פאול וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאול וגנר
Paul Wegener
Paul Wegener 2.jpg
לידה 11 בדצמבר 1874
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בספטמבר 1948 (בגיל 73)
וילמרסדורף, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בספטמבר 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Kneiphof Gymnasium עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Greta Schröder
Lyda Salmonova עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Peter Wegener עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Staatsschauspieler (1937) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
וגנר בתפקיד הראשי ב"נתן החכם"

פאול וגנר (גרמנית: Paul Wegener;‏ 11 בדצמבר 187413 בספטמבר 1948) היה שחקן גרמני, תסריטאי ומפיק סרטים. היה מוכר ביותר בשל תפקידו פורץ הדרך בקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאול וגנר נולד ב-11 בדצמבר 1874 בארנולדסדורף לאנה וולף ואוטו וגנר. כפעוט, פאול היה חולה, וציפו שיחיה רק לזמן קצר בלבד. אביו עבר לארמלנד, ופאול ואנה עברו בעקבותיו כשישה חודשים לאחר שבריאותו של פאול השתפרה. אמו של פאול, אנה, נפטרה זמן קצר לפני יום הולדתו השלישי. לאחר מות אמו, אביו אוטו איבד עניין בבנו, ופאול הצעיר נאלץ לדאוג לעצמו.

לאחותו של פאול היה חבר אשר לימד אותו לקרוא ולכתוב, וכך, כבר בגיל שמונה שנים, פאול החל לקרוא ספרות ללא הפסקה ודקלם מונולוגים.

לאחר שנתיים בבית ספר קתולי, פאול הצעיר עבר לבית ספר אחר, שם הקים עם תלמידים אחרים מועדון דרמה, ערך כתב-עת בכתב יד, והלחין שירים. זו הייתה תקופה מכריעה בחייו של פאול שמיפתה את עתידו. הקשר הראשון של פאול לעולם התיאטרון היה בהופעה בקוניגסברג, שם החלה לראשונה המסירות שלו לכל החיים לעולם הבמה[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה בתיאטרון ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל עשרים, החליט וגנר לסיים את לימודי המשפטים ולהתרכז במשחק, הוא סייר במחוזות טרם הצטרפותו ללהקת המשחק של מייק ריינהרדט בשנת 1906. בשנת 1912 החליט לפנות את דרכו למדיום החדש, הקולנוע. והופיע בגרסה של "התלמיד מפראג" מ-1913. במהלך עשיית הסרט שמע לראשונה וגנר על האגדה היהודית הישנה על הגולם מפראג והחליט לעבד את הסיפור לסרט קולנוע, בבימוי וכתיבת משותפת עם הנריק גיילן. הגרסה הראשונה שלו לסיפור "הגולם" (1915, גרסה אבודה) הייתה הצלחה גדולה וביססה את המוניטין של וגנר. בשנת 1917, וגנר יצר פרודיה על הסיפור שנקרא "הגולם והנערה הרוקדת", אך זהו למעשה היה העיבוד שלו לאגדה הגולם: איך הוא הגיע לעולם (1920), הסרט הוא אחד הקלאסיקות של הקולנוע הגרמני ועזר לחזק את מקומו של וגנר בהיסטוריה הקולנועית.

עוד אחד מסרטיו המוקדמים היה "היוגי" (1916), בו שיחק בעצמו את התפקיד של יוגי, ממציא צעיר, אשר סיפק לו את ההזדמנות להכיל שלושה מתחומי העניין שלו: עולם הטריקים הצילומיים (זהו היה אחד מהסרטים הראשונים אשר הציגו אי-נראות), העולם העל-טבעי ומיסטיקה מזרחית.

המשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1926 הוא הופיעו בסרטו ההוליוודי הראשון והיחיד, "הקוסם" של רקס אינגרם, בו הוא גילם את אוליבר האדו, בעיבוד לסיפורו של סומרט מוהם. לאחר מכן הופיע ב"המקרה המוזר של קפטן רמפר" (1927). ובשנת 1928 כיכב לצד בריג'יט הלם בעיבוד של שותפו הוותיק, הנריק גיילן, ל"אלרון" של האנס היינץ איוורס, בתפקיד פרופסור טן ברינקן, דמוי פרנקנשטיין.

