פאטי בולאיה
 | |
| לידה |
3 במאי 1954 (בת 69)  |
|---|---|
| שם לידה |
Patricia Ngozi Ebigwei |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1970 |
| פרסים והוקרה |
קצינה במסדר האימפריה הבריטית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פטרישיה נגוזי בולאיה (באנגלית: Patti Boulaye; נולדה ב-3 במאי 1954) הידועה בשם פאטי בולאיה היא זמרת ושחקנית ניגרית אשר חיה ועובדת בבריטניה. בולאיה פרצה לתודעת הקהל לאחר ניצחונה בתחרות New Faces בשנת 1978, היא נחשבת לאחת מהאמנים השחורים המובילים ביותר בבריטניה בין השנים 1970–1980. בניגריה ידועה בולאיה בעיקר הודות להופעתה בפרסומת של חברת Lux ובסדרת הטלוויזיה The Patti Boulaye Show.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולאיה נולדה במונית לאחר שאמה כרעה ללדת במהלך נסיעה במערב ניגריה. היא גדלה במשפחה קתולית שמרנית בניגריה יחד עם תשעה אחיה ואחיותיה אשר אחד מהם נהרג בהתרסקות מטוס של חברת Nigerian Airways בשנת 1978.[1] כנערה, בולאיה שרדה את מלחמת את ביאפרה אשר השפיעה על היותה אישה מאמינה אדוקה.
בגיל שש עשרה, היא עזבה את ניגריה והיגרה לבריטניה[2] מטרתה הייתה להיות נזירה אך במהלך סיור בלונדון, עמדה בתור ארוך אשר חשבה שהוא התור לכניסה למוזיאון מאדאם טוסו אשר התברר כי מדובר בתור ארוך לאודישן למחזה Hair. לאחר הגעתה לאודישן היא החליטה לנסות את מזלה וזכתה בתפקידה הראשון בקריירה כשחקנית אשר לימים סימן את פריצתה לעולם המשחק.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המחזה Hair, היא השתתפה במחזה The Two Gentlemen of Verona אשר הקנה לה את התפקיד הראשי בדמותה של יום-יום הראשון כמו יאם יאם בקומדיה המוזיקלית The Black Mikado תחת שמה המקורי פטריסיה אביגווי.[4] המבקר טוני ליין כתב עליה עליה כך: "Patricia Ebigwei's version of 'The Sun whose rays...' is, in the words of the Gramophone reviewer of this recording, the performance against which all others must now be judged. It is one of those remarkable interpretations that makes all others pale and unsatisfactory by comparison. No G and S lover is unmoved by this sensational piece of music making. Her version is a slow, erotic, languid ballad of vanity and sexual self-satisfaction that makes the conventional renditions seem prissy and just plain silly."
תפקידים נוספים אותם ביצעה בולאיה במהלך קריירת המשחק שלה היו התפקיד הראשי ב-Carmen Jones, בתיאטרון לונדון בהפקתו ובבימויו של סיימון קאלו ובמחזמר ישו כוכב עליון.[5] ב-2003, בולאיה השיקה לראשונה את המחזה המוזיקלי הראשון שלה Sun Dance אותו לקח לה עשר שנים לכתוב ולהפיק.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1978, לאחר שצברה שנים של ניסיון בתחום המשחק היא הופיעה בתוכנית הכישרונות ושעשועון הטלוויזיה הבריטי New Faces שבו הגיעה לגמר וניצחה לאחר שהגיעה למקום הראשון בתחרות במסגרת התוכנית. כמו כן היא הופיעה בתוכניות הטלוויזיה The Fosters, Dempsey and Makepeace, Brothers and Sisters. ב-1984, הייתה לה סדרה משלה, The Patti Boulaye Show בערוץ 4 הבריטי.[6]
בחודשים ינואר ופברואר 2016, בולאיה הופיעה בסדרה בעלת שלושה חלקים של ה-BBC המפורסמת The Real Marigold Hotel, אשר עקבה אחר מסעם של שלושה סלבריטאי עבר כולל מרים מרגוליס וויינה סליפ להודו.[7]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולאיה כיכבה בסרט האפריקאי Bisi, Daughter of the River ובנוסף היא כיכבה בסרט The Music Machine ב-1979, והופיעה בתור זמרת קברט ב-1980 בסרט Hussy.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניצחונה של בולאיה בתוכנית הכישרונות הבריטית New Faces הובילה לשחרורו של אלבומה הראשון אלבום You Stepped into My Life. כמו כן היא הוציאה מספר סינגלים וביניהם The Flirtations.[8]
אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולאיה היא המייסדת והנשיאה של ארגון הצדקה “Support for Africa”,[9] אשר בנה חמש מרפאות ובתי ספר ברחבי כפרים ביבשת אפריקה בשיתוף פעולה עם הנסיך הארי.
פרשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999, בולאיה הסתבכה כתומכת של המפלגה השמרנית, אחר שהעבירה ביקורת על רוצחיו של סטיבן לורנס[10] דובר הממשלה הגיב בתגובה לביקורתה והגדיר אותה כביקורת "מעליבה וטיפשית".[11]
מאוחר יותר באותה שנה, בולאיה תבעה את העיתון הגרדיאן על הוצאת דיבה,[12] אשר נאלץ לשלם לה פיצויים בסך £15,000 בגין עוגמת נפש.[13][14]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולאיה היא קתולית אדוקה אשר נשואה לסטיבן קומוסלי מעצב גרפי ולהם שני ילדים.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Patti Boulaye (1976)
- You Stepped into My Life (1978)
- The Music Machine (1979)
- Magic (1981)
- Patti (1983)
- In His Kingdom (2004)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאטי בולאיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאטי בולאיה, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
Amy Iggulden, 'My brother had died in 1978. Now here he was, walking towards me', The Telegraph, 8 April 2005
- ^ [ Allmusic biography]
- ^ Moreton, Cole (22 בספטמבר 2007). "Patti Boulaye: 'God took away my career - with a lot of help from the Tories'". the Independent.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lane, Terry. "The Black Mikado (1975)", A Gilbert and Sullivan Discography, 25 November 2001
- ^ Williams, Hazelann (1 במרץ 2014). "Patti Boulaye: African ambassador". the Voice. אורכב מ-המקור ב-2018-12-01. נבדק ב-2018-11-30.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "biography". pattiboulaye.com.
- ^ BBC
- ^ Cummings, Tony (באפריל 2004). "Patti Boulaye: The African star of musicals goes gospel". Cross Rhythms (80).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Letter from Charity President". Support for Africa.
- ^ "Tory singer denies Lawrence slur". BBC News. 12 במרץ 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Waugh, Paul (13 במרץ 1999). "London Assembly: Racism claims `offensive and stupid'". the Independent.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PARTY' PATTI LIBEL VICTORY". The Daily Mirror. 26 ביוני 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Big Picture". The Scotsman.
- ^ "Black Tory defends Archer". BBC News0. 10 באוגוסט 1999.
{{cite news}}: (עזרה)
