פאול פליקל

פאול פליקל
Paul Flickel
לידה	8 באפריל 1852; ברלין, ממלכת פרוסיה
פטירה	18 במרץ 1903 (בגיל 50); נרווי, איטליה
מקום לימודים	בית הספר לאמנויות בוויימאר על שם הדוכס הגדול של סקסוניה
תחום יצירה	ציור
הושפע על ידי	תאודור האגן

פאול פרנץ פליקל (בגרמנית: Paul Franz Flickel‏; 8 באפריל 1852 – 18 במרץ 1903) היה צייר נוף גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאול פליקל נולד בברלין בשנת 1852 כשני מתוך חמשת ילדיהם של פרנץ פליקל (1812–1878) ואשתו אנטוניה גרופיוס (1825–1907).^[1] הקריירה האמנותית שלו החלה בגיל 16 כשהחל להכשיר את עצמו לאותה אמנות יחד עם סבו מצד אמו - צייר תיאטרון וצייר הדקורטיבי פרופסור קרל וילהלם גרופיוס. [2] בשנת 1871 נסע לשלוש שנים לויימאר בבית הספר לאמנות ולמד ציור נוף אצל פרופסור תאודור האגן. ב־1874 וב־1875 המשיך את לימודיו בדיסלדורף.

משנת 1876 התגורר בברלין, ויצא מדי פעם לנסיעות לימוד לאוסטריה ובשנת 1877 לאיטליה. בשנים 1892–1903 היה חבר באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין, ובשנת 1894 מונה לפרופסור.

התמונות שצייר לאחר שנסע לאיטליה מאופיינות בהשפעות עוצמתיות של אור השמש ובטיפול ציורי רחב, כאשר קיים דגש מיוחד על תיאור הצמחייה השופעת של הדרום".^[2]

ללימודיו בגרמניה בחר בחוף הים הבלטי של אוסטולשטיין, דארס ורייגן, הרץ ומארק ברנדנבורג. שם צייר במיוחד את יערות האשור באור שמש מלא. עבור "יער האשור" הוא קיבל את מדליית הזהב הגדולה בתערוכת האמנות בברלין בשנת 1886.

פאול פליקל נפטר בנרבי שבאיטליה בשנת 1903.

קברו שעוטר במקור באבני קבר של הפסל אוטו ריז, נמצא בבית העלמין החדש בברלין.