תחת השלטון הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הנאצים הגיעו לגדולתם הפוליטית, חברות תיאטרון רבות פורקו ורבים מהשחקנים והבמאים נעצרו, נרדפו והוגלו. עם זאת, וגנר הפך לשחקן של המדינה והופיע בסרטי תעמולה נאציים. בניהם "החיים שלי עבור אירלנד" (1941) ו "Kolberg" - אפוס סרטי תעמולה על המלחמות הנפוליאניות משנת 1944–1945. עם תום המלחמה, וגנר היה מהראשונים לבנות מחדש את החיי התרבות בעיר ברלין. בספטמבר 1945, הופיע בתפקיד הראשי בהפקה של "נתן החכם" בתיאטרון דויטשה בפולין. למרות מצבו הרפואי הרע, וגנר הפך לנשיא בארגון לשיפור הסטנדרטים לתושבים.

סופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטו האחרון של וגנר היה "המנדרינית הגדולה" (1948). ביולי 1948 הוא חזר על תפקידו הקודם, נתן החכם, בתיאטרון דויטשן, אך בסצנה הראשונה הוא התמוטט והמסך נפל.

חייו האישיים ואחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר היה נשוי שש פעמים, מתוכם בפעם השלישית והשישית נישואיו היו לשחקנית ליידה סלמנובה, אשר הייתה שותפתו למשחק בכמה הזדמנויות. סלמנובה הפכה לאלמנתו. נישואיו הרביעיים היו לגרטה שרדר שגילמה את השחקנית הראשית ב"נוספרסטו" (1922). הגאוגרף אלפרד וגנר היה בן דודו. הפיזיקאי פרופסור פיטר פ. וגנר היה בנו.

בשנת 1947, סבל וגנר משבץ מוחי אשר התיש אותו וגרם לו לנסוע לשווייץ לקבלת טיפול רפואי. עם שובו לברלין נכנע שוב למחלה, אך סירב לוותר על משחק. הוא קיבל תפקיד בסרטו הקולנועי האחרון "המנדרינית הגדולה" (1948). ביולי 1948, חזר על תפקידו כ"נתן החכם", שם התמוטט. חודשיים לאחר מכן, ב-13 בספטמבר 1948, פאול וגנר מת בשנתו[2].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק:

  1. התלמיד מפראג (1913)
  2. הגולם (1915)
  3. הגולם והנערה הרוקדת (1917)
  4. החתונה של ריזבל (1916)
  5. היוגי (1916)
  6. הנס טרץ בארץ השפע (1917)
  7. החלילן מהמלין (1918)
  8. הנסיך הזר (1918)
  9. העבד במטבח (1919)
  10. דמויות הלילה (1920)
  11. הגולם: איך הוא הגיע לעולם? (1920)
  12. פילגשו של רוזוולסקי (1921)
  13. האוהבים של פרעה (1922)
  14. אומה גוססת (1922)
  15. קן האוהבים (1922)
  16. מונה וואנה (1922)
  17. לוקרציה בורג'ה (1922)
  18. אוצרה של גסין ג'ייקובסון (1923)
  19. אי הדמעות (1923)
  20. בודהות חיות (1925)
  21. הקוסם (1926)
  22. המקרה המוזר של קפטן רמפר (1927)
  23. מלכת השדרות (1927)
  24. סיף הקטן והמסכן (1927)
  25. סוונגאלי (1927)
  26. האורגים (1927)
  27. עולם ללא נשק (1927)
  28. מנדרייק (1928)
  29. סיפורים מפחידים (1932)
  30. המרשל קדימה (1932)
  31. הסוד של יוהאן אורט' (1932)
  32. אינג' והמיליונים (1933)
  33. רק קומיקאי (1935)
  34. הזכות לאהוב (1939)
  35. דמדומים (1940)
  36. החיים שלי עבוד אירלנד (1941)
  37. הנערה מפאנו (1941)
  38. דיסל (1942)
  39. חתונה בבנרנהוף (1942)
  40. המנדרינית הגדולה (1949)
  41. עיניים לאהבה (1951)

ביים:

  1. התלמיד מפראג (1913)
  2. הגולם (1915)
  3. החתונה של ריזבל (1916)
  4. היוגי (1916)
  5. הגולם והנערה הרוקדת (1917)
  6. הנס טרץ בארץ השפע (1917)
  7. הנסיך הזר (1918)
  8. החלילן מהמלין (1918)
  9. העבד במטבח (1919)
  10. הגולם: איך הוא הגיע לעולם? (1920)
  11. החברה של איש גדול (1934)
  12. אוגוסטוס החזק (1936)
  13. שעת פיתוי (1936)
  14. מוסקבה - שנחאי (1936)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul Wegener, Man or Monster?, web.archive.org, ‏2008-10-25
  2. ^ Paul Wegener, Man or Monster?, web.archive.org, ‏2008-10-25