פאקראץ
 | |
| כנסיית מראה עיירה מכיוון הנהר פאקרה (2012) | |
| מדינה |
 קרואטיה |
|---|---|
| מחוז |
 פוז'גה-סלאבוניה |
| חבל ארץ | סלאבוניה |
| שפה רשמית | קרואטית |
| שטח | 311 קמ"ר |
| גובה | 165 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 7,086 (31 באוגוסט 2021) |
| ‑ במטרופולין | 8,460[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 24 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°26′10″N 17°11′31″E / 45.43611°N 17.19194°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://pakrac.hr | |
פָּאקְרָאץ (בקרואטית: Pakrac) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת במחוז פוז'גה-סלאבוניה לגדות הנהר פאקרה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מתועד לראשונה בכתובים מ-1237 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. ב-1542 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) עברה העיר לחזקת ממלכת הבסבורג מתוקף הסכם קרלוביץ אשר סיים את המלחמה. בהמשך נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה עברה פאקראץ לחזקת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר שינתה בהמשך את שמה לממלכת יוגוסלביה.
במקום התפתחו בהדרגה תעשיית טקסטיל ועץ, וכן הפך האזור מרכז חקלאי לגידול ענבי יין. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך נמסר אזור פאקראץ לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה.[2] בשלהי 1944 שוחררה העיירה על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו. לאחר המלחמה נכללה פאקראץ בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ובראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה עברה לחזקת קרואטיה.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים הגיעו לפאקראץ במחצית השנייה של המאה ה-19 עת נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1875 הוקמו בית עלמין ובית כנסת קהילתיים. במועד זה התגוררו בעיירה 350 יהודים.[2][3] מבין יהודי העיירה נמנו סוחרים קמעונאיים וסיטונאיים וכן תעשיינים. מבין המשפחות האמידות ניתן לציין את משפחות: אדלר, פיק, דרוקר, מאוטנר ושרנקר. בשלהי מלחמת העולם הראשונה הותקפו בני הקהילה על ידי אנשי הקאדר הירוק שפרקו עול ונגרם נזק רב לרכוש אישי וקהילתי. חלק מבני הקהילה עזבו את העיירה לבלי שוב.[2]
ב-1921 נמנו בפאקראץ 282 יהודים וב-1931 מנתה הקהילה 209 נפשות. בקרב הקהילה הייתה פעילות ציונית ענפה. המשבר הכלכלי העולמי (1929) לא פסח על יוגוסלביה ובתוכה על הקהילות היהודיות. אחת מתוצאות המשבר הייתה תנועת הגירה פנימית לקהילות גדולות ומבוססות. וכך מספר בני הקהילה הלך וירד. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בפאקראץ 99 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית ומסירת השלטון לאוסטאשה הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה גורשו למחנות ההשמדה ורובם המוחלט נרצחו. ב-1947 התגוררו בפאקראץ 2 יהודים.
ב-1941 הוחרב מבנה בית הכנסת על ידי שלטונות האוסטאשה. ב-1958 הופקע השטח על ידי השלטונות היוגוסלביים. במועד זה הופקע גם שטח בית העלמין. נכון ל-2006 עמד בית העלמין על תילו. הוא היה מגודר ולא מתוחזק.[4][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאקראץ (בקרואטית)- "פאקראץ", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפקד האוכלוסין בקרואטיה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרואטיה (באנגלית).
- ^ 1 2 3 הקהילה היהודית בפאקראץ, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 274.
- ^ צילום בית הכנסת בפאקראץ, באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ בית העלמין היהודי בפאקראץ, באתר Jewish Cemetery Project (באנגלית).
- ^ אתרי מורשת יהודית בקרואטיה (2006), באתר heritageabroad.gov, עמוד 20 (באנגלית).
