פאלומה פיקאסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאלומה פיקאסו
Paloma Picasso
PICASSOS EN MALAGA-16.jpg
לידה 19 באפריל 1949 (בת 73)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לוזאן, מרקש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה קצין מסדר האמנויות והספרות (18 בינואר 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פאלומה פיקאסוצרפתית: Anne Paloma Ruiz-Picasso y Gilot; נולדה בשם אנה פלומה רויז-פיקאסו וז'ילו ב-19 באפריל 1949) היא מעצבת ואשת עסקים צרפתייה-ספרדייה, הידועה בעיקר בעיצובי התכשיטים שלה לחברת התכשיטים טיפאני ושות' ובשמיה תחת המותג הנושא את שמה. היא בתם של האמן פבלו פיקאסו ופרנסואז ז'ילו.

פאלומה מיוצגת בהרבה מיצירותיו של אביה, כמו "פאלומה עם תפוז" ו"פלומה בכחול".[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת עיצוב התכשיטים של פלומה פיקאסו החלה בשנת 1968, כשהייתה מעצבת תלבושות בפריז.[2] כמה שרשראות ריינסטון שיצרה מאבני חן שנרכשו בשוקי הפשפשים משכו את תשומת לב המבקרים. כשהיא מעודדת מההצלחה, למדה עיצוב תכשיטים. שנה לאחר מכן, הציגה פיקאסו את עיצוביה הראשונים בפני חברה, מעצב האופנה איב סן-לורן, שהזמין אותה מיד לעצב אביזרים שילוו את אחת הקולקציות שלו. בשנת 1971 עבדה בחברת התכשיטים היוונית זולוטאס.[3]

בשנת 1980 החלה פיקאסו לעצב תכשיטים עבור טיפאני ושות' בניו יורק. בשנת 1984 החלה להתנסות בייצור בשמים, כשיצרה את הבושם "פאלומה" עבור חברת הקוסמטיקה לוריאל. קו קוסמטיקה ואמבטיה הכולל תחליב גוף, ג'ל רחצה וסבון יוצרו באותה שנה.[4]

שני מוזיאונים אמריקאים רכשו את עבודותיה של פיקאסו לאוספי הקבע שלהם. המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ובסמית'סוניאן מוצגת שרשרת העשויה ספודומן מ-396.30 קראט שתוכננה על ידה. המבקרים במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו יכולים לצפות בצמיד אבן הירח שלה בגודל 408.63 קראט עם מצופה יהלומי ברק.

תכשיטי פאלומה פיקאסו

בשנת 1988 זכתה פיקאסו בכבוד על ידי קבוצת האופנה כאחת מ"הנשים שהשפיעו בצורה יוצאת דופן על התעשיי האופנה". איגוד מעצבי ההיספנים העניק לה את פרס MODA על מצוינות עיצובית.[5]

בשנת 2010 חגגה פיקאסו 30 שנה לשותפות עם טיפאני ושות' על ידי הצגת קולקציה המבוססת על אהבתה למרוקו, בשם "מרקש". בשנת 2011, היא הציגה לראשונה את "אוסף ונציה" שלה, בהשראת העיר ונציה.

אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיקאסו יש נטייה לאדום;[6][7] השפתונים האדומים שלה כונו "כרטיסי הביקור שלה".[8] פרנסואה נרס אומר על פלומה כי "אדום הוא הסימן המסחרי שלה".[9] "זו החתימה שלה, המגדירה, אפשר לומר, את התקופה האדומה של המעצבת."[10]

האהבה שלה לאדום החלה בגיל צעיר, כשהחלה לשים שפתון אדום בוהק בגיל 6.[11] "הפרופיל שלה משמש תזכורת לנטיות הקוביסטיות של אביה". כאשר מתחשק לה להישאר בסתר, היא פשוט נמנעת מלשים את השפתון האדום שלה: "שפתיים אדומות הפכו לחתימה שלי, אז כשאני לא רוצה שיזהו אותי, אני לא שמה אותו".[11]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקאסו איבדה לזמן קצר את העניין בעיצוב לאחר מותו של אביה בשנת 1973. היא גילמה את הרוזנת ארז'בט באטורי בסרט האירוטי, "Immoral Tales" של הבמאי הפולני וולריאן בורובצ'יק, משנת 1973.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 התחתנה פיקאסו עם המחזאי והבמאי רפאל לופז-קמביל (הידוע גם בשם רפאל לופז-סאנצ'ס). מאוחר יותר התגרשו בני הזוג. בשנת 1999 התחתנה פיקאסו עם ד"ר אריק טוונט, דוקטור לרפואה אוסטאופתית.[12] פיקאסו ובעלה מתגוררים בלוזאן ובמרקש.[13] [14] [15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Paloma Picasso," from the Biography Resource Center, the Gale Group, 2001.
  2. ^ "Paloma Picasso" Retrieved 21 July 2015
  3. ^ "Η Ιστορια Του Οικου". Zolotas.gr. נבדק ב-2018-09-21.
  4. ^ Fashion Encyclopedia. 13 November 2008.
  5. ^ "Vanity Fair".
  6. ^ Meg Cohen Ragas, Karen Kozlowski (1 בספטמבר 1998). Read my lips:a cultural history of lipstick. Chronicle Books. p. 223. ISBN 978-0-8118-2011-0. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Aran Hansuebsai (1990). Proceedings AIC 2003 Bangkok. Hal Publications. p. 345. ISBN 9789741325160.
  8. ^ Laura Mercier (24 באוקטובר 2006). The New Beauty Secrets: Your Ultimate Guide to a Flawless Face. Atria. p. 223. ISBN 9781451612615. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Pallingston, Jessica (15 בדצמבר 1998). Lipstick. St. Martin's Press. p. 139. ISBN 978-0-312-19914-2. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Working woman. Hal Publications. 1990. p. 144.
  11. ^ 1 2 Egan, Maura (22 באוקטובר 2006). "Picasso's Red Period". The New York Times. נבדק ב-11 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Tiffany & Co. For The Press | About Tiffany & Co. | Paloma Picasso | United States". press.tiffany.com.
  13. ^ Ibid.
  14. ^ https://www.nytimes.com/1999/04/19/arts/family-feud-over-picasso-wheels-new-car-s-logo-divides-heirs-lucrative-name.html New York Times
  15. ^ https://www.nytimes.com/1996/04/28/magazine/picasso-s-family-album.html?pagewanted=all THERE IS NO SINGLE, true version of Pablo Picasso.