לדלג לתוכן

פאלק שלזינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר פאלק שלזינגר
Doctor Falk Schlesinger
ישיבת רופאים ב"שערי צדק" - ד"ר שלזינגר נראה במרכז
ישיבת רופאים ב"שערי צדק" - ד"ר שלזינגר נראה במרכז
לידה 4 בנובמבר 1895
י"ז חשוון ה'תרנ"ו.
המבורג, גרמניה
פטירה 28 באוגוסט 1968 (בגיל 72)
ד' אלול ה'תשכ"ו.
ירושלים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1933, תרצ"ג
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת המבורג
התמחות רפואה פנימית
מעסיק
תפקידים
הנצחה המכון לחקר הרפואה ע"פ התורה - ע"ש ד"ר פאלק שלזינגר
ילדים מאיר שלזינגר עריכת הנתון בוויקינתונים

אברהם יהושע פאלק שלזינגר (4 בנובמבר 1895, י"ז בחשוון ה'תרנ"ו28 באוגוסט 1968, ד' באלול ה'תשכ"ו). היה רופא חרדי, מנכ"ל ומנהל רפואי במרכז הרפואי שערי צדק.

שלזינגר נולד בהמבורג שבגרמניה לרב אליעזר ליפמן שלזינגר, בנו של הרב אליקים גצל שלזינגר, איש האסכולה הנאו-אורתודוקסית מיסודו של הרש"ר הירש. למד רפואה באוניברסיטת המבורג. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בחיל הרפואה של הצבא הגרמני. לאחר המלחמה עבד בבית חולים בברלין וב-1923 פתח בעיר באופן פרטי את המרכז הרפואי החרדי.[דרושה הבהרה] במקביל עסק בפעילות ציבורית באגודת ישראל בגרמניה, בקהילת "עדת ישראל" בברלין ולטובת המרכז-הרפואי שערי צדק.

ד"ר שלזינגר עלה לישראל ב-1933 והתיישב בירושלים. היה לעוזרו של ד"ר משה וולך, מנהל בית החולים שערי צדק, ושימש בבית החולים כרופא לרפואה פנימית.[1] עסק גם בפרקטיקה פרטית. בירושלים היה שותף גם להקמת ישיבת קול תורה יחד עם אחיו, הרב יחיאל מיכל שלזינגר, וכן היה שותף להקמת בית הכנסת חורב ורשת החינוך חורב.

ב-1947 מונה שלזינגר במקומו של וולך למנהל בית החולים ולרופא הראשי בו. שימש בתפקיד זה עד פטירתו ב-1968. בימי כהונתו גדל והתפתח בית החולים ועמד במבחן הטיפול בפצועי הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות וכן במלחמת ששת הימים.

שלזינגר הביא את בית החולים לידי פיתוח מואץ, פתח מעבדה כללית, פיתח את בית הספר לאחיות, פתח מעבדות שונות כולל אימונולוגיות, אנדוקרינולוגית, ביוכימית, ואלקטרו-אנצפלוגרפית, הספיק לסיים את התוכנית למכון פתולוגי מודרני ומינה את המנהלת הראשונה. כמו כן הוסיף מספר מחלקות: ילדים, עיניים, אורתופדיה, ויחידה לטיפול נמרץ לב.[2]

שלזינגר תואר כחלוץ בתחום האתיקה הרפואית המבוססת על ההלכה.[3] בשנת 1966, עוד בימי חייו נקרא על שמו המכון לחקר הרפואה על פי התורה, שנוסד בבית החולים אותו ניהל.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר שלזינגר התגורר בירושלים. היה נשוי לחנה, לבית מונק. ולהם שבעה ילדים, ביניהם:

עץ המשפחה:

עץ משפחת שלזינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחיאל שלזינגר
יחיאל שלזינגר
 
אליעזר ליפמן שלזינגר
אליעזר ליפמן שלזינגר
 
שרה שלזינגר
שרה שלזינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פייגה יעקובוביץ
פייגה יעקובוביץ
 
הרב יואל יעקובוביץ
הרב יואל יעקובוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חווה אשת הרב שלום שאול מונק[ג]
חווה אשת הרב שלום שאול מונק[ג]
דוד שלזינגר
דוד שלזינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב בן ציון בורודיאנסקי[ו]
הרב בן ציון בורודיאנסקי[ו]
 
שיינא נעמי
שיינא נעמי
 
לאה
לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה
בתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חגית
חגית
  1. ^ בן נוסף שלו הוא ר' משה המהדיר של ספר ארחות חיים לרבי אהרן מלוניל
  2. ^ שימש כרב, חיבר ספר בשם נחלת יעקב, אביו היה אברהם תלמידו של ר' עקיבא אייגר
  3. ^ אודותיו ראו: הערך "רבי רפאל שלום שאול הכהן מונק", באתר המכלול
  4. ^ אודותיו ראו: הערך "רבי שמואל דוד הכהן מונק", באתר המכלול
  5. ^ היה נשוי ליהודית בתו של הרב משה בלוי
  6. ^ אודותיו ראו: הערך "הרב בן ציון בורודיאנסקי", באתר המכלול
  7. ^ היה נשוי קודם לכן לאחותה אסתר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שערי צדק, דבר, 2 באוקטובר 1964.
  2. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: שלזינגר, אברהם, עמוד 415
  3. ^ מנהלי שערי צדק לדורותיו, באתר של המרכז הרפואי שערי צדק.