החי במדגסקר
הפאונה של מדגסקר הוא מונח המתאר את כל בעלי החיים במדגסקר, כיום ובעבר. הפאונה של מדגסקר מיוחדת ומגוונת מאוד יחסית לשאר העולם, ומכילה מינים אנדמיים רבים; כמעט כל הזוחלים והדו-חיים שבמדגסקר, בנוסף למחצית מהציפורים וכל הלמורים הם מינים אנדמיים לאי.[1] הסיבה לגיוון הגדול נעוצה בבידוד של כ-70 מיליון שנה משאר העולם – כאשר האי נפרד מאפריקה לפני כ-165 מיליון שנה, ומהלוח ההודי לפני כ-88 מיליון שנה.
לפני הגעת בני אדם לאי, לפני 2,000 שנה, חיו בו מגוון עצום של חיות גדולות ומיוחדות, שמקורן באבות משותפים עם חיות רבות מאפריקה. גומחות אקולוגיות רבות מולאו על ידי בעלי חיים שאינם מצויים באף מקום אחר, כחלק מתהליך של אבולוציה מתכנסת. עם זאת, לאחר הגעת בני האדם לאי, רבים מהמינים נכחדו, ובעיקר המגהפאונה.
למרות זאת, ולמרות בירוא יערות נרחב, האי מדגסקר עדיין מכיל מגוון עצום של בעלי חיים, שרבים מהם אנדמיים.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדגסקר הוא אי גדול באוקיינוס ההודי, בצד המזרחי של מערב אפריקה. על פי תאוריית נדידת היבשות האי מדגסקר היה חלק מיבשת-העל גונדוונה. החוף המערבי שלה נוצר כאשר אפריקה התנתקה ממדגסקר לפני 165 מיליון שנה. לפני 88 מיליון שנה התנתק האי מהודו.
בגלל בידודה, האי תואר כ"יקום מקביל" בגלל הייחודיות והנדירות של חלק רב מהצמחים ובעלי החי שלו. סבורים שהמאפיינים של בעלי חיים אלו משקפים את ההתנתקות מיבשת-העל גונדוונה, עם מיליוני שנים של אבולוציה בבידוד לאחר ניתוקו משאר היבשות.[3]
לא רק שהאי מכיל אחוז ניכר של אנדמיות, גם מינים נפוצים מאוד באפריקה כמו ג'ירפות, קרנפים, אריות, זברות ואנטילופות כלל לא קיימים במדגסקר. למרות השוני הרב, רבים סבורים שמקור רוב בעלי החיים ביבשת הוא ביבשת אפריקה (או דרום אמריקאי), והבידוד הוא שאיפשר לבעלי חיים שנכחדו במקומות אחרים לשרוד, ולהתפתחות של בעלי חיים חדשים לגמרי.[1]
מינים רבים שחיו בעבר על האי, לרבות למורים ענקיים (כמו המגלדאפיס ולמורי עצלן), עופות הפיל, צבי ענק והתנין וואיי נכחדו עם הגעת המלגשים לאי.
יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלמורים הם היונקים המזוהים ביותר עם מדגסקר,[4] והם אנדמיים לאי. בהיעדר קופים ותחרות אחרת, פרימטים אלו הסתגלו למגוון רחב של בתי גידול, והתפצלו למינים שונים. הגדול שבלמורים הוא האינדרי שמגיע למשקל 10 ק"ג והוא חסר זנב. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו למור ענק ולמור הקואלה שכנראה הוכחדו בידי האדם.
קבוצת יונקים ידועה נוספת היא הטנרקיים, בעלי חיים קוצניים, כאשר רוב הקבוצה אנדמית. עם זאת, קשה למצוא מכרסמים ביבשת, כאשר קבוצה זו מיוצגת על ידי מספר מינים בודדים בלבד, רובם ממשפחת הנסומיים. עקב יכולתם לעוף, ישנם מגוון של עטלפים החיים במדגסקר כיום, וכנראה הגיעו אליה בתעופה. למרות זאת, רק כשליש מהם אנדמיים למדגסקר, פרופורציה נמוכה יחסית לשאר המשפחות. משפחה מפורסמת נוספת היא טורפי מדגסקר השייכת לסדרת הטורפים. משפחה זו מכילה כ-10 מינים כאשר הגדול מביניהם הוא הפוסה שמגיע עד לאורך 70 ס"מ.
