פאראטקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאראטקסט הוא מושג בפרשנות ספרותית. גוף הטקסט של סופרים (למשל סיפור, תיאור עיוני, שירים וכדומה) מוקף לרוב בחומרים אחרים שמספקים המחברים, העורכים, המדפיסים והמו"לים, הידוע כ"פאראטקסט". אלמנטים אלה מהווים מסגרת לטקסט הראשי, ויכולים לשנות את הקבלה של הטקסט בידי הציבור, או את הפרשנות שלו. לרוב מצורפים פאראטקסטים לספרים, מכיוון שהם בדרך כלל כוללים כריכה (עם אמנות עליה), כותרת, דפים נלווים הבאים בספר לפני דפי התוכן שלו ואינם חלק מהמספור השוטף (הקדשה, הקדמה), דפים שמופיעים בסוף הספר (הערות שוליים, קולופון) וחומרים רבים אחרים שלא המחבר יצר. החלטות עריכה אחרות יכולות גם הן להיחשב "פאראטקסט", כמו עיצוב או טיפוגרפיה.

מושג ה"פאראטקסט" קשור קשר הדוק למושג ההיפוטקסט (אנ'), שהוא טקסט קודם שמשמש מקור לטקסט הנוכחי. למשל, ב"אודיסיאה" של הומרוס ניתן לראות היפוטקסט של "יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס.

חוקר הספרות ז'ראר ז'נט (אנ') מגדיר את הפאראטקסט כדברים שמלווים את הטקסט של יצירה שפורסמה, כמו שם המחבר, הכותרת, הקדמה או המבוא, או איורים. זהו לא גבול בלתי עביר, לדבריו, אלא מעין "מפתן של דלת", שמאפשר לקורא להמשיך הלאה או לסוב על עקביו. זהו "אזור שבין טקסט ללא-טקסט", בעל השפעה על הציבור, שיכולה לאפשר קבלת-פנים טובה יותר לטקסט וקריאה רלוונטית יותר בו. במילים אחרות, לדבריו, אלו "שולי הטקסט המודפס, שלמעשה שולטים כל תהליך הקריאה של האדם". לדבריו, ניתן לחלק את הפאראטסקט לשני חלקים: החלק הראשון, פֶּריטקסט (peritext), הוא חלק מהמסמך הכתוב. הוא כולל את שם הטקסט, שמות הפרקים, את ההקדמה, איורים וכיתוביהם, הערות שוליים, הקדשות, איורים; ואֶפּיטקסט (epitext), הכולל מסרים שנמצאים מחוץ לטקסט, כגון ראיונות, הודעות של יח"צ וביקורות בעיתונות.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.