פאולין ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמילי פאולין ג'ונסון
E. Pauline Johnson
לידה 10 במרץ 1861
אונטריו
פטירה 7 במרץ 1913 (בגיל 51)
ונקובר
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום קנדה
מקום קבורה Stanley Park Pioneer Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משחק, שירה, ספרות
מקום לימודים Brantford Collegiate Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, מוהוק
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמילי פאולין ג'ונסון (באנגלית: E. Pauline Johnson;‏10 במרץ 1861, אונטריו – 7 במרץ 1913, ונקובר) הייתה משוררת, סופרת ושחקנית ממוצא הודי-קנדי.[1] ג'ונסון קיבלה הכרה עקב קריירת המשחק הענפה, והעלאת סוגיות הגזע בכתיבתה[2] והכנסת שורשיה ההודים והקנדים. ג'ונסון העלתה את האפליה כלפי נשים ובין הנשים עצמן, כאשר יש אפליה כלפי נשים הודיות ונשים בעלות גזע מעורב.[3] הספרים, השירים, וקריירת המשחק של ג'ונסון מהווים מודל לחיקוי והשראה עד היום[2].

ילדות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולין ג'ונסון נולדה בבית משפחתה בצ'יפסווד בסמוך לברנטפורד שבצפון קנדה. היא הייתה הבת הצעירה מבין ארבעה אחים לאמה אמילי סוסאנה האוולס ג'ונסון שהייתה מהגרת אנגלייה, ולאביה ג'ורג' הנרי מרטין ג'ונסון, ראש שבט מוהאק. מאחר שאביה עבד כמתרגם ומנהל משא ומתן בין בני שבטו, הבריטים וממשלת קנדה, משפחתה נתפסה כמשפחה קנדית אמידה. כפועל יוצא ממעמד זה, משפחת ג'ונסון זכתה לביכורים של אנשי רוח, מלוכה, פוליטיקאים ומדענים. הוריה דאגו ללמד אותה על הן על מקורותיה האנגליים והן על מקורותיה המוהאקיים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה פאולין ג'ונסון סבלה ממחלות חוזרות, לכן לא למדה בבית ספר אלא רכשה השכלה בעיקר משיעורים ביתיים שהועברו על ידי אמה ועל ידי קריאה עצמית בספריה הגדולה בבית משפחתה. היא התוודעה בקריאתה למשוררים כמו בלורד ביירון, ג'ון קיטס, רוברט בראונינג, ג'ון מילטון ואהבה במיוחד יצירות על שבטים ילידים. אותן יצירות השפיעו בהמשך על עבודתה הספרותית והתיאטרלית.[4]

על אף שגדלה בזמנים בהם גזענות כלפי ילידים הייתה שכיחה, ג'ונסון חונכה ביחד עם אחיותיה לכבד ולאהוב את שורשיהן השבטיים. הן למדו על מקורן השבטי דרך סיפוריו של סבן, סמוק ג'ונסון, שסופרו באופן שוטף בשפת המוהאק. שמיעת הסיפורים גרמה להבנתן את השפה אך לא ליכולת לדבר בה באופן רציף.[4] ג'ונסון הושפעה מסיפורי סבה ובחלק מהופעותיה לבשה חפצים שקיבלה ממנו כמו שרשראות, חגורות ומסכות שונות. בשלב מאוחר יותר בחייה, הביעה ג'ונסון חרטה שלא למדה עוד על השורשים השבטיים שלה מסבא ולא למדה את השפה.[1] בגיל 14 הצטרפה ביחד עם אחיה אלן למכללה המרכזית בברנטפורד. היא סיימה את לימודיה בשנת 1877 לאחר עבודה עם שותפתה ללימודים, שרה ג'נט דנקןSara Jeannette Duncan, שלימים גם כן פיתחה קריירה ספרותית.

רומנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שיריה הארוטיים, לא ידוע על קשרים ארוכי טווח שקיימה ג'ונסון. בשונה מיוצרות אתניות אחרות, ג'ונסון סירבה להינשא לגבר שלא חולק את אותם שורשים שבטיים כמו שלה ולכן לא נישאה מעולם. אולם, תועד על ידי אחותה כי קיבלה בחייה כחצי תריסר הצעות נישואין. לעומת זאת, בחרה להדגיש את מקומן המשמעותי של חברותיה בחייה וצוטטה אומרת: "נשים חביבות עלי יותר מגברים. מעולם לא התאכזבתי מאחת ואני מקווה שלא אכזבתי אחת. זה תענוג עבורי להכיר אישה שאני מרגישה שמבינה אותי, תאפשר לי להביט אל תוך חייה-תסמוך עלי. זה אחד הדברים היקרים ביותר בין חברים, זרים, מכרים או קרובי משפחה."[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות השנה 1880, ג'ונסון כתבה והופיעה בהופעות תיאטרון חובבניות. עם מות אביה בשנת 1884, היא ביחד עם אמה ואחותה עזבו את בית משפחתן ועברו לגור בברנטפורד. על מנת לפרנס את משפחתה, ג'ונסון המשיכה לעבוד בתיאטרון.[6]

בשנת 1892, ג'ונסון הוזמנה בידי "האגודה הליברלית של הגברים הצעירים" לאירוע של סופרים קנדים בגלריה של בית הספר לאומנות בטורונטו. באירוע, ג'ונסון הייתה האישה היחידה. היא הקריאה חלק מיצירותיה והייתה היחידה שנקראה לשוב אל הבמה להדרן.[7] הופעה זו פתחה את קריירת הבמה של בת 15 השנים. באירוע השתתף פרנק יי אשר החתים את ג'ונסון ואפשר לה להופיע בהופעת בכורה ב-1892 עם שיר אותו כתבה באירוע עצמו. אף על פי שהחלה את קריירת הבמה של בגיל 31, היא נחשבה כצעירה ואקזוטית בתעשיית התיאטרון.[5] לאחר עונת ההופעות הראשונה שלה, ג'ונסון רצתה להראות את שורשיה וכתבה מופע אשר חולק לשתי מערכות. במערכה הראשונה נכנסה ג'ונסון עם שם הבמה המוהאקי שלה: "טקאהיונואקה" (באנגלית: Tekahionwake), לבושה בבגדים שנתפסו כבגדי ילידים אך בפועל לא אפיינו שבט מסוים. אל בגדים אלה הוסיפה ג'ונסון חפצים אותם קיבלה מסבה כמו שרשראות, חגורות ומסכות. במערכה זו היא הופיעה עם טקסטים ילידים דרמטיים. במערכה השנייה, הופיעה בבגדים בריטים אפנתיים כאישה אנגליה. במותה הורישה את הבגדים ה"אינדיאנים" ששימשו אותה במערכה הראשונה למוזיאון של וונקובר.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1883, פאולין ג'ונסון פרסמה לראשונה שיר שכתבה ולאחר מכן הגבירה את תקיפות הכתיבה שלה. בשנת 1885 צ'ארלס רוברטס Charles G. D. Roberts את שירה של פאולין ג'ונסון "A Cry from an Indian Wife" במגזין השבועי של טורונטו. לאחר שפרסם את שירה, התפתחה חברות ארוכת טווח בין רוברטס וג'ונסון.[8] ב-1886 ג'ונסון הוזמנה לכתוב שיר לרגל חשיפת פסל שהוקם בברנטפורד לזכרו של ג'וזף ברנט Joseph Brant, מנהיג מוהאקי שהיה שותפם של הבריטים במלחמת העצמאות של ארצות הברית ואחריה. היא הקריאה את שירה "Ode to Brant" ב-13 באוקטובר אל מול מה שתואר בתור "הקהל הגדול ביותר שהעיר הקטנה הזו ידעה".[7] השיר קרא לאחוות אחים בין ילידים ולבנים קנדיים תחת שלטון אימפריאלי בריטי.[9] שיריה פורסמו בכתבי עת ומגזינים קנדיים ובתקיפות של פעם בחודש. לאחר שפרשה מקריירת הבמה שלה בשנת 1909, פאולין ג'ונסון עברה לוונקובר והמשיכה לכתוב. בכתיבה נכללו סיפורים וכתבות אודות חברה ג'ו קאפילאנו, הצ'יף המקומי. יצירותיה הספרותיות, בדומה ליצירותיה התיאטרליות, לעיתים קרובות עסקו בשורשיה השבטיים.