האדם הביא למדגסקר מספר מיני יונקים, ואלו נפוצים בו כיום. בין מינים אלו נכללים: זבד הודי קטן, חזיר הסבך (ככל הנראה מדובר במין פולש ולא ביליד), שני מיני חדפים, וגם חיות נפוצות יותר כמו חולדות וחתולים.
עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תועדו כ-280 מינים של עופות החיים במדגסקר, כאשר 200 מהם גם מתרבים שם. אלו אומנם מספרים נמוכים יחסית לגודל האי הטרופי, אך מעל 100 מינים הם אנדמיים. ישנם כ-5 משפחות עופות עיקריים אשר אנדמיים למדגסקר, או משותפות רק עם ארכיפלג קומורו: מסיטיים, כחלים קרקעיים, הקורול, צווחני מדגסקר והוונגיים. האפיאורניים היו עופות חסרי יכולת תעופה שנישאו לגובה 3 מטרים והגיעו למשקל של מעל חצי טון. סבורים שהיכחדותם קרתה ב-1,000 שנה האחרונות, כתוצאה מהתיישבות בני אדם.[5]
זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדגסקר מונה מעל ל-300 מיני זוחלים, כאשר מעל ל-90% מהם אנדמיים.[6] המגוון הרחב של מינים אלו מקורו במספר מינים מועט שהגיעו לאי לפני התפצלותו. זיקיות מרובות מאוד באי, כאשר כחצי מסך כל מיני הזיקיות בעולם אנדמיות למדגסקר.[7] שאר משפחות הלטאות באי הן שממיתיים, חומטיים, קורדיליים ואיגואנות מדגסקר. ידועים על מעל ל-60 מיני נחשים באי לרבות הנחשים חנקי מדגסקר, שאף אחד מהם אינו מסוכן לאדם. ידועים על 6 מיני צבים יבשתיים (רובם מהסוגים Pyxis וצב מדגסקר), כאשר חמישה מהם אנדמיים, ואחד מהם (צב בל מפריק) הובא בידי האדם. במים מצויים צבים נוספים כמו צב קסדה אפריקני וצב ראשתן מדגסקרי. בנוסף, חופי האי משמשים לקינון על ידי מגוון צבי ים כגון צב ים חום, צב ים ירוק, צב ים קרני וצב ים זיתני. הזוחל הגדול ביותר החי במדגסקר כיום הוא תנין היאור. תנין אנדמי לאזור שנכחד היה הוואיי.
דו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית הדו-חיים במדגסקר מורכבת מצפרדעים בלבד. יש כיום כ-355 מיני צפרדעים ידועים במדגסקר.[8] עם זאת, ההערכות הן שיש עוד מאות מינים נוספים שטרם זוהו.[9] כמעט כל המינים הידועים אנדמיים למדגסקר. משפחת המנטליים חיים רק במדגסקר. מבין הצפרדעים, צפרדע העגבנייה ידועה בצורתה הכדורית ודרכי ההתגוננות המפתיעות שלה.
דגי מים מתוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדגסקר יש שפע רב של דגים אנדמיים. המגוון המלא אינו ברור לגמרי, כיוון שמינים חדשים מתגלים כל הזמן. עם זאת, ההערכות נעות בין 135 ל-150 מיני דגים שמוגבלים למים מתוקים. ביניהם יש שתי משפחות המוגבלות לחלוטין למדגסקר: השפמנונים מהמשפחה Anchariidae והאידרונאים מהמשפחה Bedotiidae. בנוסף, חלק מהסוגים אנדמיים למדגסקר, והם כוללים סוגי אמנוניים, דוסמריים, אדרניים ודגליליים.
