פאטימה ג'ינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאטימה ג'ינה
Fatima Jinnah
Fatima jinnah1.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 ביולי 1893
קראצ'י, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1967 (בגיל 73)
קראצ'י, פקיסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פקיסטן, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מאוזוליאום מוחמד עלי ג'ינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קלקוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליגה המוסלמית עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש האופוזיציה
1960–1967
(כ־7 שנים)
Nurul Amin
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פאטימה ג'ינה (באורדו: فاطمہ جناح; ‏31 ביולי 1893 - 9 ביולי 1967) הייתה פוליטיקאית פקיסטנית, רופאת שיניים במקצועה. היא הייתה אחותו הצעירה של מוחמד עלי ג'ינה, המושל הכללי הראשון של המדינה וסייעה למאמציו להשיג את עצמאותה. היא הייתה פעילה למען מעמד האשה בארצה ושימשה בה כראש האופוזיציה הראשונה. היא נחשבת אחת מהדמויות המייסדות של ארצה ומהדמויות הנשיות הגדולות והפופולריות ביותר בהיסטוריה שלה, ומכונה "אם האומה" ו"הגברת של פקיסטן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאטימה ג'ינה נולדה למשפחה שיעית בקאת'יאוואר (אנ') שבפרובינציית בומביי של הודו הבריטית (כיום במדינת גוג'ראט) כבת הצעירה בין שבעה ילדים. מכולם היא הייתה הקרובה ביותר לאח הבוגר, מוחמד עלי ג'ינה, שהיה לאפוטרופוס שלה עם מות אביה ב-1901. היא גרה עמו עד לנישואיו ב-1918. היא למדה בבומביי וב-1919 התקבלה ללימודים באוניברסיטה היוקרתית בקלקוטה (אנ'). ב-1923 סיימה שם את לימודיה ברפואת שיניים ופתחה מרפאה משלה בבומביי.

לאחר מות גיסתה רטנבאיי (אנ'), אשתו של מוחמד, ב-1929 סגרה ג'ינה את המרפאה שלה, חזרה לגור עם אחיה, ניהלה את ביתו וטיפלה בבתו היחידה דינה (אנ'). שותפות זו עם אחיה נמשכה עד מותו ב-1948.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינה ליוותה את אחיה לכל הופעה ציבורית שלו, וכך הגיעה עמו ללונדון שבבריטניה, שם חיו בשנים 1930-‏1934. היא תמכה במאמציו להשיג את עצמאות הודו מהראג' הבריטי ועם זאת להקים במסגרתה מדינה עצמאית למוסלמים. היא הייתה חברת במפלגת הליגה המוסלמית ההודית (אחר כך מפלגה בת אותו שם בפקיסטן).

במהלך חלוקת הודו והקמת הודו ופקיסטן העצמאיות ב-1947 הקימה ג'ינה את ועדת הנשים לסעד, שלימים היוותה את הגרעין להקמת אגודת הנשים הפקיסטנית (אנ'), אשר נוסדה על ידי ראנה ליאקאת עלי ח'אן (אנ'). ג'ינה מילאה תפקיד חשוב ביישובם בפקיסטן של המוהאג'יר (אנ'), המוסלמים שהיגרו מתחומי הודו אל פקיסטן לאחר ההפרדה ביניהן.

לאחר מות אחיה ירדה ג'ינה מהבמה הציבורית, למעט ביקור קצר שלה בפקיסטן המזרחית (כיום בנגלדש) ב-1954. הדבר היה במידה מסוימת בשל התנכלות אליה מצד ממשלו של ראש הממשלה ליקאת עלי ח'אן. היא שבה לפעילות ציבורית בשנות ה-60, וב-1965, בגיל 71, התמודדה מטעם האופוזיציה בארצה בבחירות למשרת נשיא פקיסטן מול איוב ח'אן. הבחירות לא היו חופשיות לחלוטין והתבססו על גוף בוחר של 80,000 איש ולא על הצבעה אזרחית ישירה. ח'אן ניצח בבחירות - יש הטוענים שבאמצעות מעשי מרמה - אם כי ג'ינה זכתה ברוב בכמה מהמחוזות. מאות אלפים פקדו את עצרות הבחירות שלה והיא כונתה בהן "אם האומה". בנאומיה היא התייחסה אל ח'אן כאל דיקטטור וטענה שבפשרת המים הגדולה עם הודו ב-1960 (אנ') הוא הפקיר את האינטרסים של פקיסטן. ההישג העיקרי של התמודדותה היה בכך שהציבור בפקיסטן הראה כי איננו מתנגד להתמודדות של נשים על מינוי לתפקידים בכירים בזירה הציבורית במדינה.

מותה והנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינה מתה בקראצ'י ב-1967, בגיל 73. סיבת המוות הרשמית הייתה אי ספיקת לב. עם זאת הועלתה גם הטענה שנסיבות מותה היו חשודות ושהיא נרצחה. נערכה לה הלוויה ממלכתית איסלאמית שבה נכחו חצי מיליון איש. היא נקברה לצד אחיה במאוזוליאום שהוקם לכבודו בעיר קראצ'י.

ג'ינה זכתה להכרה והערצה ציבורית גדולות בארצה, ומפעלים שונים הוקמו להנצחתה, לרבות שתי אוניברסיטאות, מכללה לרפואת שיניים, שכונה בקראצ'י ופארק ציבורי גדול (אנ') בעיר איסלאמאבאד.

ב-1987 יצא לאור ספר ביוגרפי בשם "אחי", שג'ינה חיברה אודות אחיה מוחמד עלי עוד בתחילת שנות ה-50, ואשר פרסומו נמנע על ידי ממשלת פקיסטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאטימה ג'ינה בוויקישיתוף