יצירות מוכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים [10][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1883 - My Little Jean
  • 1888 - The fourth act, Think of me
  • 1889-1898 - Misguided
  • 1892 - An cry from an Indian wife, At sunset
  • 1898 - Temptation

ספרי שירה[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1895 - The White Wampum
  • 1903 - Canadian Born
  • 1912 - Flint and Feather

השפעות על העולם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק ושירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולין ג'ונסון הייתה אמנית הבמה הקנדית הראשונה ואף חצתה יבשות 19 פעמים, בהן ביטאה את יכולות המשחק והשירה שלה. פועלה בתחומי השירה והמשחק זכו לביקורת רבה ואף העלו את מודל האישה החדשה כדמות המשקפת חוזק והתנגדות לנורמות. אף על פי שהייתה בעלת השכלה מועטה ומשפחתה נאבקה כלכלית, היא החלה לכתוב שירה בגיל צעיר. כיוון שבקנדה לא היו משוררים וסופרים שיכלו להוות עבורה השראה, היא שאבה השראה ממשוררים אנגליים כמו וויליאם וורדתוורת'. במקביל לשאיבת השראה ממקורות חיצוניים, ג'ונסון נשארה נאמנה למקורותיה הקנדיים וכתבה בלדות על ההיסטוריה של קנדה. כתיבתה של ג'ונסון משקפת את השינוי בספרות הקנדית, אשר בעברה כתיבה על הלאום היה הקריטריון המרכזי וכעת משתקף התיחום בין תרבות גבוהה ופופולריות. בכתיבתה ישנו ניתוח של הגזענות ואת מקום הדת באותה העת[2]. בהצגת שירתה, ג'ונסון שילבה את כישורי המשחק שלה והגיעה עם תלבושות שלא היו מקובלות בתקופתה ובכך תרמה להעצמה נשית.[11] ספר השירה Flint and Feather היה אחד מרבי המכר של ספרי השירה הקנדית.[4]

מעמד האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתיבתה פאולין ג'ונסון דאגה להציג את שני המגדרים ולהציג תרבויות שונות. היותה אישה עם שורשים הודיים הפכה אותה לגורם מייצג של חוסר הצדק עליו הייתה מודעת וכעס זה בא לידי ביטוי בכתיבתה. בין השנים 1907–1912, ג'ונסון כתבה סיפורים ומאמרים לעיתונים Mother's Magazine וBoys World ובהם העלתה לסדר היום את סיפורי האפליה כלפי נשים הודיות ונשים בעלות דם מעורב.[3] כאשר התנועה overwhelmingly White and middle-class woman's movement החלה לעלות, היא קראה לשוויון לנשים לבנות מהמעמד הבינוני והיא התעלמה מנשים שהגיעו מתרבויות וגזעים שונים. בשירתה של ג'ונסון היא דאגה לגשר בין שני הצדדים למען המטרה המשותפת שהיא העצמת האישה. בתחום המשחק, למרות ההתנגדות מטעם אמה של ג'ונסון שזו תטפח קריירה בתחום זה, ג'ונסון לא נשמעה להפצרותיה של אמה וטיפחה קריירת משחק משגשגת ופורצת גבולות אשר משפיעה עד היום.[2]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922 הוקמה אנדרטה לכבודה של ג'ונסון בפארק סטנלי בוונקובר.[12] בשנת 1945 הוכרה על ידי ממשלת קנדה כאדם בעל חשיבות היסטורית לאומית.[13] בשנת 1953, בית ילדותה של פאולין ג'ונסון, שהוא גם ביתו של אביה, ג'ורג' ג'ונסון, הוכרז כאתר לאומי-היסטורי והפך למוזיאון.[14] בשנת 1961 עוצב בול עם שמה ותמונתה, והיא נהפכה לסופרת והאישה הקנדית הראשונה שזכתה בכבוד זה.[15] בשנת 2010, המפיק ג'ף אנס כתב שיר בהתבסס של אחד משיריה של ג'ונסון At sunset שבוצע על ידי המקהלה הקאמרית הקנדית.[16] בשנת 2016 נבחרה לאחת מחמש הנשים המשפיעות בקנדה אשר היו מועמדות להופיע על אחד מהשטרות הקנדיים.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולין ג'ונסון בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Toye, W., & Benson, E. (Eds.). (1983). The Oxford companion to Canadian literature (p. 496). New York: Oxford University Press.
  • Van Steen, Marcus (1965). Pauline Johnson: Her Life and Work. Toronto: Hodder & Stoughton.
  • Keller, B. (2015). Pauline: A Biography of Pauline Johnson (Vol. 51). Formac Publishing Company.
  • Gray, C., & Thomas, C. (2004). Flint and feather: The life and times of E pauline johnson, tekahionwake. Canadian Woman Studies, 23(1), 183-185

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Johnston, Sheila M. F., Buckskin & broadcloth : a celebration of E. Pauline Johnson Tekahionwake, 1861-1913, Toronto: Natural Heritage/Natural History, 1997, ISBN 978-1-55488-112-3
  2. ^ 1 2 3 4 Veronica Strong-Boag, Carole Gerson, Paddling Her Own Canoe: The Times and Texts of E. Pauline Johnson (Tekahionwake), University of Toronto Press, 2017-06-22, ISBN 978-1-4875-1695-6. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 A. LaVonne Brown Ruoff, Justice for Indians and Women: The Protest Fiction of Alice Callahan and Pauline Johnson, World Literature Today 66, 1992, עמ' 249 doi: 10.2307/40148127
  4. ^ 1 2 3 4 The Oxford companion to Canadian literature, Toronto: Oxford University Press, 1983, ISBN 0-19-540283-9
  5. ^ 1 2 Strong-Boag, Veronica Jane., Paddling her own canoe : the times and texts of E. Pauline Johnson (Tekahionwake), Toronto, Ont.: University of Toronto Press, 2000, ISBN 978-1-4426-7820-0
  6. ^ A.R.M. Ritter, Development Strategy and Structural Adjustment in Chile, 1973–1990, Canadian Journal of Latin American and Caribbean Studies 15, 1990-01, עמ' 159–195 doi: 10.1080/08263663.1990.10816646
  7. ^ 1 2 The Confederation Group of Canadian Poets, 1880-1897, Toronto: University of Toronto Press, 2004-01-31, ISBN 978-1-4426-8087-6
  8. ^ Ann T. Keene, Johnson, Robert Wood (04 April 1893–30 January 1968), pharmaceutical manufacturer and philanthropist, Oxford University Press, 2005-09, American National Biography Online
  9. ^ Gray, Charlotte, 1948-, Flint & feather : the life and times of E. Pauline Johnson, Tekahionwake, 1st ed, Toronto: HarperFlamingo Canada, 2002, ISBN 0-00-200065-2
  10. ^ E. Pauline Johnson, E. Pauline Johnson, Tekahionwake: Collected Poems and Selected Prose, University of Toronto Press, 2002-01-01, ISBN 978-0-8020-8497-2. (באנגלית)
  11. ^ pope, The true story of Pauline Johnson: poet, provocateur and champion of Indigenous rights, Canadian Geographic, ‏2017-03-07 (באנגלית)
  12. ^ E Pauline Johnson (Tekahionwake) Memorial in Stanley Park | StanleyParkVan.com, stanleyparkvan.com
  13. ^ Johnson, E. Pauline National Historic Person, www.pc.gc.ca (באנגלית)
  14. ^ designthinking, Chiefswood National Historic Site | Birthplace Of E. Pauline Johnson, Chiefswood (באנגלית)
  15. ^ CAROLE GERSON, Home-Work, University of Ottawa Press, עמ' 423–440, ISBN 978-0-7766-1609-4
  16. ^ Canadian Chamber Choir, Academic Dictionaries and Encyclopedias (באנגלית)
  17. ^ CBC News, Final 5 candidates for next Canadian woman on banknote revealed by Bank of Canada, CBC, ‏24.11.2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פאולין_ג%27ונסון&oldid=36325290"