הפאונה של דגי המים המתוקים במדגסקר הצטמצמה באופן דרסטי עקב איבוד בית גידול (זיהום, בירוא יערות, בניית סכרים וכו'), על ידי דיג יתר, ועל ידי מינים שהובאו על ידי בני אדם.[10]
חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_Vohimana_reserve,_Madagascar_(11455598076).jpg)
דל-זיפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-38 מינים של תולעי-אדמה תועדו בשבע משפחות שונות. מתוכן 59% אנדמיות.[11]
חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדגסקר ישנו מגוון גדול של חרקים, כאשר רובים אנדמיים. יש אלפי מינים ששייכים לקבוצות כמו חיפושיות ועשים. ידועים כיום 100,000 מיני חרקים בקירוב, והמספר רק גדל. ידועים כ-80 מינים של מקלונאים, כאשר חלקם גדולים וצבעוניים, ואילו חלקם קטנים ומוסווים היטב. בנוסף, חלק גדול מגמלי השלמה באי גם הם מוסווים היטב. ידועים למעלה מ-100 מיני תיקנאים, הכוללים גם את התיקן הלוחש - אחד ממיני התיקנים הגדולים ביותר בעולם, אשר אנדמי למדגסקר.
היתושים במדגסקר מכילים כ-235 מינים, כאשר 138 מהם אנדמיים.
האי מדגסקר הוא הבית של אחד העשים הגדולים ביותר בעולם - עש הירח המדגסקרי (Comet Moth), וגם של הדבורה הקטנה ביותר בעולם, Liotrigona bitika עם אורך גוף של פחות מ-2 מ"מ. אחד העשים הידועים של האי הוא העש "Xanthopan morganii" אשר לו חדק ארוך המשמש להגיע לפרחי "Angraecum sesquipedale", כפי שגילה המדען צ'ארלס דרווין.
עכבישאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עכביש קליפה דארוויני, שהתגלה בשנת 2009, מפורסם עקב רשת הקורים הענקית שלו, המהווה את רשת הקורים הגדולה ביותר בעולם. הקורים שלו חזקים פי 2 מקורי עכביש רגילים, והם חזקים אפילו יותר מקוולאר.
איבוד טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיות מצביעות על כך שבני האדם הראשונים הגיעו למדגסקר רק לפני כ-2,000 שנה. המתיישבים המקוריים, המלגשים כנראה הגיעו בסירות מפולינזיה או אפריקה, והביאו איתם צורת חקלאות בשם "טאווי". בשיטה זו, חקלאי מגיע ליער, כורת עצים ושורף אותם. לאחר מכן הוא זורע אורז ונותן לו לצמוח עם הגשמים. לאחר מכן החקלאי עוזב את החלקה, לעיתים עד 20 שנה, לתת לצמחייה לצמוח מחדש. באופן תאורטי שיטה זו אינה פוגעת בצמחייה, ואף מעודדת אותה. אך עם גדילת האוכלוסייה במדגסקר, תדירות חקלאות זו הלכה ועלתה, דבר שגרם להשמדת יערות רבים ולנזק אקולוגי חמור. אומנם לא ידוע הנזק המדויק, אך מעריכים שכיום נשארו רק 10% מיערות מדגסקר.[12]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Madagascar -- A World Apart: Eden Evolution, www.pbs.org
- ^ The natural history of Madagascar, Chicago: University of Chicago Press, 2003
- ^ The voice of experience., New York: Grosset & Dunlap Publishers, 1933, עמ' 242–253
- ^ Nature of Madagascar - Fauna, mada.moreorless.net.au (ארכיון)
- ^ South America, Central America and Africa, Elsevier, 1991, עמ' 373–378
- ^ Reptiles of Madagascar, www.wildmadagascar.org
- ^ Chameleons of Madagascar, www.wildmadagascar.org
- ^ AmphibiaWeb -- Search Results, amphibiaweb.org
- ^ R.G. Bina Perl, Zoltán T. Nagy, Gontran Sonet, Frank Glaw, DNA barcoding Madagascar’s amphibian fauna, Amphibia-Reptilia 35, 2014, עמ' 197–206 doi: 10.1163/15685381-00002942
- ^ Pantanodon madagascariensis: Loiselle, P. & participants of the CBSG/ANGAP CAMP "Faune de Madagascar" workshop, Mantasoa, Madagascar 2001, IUCN Red List of Threatened Species, 2004-04-30
- ^ M. Razafindrakoto, Cs. Csuzdi, E. Blanchart, New and Little Known Giant Earthworms from Madagascar (Oligochaeta: Kynotidae), African Invertebrates 52, 2011-12, עמ' 285–294 doi: 10.5733/afin.052.0205
- ^ Madagascar -- A World Apart: Paradise in Peril, www.pbs.org