פאול פון רננקמפף
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
17 באפריל 1854 (יוליאני) Konuvere manor, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
1 באפריל 1918 (בגיל 63) טאגאנרוג, Ukrainian Soviet Republic |
| מקום קבורה |
טאגאנרוג |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית |
| השתייכות |
חיל פרשים |
| תקופת הפעילות |
מ-1873 |
| דרגה |
גנרל, גנרל חיל הפרשים |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
פאול פון רננקמפף (בגרמנית: Paul von Rennenkampf; ברוסית: Па́вел Ка́рлович фон Ренненка́мпф, פאוול קרלוביץ'; 17 באפריל 1854 – 1 באפריל 1918) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית שהשתתף בקרבות בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הוצא להורג על ידי הבולשביקים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד באסטוניה במשפחה של גרמנים-בלטים. בגיל 19 התקבל לבית ספר צבאי בהלסינקי. הוא הצטיין בלימודיו והמשיך באקדמיה הצבאית ניקולאייבסקי בסנקט פטרבורג. הוא טיפס בתפקידים ובדרגות.
בשנים 1900–1901 השתתף במאבק במרד הבוקסרים, ניהל מספר קרבות מוצלחים במנצ'וריה והצליח להסיר את השתלטות הבוקסרים על חרבין. לאחר דיכוי המרד הוצע לו פיקוד על המשמר המלכותי של הצאר אבל הוא סירב.
הוא נפצע במלחמת רוסיה–יפן (1904–1905). הוא השתתף ביחד עם אלכסנדר סמסונוב בקרב מוקדן וסמסונוב האשים אותו בתבוסה בכך שלא מיהר לעזור לו בלחימה.
ב-1905 נשלח לסיביר ודיכא שם מרד מקומי. לאחר מכן הועלה לדרגת גנרל והתמנה לראש המטה הצבאי במחוז וילנה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה התמנה פון רננקמפף למפקד הארמייה הראשונה ופלש לפרוסיה המזרחית. בתחילה נחל ניצחון בקרב גומבינן אבל קיבל ביקורות קשות ודרישה להדיחו לאחר שלא עזר לעמיתו, הגנרל אלכסנדר סמסונוב שהארמייה השנייה עליה פיקד הושמדה על ידי הגרמנים בקרב טננברג, תבוסה שגרמה להתאבדותו של סמסונוב.
לאחר שהגרמנים השמידו את הארמייה של סמסונוב הם התפנו לטפל ברננקמף ובקרב הראשון על האגמים המזוריים, בספטמבר 1914, נחל רננקמפף תבוסה קשה ונאלץ לסגת מפרוסיה.
לאחר כישלונו בקרב לודז' בנובמבר 1914, הוא הודח מתפקידו והואשם בחוסר תפקוד ואף בבגידה (בגלל מוצאו הגרמני). ב-6 באוקטובר 1915 הוא פוטר מהצבא. במהפכת פברואר, 1917, הוא נאסר על ידי ממשלת המעבר הרוסית ונכלא במבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג באשמה של תפקוד לקוי ומעילה.
במהפכת אוקטובר הוא שוחרר ועבר לעיר טגנרוג לחוף ים אזוב, שם חי בשם "מנדוסאקיס" וטען שהוא אזרח יווני.
הבולשביקים גילו את זהותו והציעו לו תפקיד פיקודי בצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה. לאחר שסירב הוא נידון למוות והוצא להורג ב-1 באפריל 1918.
