעיקר בוועידות הכנסייה הגדולות, המונח קיבל משמעות של "פַּרצוּף" או "אישיות קונקרטית". הנוסחה שהתקבלה לבסוף בנצרות האורתודוקסית היא: האל הוא מהות אלוהית אחת המתקיימת בשלושה "היפוסטזים" (שלוש הוויות פרסונליות נפרדות: האב, הבן ורוח הקודש).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |